פענוח חלומות בס"ד

חלומות על הקול שלי

נמצאו 24 חלומות המכילים הקול שלי


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

מלי ואני בברלין ביום הולדת שלי מלי ואמא שלי קנו לי מדריך סיורים שיקח אותנו לסייר בברלין הוא מצחיק ובגיל שלנו תוך כדי שאנחנו מטיילות בעיר אנחנו קולטות שאין לי סוללה וכסף אז אנחנו עוצרות בדירה שלו להטעין וממנו עוצרות אצלי כדי לקחת כסף ( אמא מור ורויטל שם) אנחנו יוצאות בשנית ובזמן שאני מדברת לבד עם המדריך טיולים מלי מקבלת הודעה מסער שאומר לה שעות רוצה שהם יפגשו והיא מתרגשת ( אני יצאתי חסרת טאקט והיא הראתה לי בשקט את ההודעה ומשום מה צעקתי בקולי קולות את תכולת ההודעה) אמרתי לה שתיפגש איתו! אני בנתיים יוצאת לבחוץ למדריך טיולים אני מסתכלת טוב טוב על המדריך טיולים ואני רואה שהצמיד רגל שלו מדמם ואני מסתכלת על הרגל שלי וגם היא מדממת אני רואה שאצלי יש חתיכה של תער ואצלו יש פאקינג סכין ענקית הוא אומר לי שהוא חזק בסצנה בברלין שאוהבים כאב והוא מטייל עם הסכין צמיד עליו כל הזמן שיחתוך לו את הבשר לעומק אצרתי לו שאצלי זה לא יחזיק אם אני אתקע סכין ואני מצביעה לו ולמלי על הרגל שלי ושניהם רואים שהסכין תוך דרה יוצאת ממני אנחנו הולכים ברחובות ופתאום מגיע שתיין מפחיד בטירוף ומתחיל להרים אותי ואת מלי ולוקח אותנו לבית שלי כדי לאנוס אותנו אני מתחילה לצרוח ולהרביץ לו בטירוף ומלי נכנעה לו המדריך רץ אחרינו והוא צועק על מלי - למה את לא נלחמת מולו ולי הוא צועק - תמשיכי!!! תמשיכי!!!! אבל יש כלב ממש קטן שקולט אותו ורץ אחרי המדריך תופס לו את הסכין שנעוצה לו הרגל וקורעת לו את הבשר המדריך נשאר מאחור ומבקש ממני להכאיב לאנס ולחזור לעזור לו אני ממשיכה להרביץ לי ותוך כדי אני צורחת ופתאום כבר אין לי קול הקול שלי הפסיק משום מה. אני ממש זוכרת שאני פותחת את הפה ולא יוצא שום צליל אני גם זוכרת שלא הייתי צרודה במיוחד, הקול פשוט לא הופיע אני מתחילה לזרוק עליו דברים אבל אני עייפה כבר והוא מרים אותי ואת מלי ומנסה לגעת בנו אני בסוף הורגת אותו (?) לא כל כך זוכרת ואז מתעוררת

שני כלבים גדולים האחד שחור והשני בהיר פרווה (אופוויט) משחקים איתי דרך המרפסת (הם בחוץ ואני בתוך הבית) וברגע אחד של טירוף הם נכנסים לאמוק ומנסים להיכנס לתוך הבית שלי דרך החלונות הפתוחים והסורגים. אני גם יודעת שהם באים לאנוס אותי ובבהלה אני מנסה לסגור את כל החלונות ומנסה להרחיק אותם ע״י הדיפתם בכיסא אך בסופו של דבר הם מצליחים להיכנס. כשהם כבר לידי בתוך הבית הם מקבלים צורה אנושית הכלב הלבן הוא נער בהיר ותכול עיניים וטוב מראה והכלב השחור לא זכור כל כך (יכול להיות שעדיין דמות כלב). אני מנסה להרוויח זמן ושולחת אותם להתקלח כי בכל זאת הם כלבים שנמצאים בחוץ ובלכלוך כל היום. אני כביכול משתפת איתם פעולה ולא מתנגדת והם הולכים מרוצים כל אחד למקלחת אחרת והכלב השחור אומר לי כאילו למען הסר ספק אבל עדיין בנימה חברית ״מאמי עושים בתחת אין ברירה״ ואני מתחלחלת רק מעצם המחשבה אבל כמובן לא מראה לו. בינתיים שהם פותחים את ברזי המקלחת בדלתות פתוחות כמובן אני מנצלת את ההזדמנות לברוח מהבית דרך הדלת הראשית. הכלב/ נער הבהיר רואה זאת ורודף אחריי אך אנו מגיעים למטה (לשכונה) שמלאת אנשים אז הוא בורח. עם הגיענו למטה הוא חזר להיות כלב. אני מנסה לצעוק/ לבכות בכדי לבקש עזרה ולהסביר את גודל הטראומה אך הקול שלי חלש מאוד בקושי יוצאות לי המילים מהפה ואני לא מצליחה לבטא את עצמי

אני ושמעון הולכים במדבר בלילה אנחנו הולכים עם עוד קבוצה של חברות שלי. הוא לובש פיאה שהייתה לו בפורים אני אומרת לו איזה חמוד היית פעם הוא מנגב את השרוך של הסווצר שלו ואומר השפריץ עלי שפיך שעשיתי סקס או משהו כזה אני אומרת לו שגם אני יכולה לספר לו על הסקס שלי. מרגישה שאנחנו הטיזינג הרגיל שלנו ואז אני נשכבת על האדמה עם הקבוצה של החברות שלי ושרה בקול צלול ורם את השיר לשיר איתך. של שושנה דמארי ובועז שרעבי הן כולן מקשיבות בשקט מעלינו יש שמיים שחורים זרועים כוכבים והקול שלי נישא באוויר. שקמתי לקח לי רגע להבין שזה חלום

חלמתי שהלכתי ברחוב ופתאום הכל נהיה חשוך , נסיתי לבדוק מה השעה בשעון ואי אפשר היה לראות ניסיתי לבדוק מה השעה בטלפון כלום , הכל חשוך ובתודעה שלי עדיין צריך להיות אור , בקיצור אני הולכת ופתאום נופלת נאחזת במשהו ומנסה לצעוק לעזרה , בהתחלה בקושי הצלחתי להשמיע קול ולאט לאט אני שומעת את הקול שלי , תעזרו לי , תעזרו לי ומשהו בא ומושיט לי יד ומרים אותי ,

חטפו אנשים והייתי במקום שהחביאו אותם. הייתי עם מישהו במסדרון מפחיד והיו שני חדרים, חדר בכל קצה והמסדרון המשיך גם לימין אבל היה מאוד חשוך לא ראיתי את הצד הזה. נראה לי שהייתי חלק מהאנשים החטופים אבל הסתכלתי על עצמי מהצד והייתי בתוך הסיטואציה והיינו גם רוחות עם דיבוקים כאלה והצלחנו להוציא אותם בצורה לא ברורה. לאחר מכן הייתי באיזה חדר חשוך ומפחיד לבד והייתה תחושה מפחידה ומוזרה כזו. לאחר מכן פתאום יצאתי מהבית לחברה של אח שלי וזה היה קשור לצבא, היא הייתה חיילת למרות שהיא השתחררה אבל לא הייתה לבושה במדים. היא גרה צמוד אלינו בחלום למרות שגרה במרחק של חצי שעה מהבית שלי במציאות והלכתי אליה בדרך של השביל של סבתא שלי מצד אמא. היה שעה של שקיעה והיה מאוד חשוך. אבל זה היה ״יום האורות״ וכאילו כל האורות כבויים והפלאש של הטלפון שלי לא נדלק ולא הבנתי למה. כשהגעתי אליה האורות של הבית דלקו וראיתי את אח שלי, אמא שלי ואת חברה של אח שלי. שם והגינה הייתה נראית כמו הגינה של סבא וסבתא של החברה הכי טובה שלי. כשהגעתי אח שלי בדיוק יצא ואמר לי משהו ואוסיף שאני אנהג למרות שאין לי רישיון ואמרתי לו בכיף חצי ציני חצי רציני כזה אבל הוא יצא מהבית. התיישבתי לצד חברה שלו ודיברנו על ״יום האורות״ כי אמרתי שממש חשוך פה. היא נכנסה לבית שלה ואמא שלי ואני נשארנו בגינה שנהפכה לחדר חשוך. הכלבה שלנו הגיעה עם כלב שחור לצידה והם היו ממש גדולים. היא דאגה ממש כשהיא הסתכלה על הכלבה שלנו והיא אמרה שהיא החליפה צבע וקישרה את זה לסיטואציה עם הרוחות מההתחלה ואמרה שאבא שלה ואמא שלה אמרו לה את זה למרות שסבתא שלי עוד בחיים בכלל ולא הבנתי. הרגעתי אותה ואמרתי לה שזה לא נכון והיא כנראה רואה את זה בגלל השקיעה למרות שלא הייתה שקיעה והיינו בחדר שפתאום נהפך למרפסת וישבנו עם ידידה שלי שחגגנו לה יום הולדת השבוע במציאות. ידעתי שאני משקר לגביי הצבע שבה היא רואה אותה כדי להרגיע אותה למרות שבאמת ראיתי את הכלבה באותו צבע כמוה אבל היינו בטוחים שאנחנו מתווכחים על צבעים שונים למרות ששנינו דיברנו על אותו צבע וזה לא היה בהתאם לצבע של הכלבה וכשדיברנו על הצבע של השיער ראיתי שיער של בן אדם בכלל. אמא שלי מאוד דאגה והתעצבנה והחליטה שגם לי אולי קרה משהו ואמרה לי ״שלא תהפוך לזמר פתאום״ ואמרתי לה משהו כמו ״בטח אני גם יודע לשיר״ ושרתי את המשפט הזה כדי לבדוק עם הקול שלי נהיה יותר יפה והוא היה יותר יפה באמת. אמרתי לה שלא תעשה פדיחות לאח שלי ליד המשפחה של חברה שלו. הכלבים כבר לא חלק מהסיטואציה. פתאום במרפסת הגדולה של הבניין ממול הופיעו החברה הכי טובה שלי ושני חברות טובות שלי יחד. החברה הכי טובה שלי כעסה עליי והשתיים דיברו איתי רגיל ואז היה שלב שהחברה הכי טובה שלי דיברה אליי בכעס ושאלה אותי אם בסוף באים אליי או לא ואמרתי לה לא. עוד ידידה שלי הצטרפה אליהן ופתאום הן היו על כיסא שהיה לי בחדר עד לא מזמן מלבד ידידה אחת שלי. הן נאחזו בחולצה שהייתה מחוברת לשולחן עגול כזה במרפסת. אני ידעתי שהן עומדות ליפול וצעקתי לחברה הכי טובה שלי שהייתה בראש הפירמידה ואחזה בחולצה לרדת משם בבקשה ושלא תעשה את זה והתחננתי ממש את הן לא הקשיבו ולאחר כמה זמן הן נפלו מקומה חמישית לתוך האזור של הבניין של סבא וסבתא שלי מצד אבא. התחלתי לבכות ולכעוס על עצמי שלא רצתי למטה לתפוס אותן והחלטתי לרוץ לשם ולהתקשר למד״א.

1 עמוד הבא >>