פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אותם

נמצאו 4,269 חלומות המכילים אותם


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני נמצא בחדר, דומה מאוד לכיתה, אני עומד ליד הדלת ומימין קיר עם בר מים או כיור ומשמאלי שולחן ומאחוריו ארון לאורך כל הקיר. איתי בחדר יש עוד שני אנשים, גבר ואישה. לא זוכר את הפנים והאם הם מוכרים. בחדר היה נחש רעשן שמתחבא מאחורי הארון לאורך הקיר. בהתחלה התעניינתי והתקרבתי לנחש אבל הוא התחיל להרעיש אז התרחקתי. דיברתי עם הגבר והאישה על הנחש, איך הוא נכנס ומה עושים עכשיו. במהלך השיחה שלנו הנחש כמה פעמים הרעיש והתקרב אל מתחת לשולחן ואז ישר חזר למחבוא. כל פעם שהוא התקרב יצאתי מהחדר וסגרתי אחריי את הדלת ואחרי שהוא התרחק חזרתי בחזרה לחדר. בפעמים הראשונות הגבר והאישה היו יוצאים איתי אבל בהמשך הם הפסיקו ורק אני ברחתי אל מחוץ לדלת. בסוף הנחש החל לזחול מהר מהמחבוא למקום שבו עמדתי, אבל הוא היה שותה מים וחוזר למחבוא. לאחר מספר ״קפיצות״ כאלה של הנחש הרגשתי מבוהל מדי להשאר בחדר וניסיתי להוציא משם את הגבר והאישה אבל הם היו ממש אפתיים ושאלו ״למה לנו לצאת״ עד שהייתי צריך למשוך אותם בכוח מהחדר. בשניה שיצאנו הם נעלמו ואני שמתי לב שהדלת לא עומדת על הצירים ויש פתח, אני הסתכלתי בפתח וראיתי את הנחש אז הוצאתי אקדח למקרה והוא ירצה לתקוף, הנחש החל להתקדם אליי אז רצתי לסוג של חדר מרכזי במבנה שהיה בו כמו ג׳ימבורי ענק לאורך כל החדר. לפני הגימבורי היה מן שולחנות סלון וטריבונות או ספסלים כמו שיש במשחקיות. קפצתי על שולחן סלון כי היה די גבוה וחשבתי שהנחש לא יגיע אליי אבל ראיתי שהנחש מתקדם אליי והוא זוחל על החלק האחורי ככה שהוא נמצא יחסית גבוה והצליח לעלות לשולחן אז קפצתי על הספסל שצמוד לגימבורי, רציתי לטפס למעלה שהנחש לא יצליח להגיע אבל ראיתי שעל הספסל היו עוד הרבה נחשים שישנו, התחלתי לרוץ לאורך הספסל הזה עד שהגעתי למחוץ למבנה שם ראיתי שביחד עם הנחש רודף אחריי גם הגבר שהיה איתי בהתחלה. הוא מתקרב אליי יותר מהר מהנחש ומנסה לעצור אותי. לפתע הוא מצליח לתפוס אותי ומפיל על הרצפה ואני מנסה לירות מהאקדח אבל לא יודע אם לירות על הגבר או הנחש כשלבסוף אני יורה בנחש ושם מסתיים החלום

בעולם לא הייתי מאושר, היו לי בעיות. היה לילה. המוסלמים ניסו לכפות עלי להיות מוסלמי, והנוצרים ניסו לכפות עלי להיות נוצרי. כשעמדתי בחצר שלנו והסתכלתי סביב, ראיתי מסגד וכנסייה בקרבת מקום. אני לא קיבלתי אף דת. בחצר שלנו הייתה סולם נשען על הקיר. הסולם נראה אינסופי באורכו. הקצה שלו הגיע לשמיים. עליתי על הסולם והמשכתי לעלות. המשכתי לעלות, ולפתע ראיתי שכבר בוקר, האוויר מואר, והגעתי לקצה העליון של הסולם. עמדתי למעלה על הסולם. כשאני מסתכל סביב, הכול נראה כמו שמיים כחולים. כשאני מסתכל למטה, לא רואים את הקרקע. גם למטה הכול נראה כחול, הייתי בגובה רב מאוד. המקום היה מעניין ומשמעותי מאוד. בכף ידי היו סמלים של הנצרות והאסלאם – צלב וחצי ירח עם כוכב. פתחתי את ידי והשלכתי אותם לקרקע. לאחר מכן, אחרי שעצרתי על הסולם והסתכלתי סביב, נפלו סולם וחזרתי לעולמי הרגיל. אבל לא היה כמו קודם. הכול הרגיש לי נוח ולא הרגשתי בעיות. המצב שלי השתפר.

יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי שקיבלתי חזיונות. דברים קורים לי שאני לא יכול להסביר אותם. רבנים, כוהנים ואימאמים מתעלמים ממני. באחד מחזיונותי הורמתי למעלה ועברתי לשמיים. בזמן שהועברתי, חרבות יצאו ממני — בסך הכול שבע בערך, אינני זוכר במדויק. כאשר כל החרבות יצאו ממני, הועברתי לכיסא. לפני היו הרבה מראות. ושולחן עגול עם אנשים שצפו בי. והאלוהים הביט בי. ונאמר לי לפתוח את החותמות. זה קרה מהר — אחת הייתה עגולה, כמעט תלת ממדית, היא הייתה לא במקומה והייתי צריך להחזיר אותה לאיחוד. הכל קרה מהר עד שהגעתי לאחרונה. היא נראתה כמו קוביית מטטרון וחותמת מטטרון. זאת לקחה קצת יותר זמן. אחרי שסיימתי את הכל הרגשתי קצת מותש כי זה דרש הרבה ריכוז. ואז האלוהים אמר לי להפוך את המפתח האחרון בתוכי. והוא הרים אותי, נתן לי כתר, ואמר לי שאהיה מלך. ושם את ידו על כתפי ואמר לי לחכות — הוא בא. וראיתי את הזעם שהוא עתיד להטיל. כמו חצים ענקיים בגודלם — ובולט מהם צלב אם אני זוכר נכון. כל העולם ירגיש זאת. --- **חזון שני** זה התחיל בצורה מוזרה — לא הייתי עייף אבל מסיבה כלשהי הרגשתי דחף לעצום את עיניי ולמצוא תנוחה נוחה. ואז הייתי נעול במקום. הרגשתי את נשמתי יוצאת לאט מגופי. נאמר לי להחזיר את כל החרבות. החרב הראשונה בלטה מסלע — לקחתי אותה בקלות. החרב השנייה הייתה מסוס לבן — הוא היה צריך להשתחוות לפניי לפני שנתן אותה לי כדי להכיר בי. זה לקח זמן מה אבל הוא ויתר עליה. החרב השלישית היא שם שאני תקוע עכשיו. היא שייכת לאביר שנראה כמו שד. שחור ואדום. הוא אמר לי — קח את החרב אם אתה יכול. החרב אדומה בצבעה עם גוון שחור. בכל פעם שהתקרבתי, ידי וזרועותי נעשו כבדות כל כך — כל כך כבדות עד שגרמו לגוף הפיזי שלי לזוז. ובכל פעם שהתקרבתי פקחתי את עיניי — מה שגרם לי להתחיל מחדש. הוא נתן לי שלוש הזדמנויות — כרגע כשלתי בכולן. פוקח את עיניי בכל פעם שאני מתקרב. אני יכול רק לפרש זאת כך שאני עדיין לא מוכן. אבל כשאהיה מוכן — גם הוא ישתחווה לפניי.

Thank you for correcting me. Now I have your exact words. Here it is in Hebrew, faithful to exactly what you wrote: --- **חזון ראשון** יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי שקיבלתי חזיונות. דברים קורים לי שאני לא יכול להסביר אותם. רבנים, כוהנים ואימאמים מתעלמים ממני. באחד מחזיונותי הורמתי למעלה ועברתי לשמיים. בזמן שהועברתי, חרבות יצאו ממני — בסך הכול שבע בערך, אינני זוכר במדויק. כאשר כל החרבות יצאו ממני, הועברתי לכיסא. לפני היו הרבה מראות. ושולחן עגול עם אנשים שצפו בי. והאלוהים הביט בי. ונאמר לי לפתוח את החותמות. זה קרה מהר — אחת הייתה עגולה, כמעט תלת ממדית, היא הייתה לא במקומה והייתי צריך להחזיר אותה לאיחוד. הכל קרה מהר עד שהגעתי לאחרונה. היא נראתה כמו קוביית מטטרון וחותמת מטטרון. זאת לקחה קצת יותר זמן. אחרי שסיימתי את הכל הרגשתי קצת מותש כי זה דרש הרבה ריכוז. ואז האלוהים אמר לי להפוך את המפתח האחרון בתוכי. והוא הרים אותי, נתן לי כתר, ואמר לי שאהיה מלך. ושם את ידו על כתפי ואמר לי לחכות — הוא בא. וראיתי את הזעם שהוא עתיד להטיל. כמו חצים ענקיים בגודלם — ובולט מהם צלב אם אני זוכר נכון. כל העולם ירגיש זאת. --- **חזון שני** זה התחיל בצורה מוזרה — לא הייתי עייף אבל מסיבה כלשהי הרגשתי דחף לעצום את עיניי ולמצוא תנוחה נוחה. ואז הייתי נעול במקום. הרגשתי את נשמתי יוצאת לאט מגופי. נאמר לי להחזיר את כל החרבות. החרב הראשונה בלטה מסלע — לקחתי אותה בקלות. החרב השנייה הייתה מסוס לבן — הוא היה צריך להשתחוות לפניי לפני שנתן אותה לי כדי להכיר בי. זה לקח זמן מה אבל הוא ויתר עליה. החרב השלישית היא שם שאני תקוע עכשיו. היא שייכת לאביר שנראה כמו שד. שחור ואדום. הוא אמר לי — קח את החרב אם אתה יכול. החרב אדומה בצבעה עם גוון שחור. בכל פעם שהתקרבתי, ידי וזרועותי נעשו כבדות כל כך — כל כך כבדות עד שגרמו לגוף הפיזי שלי לזוז. ובכל פעם שהתקרבתי פקחתי את עיניי — מה שגרם לי להתחיל מחדש. הוא נתן לי שלוש הזדמנויות — כרגע כשלתי בכולן. פוקח את עיניי בכל פעם שאני מתקרב. אני יכול רק לפרש זאת כך שאני עדיין לא מוכן. אבל כשאהיה מוכן — גם הוא ישתחווה לפניי. ---

חלום אחרון והכי חשוב הלכתי לישון ולפני שהלכתי לישון ניסיתי לעשות שאלת חלום  פשוט שאלתי מלא את אלוהים  למה אני ככה מה אני עושה לא נכון שקוראים לי הדברים האלה מה הטעות שלי למה זה קורה לי אם זה הגורל שלי מה אני עושה שאנשים רואים בי משהו מסוים כזה שאני לא אוהבת הרבה פעמים מה אני עושה שלא מצליח לי האם יום אחד זה ישתנה מתי זה יפסיק לאן ללכת עכשיו באיזה גישה ועוד הרבה שאלות אני לא זוכרת  כשהלכתי לישון רגע לפני זה היה בעיקר מה אני עושה ומתנהגת עם אנשים שזה מה שגורם לי לסבול ושרואים אותי ככה. ועוד משהו שאני לא זוכרת. ישבנו באיזה כיתה והוא ישב מאחוריי ואז הגיע לשבת ליידי (האקס שלי נתן)  והחלום ממש יכולתי להרגיש את המגע שלו איך הוא נגע בי ועכשיו שאני מספרת את זה אני מרגישה את זה שוב אבל בקטע לא נעים ובחלום פשוט הרגשתי את זה רגיל לא אוהב ולא נמשך  אחר כך הייתי עם ילדה קטנה אותה היתה מהסיפור על השוקולד זיהיתי את הפנים ילדה קטנה וכאילו הייתי צריכה לשמור עליה ולקחת אותה לגן ונכנסתי לאיזה כביש צר עם שלוליות של בוץ ומאדמה ואפר הכביש ונסעתי בו קצת ואז הוא היה חסום וגם לא היה לי איך להסתובב לחזור לכניסה אני לא זוכרת ממש מה היה ואני חושבת שיצאתי מהרכב והתחלתי ללכת ברגל איתה  כל הזמן הזה אני לא באמת מדברת איתה רק נמצאת איתה ואז כשעברנו ליד איזה שלולית היה רכב שנסע מהר והעיף את כל הבוץ עלינו  עם הגלגלים שלו  ובגלל הבוץ כשהגענו לגן שלה הייתי צריכה להחליף לה בגדים והיא לא היתה ליידי כבר כזה חצי היתה חצי לא פשוט באמת לא דיברתי איתה בכלל כאילו היא רק היתה ליידי  ופתחתי את המגירה שלה ולא היה שם כלום ואז פתחתי שוב והיה שם מכנס אחד ו2 חולצות שכלום לא מתאים אחד לשני אבל בסוף ראיתי שכן יש שם סט שיכול להתאים יחסית ואז היתה מישהי ליידי שהיו לה ערמה של חולצות בסיס של התינוקות לבנות חדשות נקיות ושאלתי אותה אם אפשר אחת והיא עשתה לי פרצופים כזה  אבל בכללי היה נראה שהיא מחלקת אותם  ואז אני הצעתי לה שאקנה ממנה אחת ושאלתי אותה כמה והיא אמרה לי חמש שקל אבל במבט כזה לא מרוצה ואז הרגשתי לא נעים והכנסתי יד לתיק שהיה לי והיו בו כאלה מלא שקלים והרגשתי ענייה למרות שאני לא כאילו כל הפוזה שלי היתה מסכנה כזאת  ואז הוצאתי בסוף 11 אבל בשקלים כאלה והכל מבולגן ולמרות שנתתי לה יותר היא עשתה כזה פרצוף ועדיין אני הרגשתי רע אבל בסוף נתתי לה 11 למרות שרציתי להביא לה יותר ואז היא הביאה לי את הגופיה הלבנה והבאתי לתינוקת הילדה הקטנה שלי ואז ראיתי שהיא מביאה ערימה נקייה של חמש חולצות כאלה לילדה שליידי בלי שתביא לה כלום בתמורה  לצערי אני לא זוכרת יותר למרות ש זה היה יותר

1 עמוד הבא >>