חלום על תודה, התעוררתי, כדור, לחפש, למות, קערה, אוהבת, אמא, אמא ואבא, עצמי, אבא, מטאור, גבר, כוכב, מגבת, עין

זה היה במרפסת בערב כשהיה כבר חשוך; יצאתי להסתכל על השמיים וראיתי שהירח פשוט ענקי ונמוך מהרגיל אז קראתי בהתלהבות להורים לראות. הם היו על הספה בטלפונים ולא ממש רצו לקום אבל התעקשתי שזה מטורף ועוד מעט יכסו את זה עננים אז אמא קמה לראות ובאמת התלהבה איתי, אבל שמתי לב שהירח הענקי שוקע; הוא ירד מהר יחסית למטה, ונעלם. לא הבנתי מה קורה ואיך ייתכן שנעלם, ואז הסתכלתי לצד השני גבוה בשמיים, והירח חזר לשם, יחסית בינוני. תחילה לאט ואז מהר יותר, הוא זז לכיוון שבו הוא היה קודם וחזר למקום בו הוא היה גדול יותר, והפעולה חזרה על עצמה; הירח נעלם ממראה עין (כאילו מקיף את כדור הארץ במהירות בלתי אפשרית תוך שניות חוזר לנקודה הרגילה שלו בשמיים ושוב יורד לעשות עיקוף מהיר מדיי. קצת נבהלתי ושאלתי בהלם את אמא מה קורה פה והיא אמרה שהיא לא יודעת, אבל היא נראתה דיי רגועה, כאילו זה יחסית רגיל. אבל אני דאגתי. התחילו ניצוצות בשמיים איפה שהירח נע במהירות, והפחד שלי גבר. במטבח על השולחן קערה עם משהו בפנים ומגבת התחילו לעלות באש, אז ניסיתי לחשוב מהר מה עושים, הרטבתי מגבת אחרת וכיביתי את האש. חזרתי להביט בשמיים וראיתי למרבה הפתעתי שהירח קצת גבוהה יותר מהנקודה שבה ראיתי אותו מקודם, אבל במקומו הרגיל ובגודלו הרגיל. אבל אז הסתכלתי לצד השני בדיוק בזמן כדי לראות שהירח הגדול שראיתי מקודם נעלם ומופיע שוב יחסית נמוך בשמיים בצד השני וענקי, הרבה יותר גדול משהיה. ואז הבנתי; מה שראיתי לא היה הירח, כי הירח במקומו הרגיל; זה כוכב אחר או מטאור ענקי שהולך להתנגש בכדור הארץ. אמא עוד מקודם ניסתה לחפש מה יכולה להיות התופעה הזו באינטרנט, אבל אני כבר הבנתי שאין טעם; אי אפשר לעצור דבר כזה. יצאנו למרפסת, ואמא אבא ואיתי כנראה לא ממש הבינו את המצב. אמא ואבא דיברו ואיתי עמד והסתכל על "הירח" הענקי והמסתובב. ההבנה שבעוד שניות כולנו הולכים למות הכתה בי חזק מתמיד, וההבנה שאין לי שום סיכוי לעזור או לעצור את זה הכתה חזק עוד יותר. הסתכלתי עליהם, על אמא אבא ואיתי ורציתי לומר משהו; רציתי לומר שאני אוהבת אותם, רציתי לומר שאני תמיד אוהב. רציתי לומר תודה על הכל, ושאני אתגעגע. אבל לא יכולתי להוציא את זה. ניסיתי לומר משהו לאיתי, אבל פשוט לא יכולתי להביא את עצמי להיפרד. הכוכב היה ענקי ומילא את רוב השמיים (כלומר היה ממש קרוב להתנגשות) ואז התעוררתי בבהלה.