פענוח חלומות בס"ד

חלומות על זוכר

נמצאו 1,967 חלומות המכילים זוכר


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני נמצא בחדר, דומה מאוד לכיתה, אני עומד ליד הדלת ומימין קיר עם בר מים או כיור ומשמאלי שולחן ומאחוריו ארון לאורך כל הקיר. איתי בחדר יש עוד שני אנשים, גבר ואישה. לא זוכר את הפנים והאם הם מוכרים. בחדר היה נחש רעשן שמתחבא מאחורי הארון לאורך הקיר. בהתחלה התעניינתי והתקרבתי לנחש אבל הוא התחיל להרעיש אז התרחקתי. דיברתי עם הגבר והאישה על הנחש, איך הוא נכנס ומה עושים עכשיו. במהלך השיחה שלנו הנחש כמה פעמים הרעיש והתקרב אל מתחת לשולחן ואז ישר חזר למחבוא. כל פעם שהוא התקרב יצאתי מהחדר וסגרתי אחריי את הדלת ואחרי שהוא התרחק חזרתי בחזרה לחדר. בפעמים הראשונות הגבר והאישה היו יוצאים איתי אבל בהמשך הם הפסיקו ורק אני ברחתי אל מחוץ לדלת. בסוף הנחש החל לזחול מהר מהמחבוא למקום שבו עמדתי, אבל הוא היה שותה מים וחוזר למחבוא. לאחר מספר ״קפיצות״ כאלה של הנחש הרגשתי מבוהל מדי להשאר בחדר וניסיתי להוציא משם את הגבר והאישה אבל הם היו ממש אפתיים ושאלו ״למה לנו לצאת״ עד שהייתי צריך למשוך אותם בכוח מהחדר. בשניה שיצאנו הם נעלמו ואני שמתי לב שהדלת לא עומדת על הצירים ויש פתח, אני הסתכלתי בפתח וראיתי את הנחש אז הוצאתי אקדח למקרה והוא ירצה לתקוף, הנחש החל להתקדם אליי אז רצתי לסוג של חדר מרכזי במבנה שהיה בו כמו ג׳ימבורי ענק לאורך כל החדר. לפני הגימבורי היה מן שולחנות סלון וטריבונות או ספסלים כמו שיש במשחקיות. קפצתי על שולחן סלון כי היה די גבוה וחשבתי שהנחש לא יגיע אליי אבל ראיתי שהנחש מתקדם אליי והוא זוחל על החלק האחורי ככה שהוא נמצא יחסית גבוה והצליח לעלות לשולחן אז קפצתי על הספסל שצמוד לגימבורי, רציתי לטפס למעלה שהנחש לא יצליח להגיע אבל ראיתי שעל הספסל היו עוד הרבה נחשים שישנו, התחלתי לרוץ לאורך הספסל הזה עד שהגעתי למחוץ למבנה שם ראיתי שביחד עם הנחש רודף אחריי גם הגבר שהיה איתי בהתחלה. הוא מתקרב אליי יותר מהר מהנחש ומנסה לעצור אותי. לפתע הוא מצליח לתפוס אותי ומפיל על הרצפה ואני מנסה לירות מהאקדח אבל לא יודע אם לירות על הגבר או הנחש כשלבסוף אני יורה בנחש ושם מסתיים החלום

חלמתי שהייתי בבלוק של חברה שאני כבר לא ככ בקשר איתה והכנתי בבלוק שלה פסטה אדומה ואין לי מושג איך יצא פסטה כי אין שם מטבח אבל זוכרת שסיננתי והכל והיו אנשים בבלוק ואז שמתי בצד את הצלחת ויצא לי ממש טעים והייתי רעבה ואז שהסתובבתי הם אכלו לי והתעצבנתי עליהם ואז הכנתי עוד אבל לא יצא כזה טעים

קמתי לפני רגע אגיד רק את הנקודות שאני זוכר. קודם כל תדע שבחלק מהסיפור אני רואה את בעל האופנוע כעצמי, ופעם כתום מתום וג׳רי, שיש לו חברה חתולה לבנה. דודה שלי נתנה לי אופנוע פורש אדום במתנה. בחלום זה אופנוע שעלה מאה אלף שקל. אני זוכר שמההתחלה פחדתי מאוד כל הזמן שייגנבו אותו. היא אמרה שאוכל להשוויץ עם זה בתיכון (אני בישיבה תיכונית לבנים בלבד) ולנסוע לשם עם האופנוע הזה והיא אמרה שככה יהיו מלא בנות שירצו אותי, ואני זוכר שאמרתי לה שאני לא רוצה שבנות ירצו אותי בגלל אופנוע יקר... אבל כן נסעתי איתו בשכונה בקולי קולות של המנוע, אבל בעיקר רציתי להשוויץ מול החברים. כי אני לא האדם הכי עשיר נגיד את זה ככה, ויש לי ילדים בכיתה עם רכבים יפים (לא יקרים מידי אבל לא ניסן ישנה שנת 2000 ומשהו כמו שלמשפחה שלי יש) נסענו עם האוטו הכחול ניסאן שנת 2000 פחות או יותר לקניון. אני זוכר שבן דוד שלי שעכשיו השתחרר מהצבא היה איתנו. אני נהגתי למרות שאני רק בשיעורי נהיגה (עוד מעט טסט) ונסענו בתוך הקניון עם האופנוע, אבל לא באמת נסענו זה יותר ישבתי עליו והזזתי את הרגליים והמשפחה כולל דודה שלי היו איתנו. עכשיו כשאני חושב על זה? בעצם יצאנו עם האוטו מהחנייה בבית שלי אז אולי דודה שלי (שהביאה לי את האופנוע) ובן דוד שלי (מצד אמא שגדלתי איתו ורק השתחרר) באו לבקר אותי ומשם יצאנו עם הרכב. איכשהו האופנוע פורש האדום היה איתנו ואני רכבתי עליו בתוך הקניון אבל רק עם הרגליים כזה בלי מנוע ואז הייתי אחרי בן דוד שלי הוא הזמין מעלית ונכנסנו. הוא אני והפורש האדומה (אופנוע). נכנסו איתנו שתי נשים מבוגרות קצת והתחלנו לריב איתן אני לא זוכר על מה בסוף ירדנו קומה אחת בלבד, אבל הקומה הייתה חשוכה מעורפלת ואני זוכר שחשבתי שזאת מאורת פשע בכלל ושאף אחד מעולם לא ביקר פה בצורה לגיטימית עלינו. הפעם במדרגות. עם הפורש חחחח... הגענו למעלה והמשכנו במסע בקניון. המשפחה כבר ממזמן לא מאחורינו רק אני והבן דוד שלי בסוף החתול תום התיישב בצד כזה ליד קיר והאופנוע מעליו (לידו אבל הוא רואה אותו מלמטה) ונכנסת לקניון איזו חתולה לבנה גדולה שנראית בגודל של טום שמבקשת עזרה ואחריה שלושה בחורים שנראים שרודפים אחריה שיהיה ברור, לפעמים אני רואה מהנקודת מבט שלי ולפעמים מהנקודת מבט של תום ואני רואה שהיא באה לכיווני ואני חושד בה אז אני בורח והאופנוע לידי כאילו אני הולך איתו כמו אופניים שהולכים בצידם. אבל הקניון צפוף וקשה לי לפלס לי דרך שם ביו כל הדוכנים והאנשים. בינתיים החתולה הזו (מסתבר שהיא יפאנית, ועכשיו היא נראית כמו יפאנית אמיתית לא חתולה) היא מומחית באיזה משהו קונג פו כזה שהיא יורקת חומר סגול שמקיף אותך. היא רודפת אחריי ומשביתה את כל האנשים שמאחוריי בשביל להגיע אליי ולהשיג את האופנוע. בשבילו היא באה. אני רץ. עכשיו בלי האופנוע. לא יודע לאן הוא נעלם. כנראה גם היא לא. אני נצמד לקיר מאחורי היא קופצת קדימה מעל האנשים שממולי וניצבת מולי היא נלחמת קצת עם עוד איזה מישהו ואז יורקת עליי את החומר הסגול אבל משום מה זה לא עובד לה ואני מצליח לשגר אותו חזרה אליה. הוא עוטף לה את הפנים אני צוחק ומחייך החומר הסגול מעליה נקרע בין רגע ויש חיוך מרושע על פניה היא יורקת וזה מגיע אליי הפעם סוף החלום אני מתעורר עם תובנה שהאישה הזו היא אמא של אשתו החתולה הלבנה הקטנה של טום החתול (אני כאילו מזדהה איתו ולפעמים רואה כאילו אני הוא. עוד מתחילת החלום) עכשיו מסתבר שהאישה שלי נשלחה על ידי אמא שלה (עוד לפני שהיה לי האופנוע היא הייתה איתי, לכן לא יודע אם היא כאילו חיכתה להזדמנות שאקבל משהו יקר ערך או מסיבה אחרת) התובנה מזעזעת כאילו חייתי בשקר כל חיי ואז רגעים מהחלום שנראים כמו שקרים או עוויתות של אשתי (כביכול) נראים פתאום ברורים לי מאחר וגיליתי שהיא רק שחקנית מטעם אמא שלה הפושעת המבוקשת

אני ורוני ועוד כמה אנשים(לא זוכרת) נסענו לאכול מסעדה על החוף מול הים והרבה אנשים ישבו שם ופתאום נהיה רועם ושמים אפורים צבע אפור ים גלים והים התחיל להציף את כולם והמים הגיעו קצת אלי ואלינו אל בן זוגי ואנחנו מנסים לעבור את המים כי הם עמוקים כבר ונכנסתי למים והייתי רגועה מאוד אפילו שנכנסתי עמוק למים ניסיתי לשחות למעלה והצלחתי לצאת ואז אחרי שעברנו את הגלים הלכנו לפגוש את רוני והמשפחה שלו ושלנו ואז אמרתי לכולם להתראות עם חיבוק אבל הם לא רצו ממני חיבוק בנות שהיו שם שאני לא מכירה והייתה שם מישהי עם אף ענק מאוד. ובסוף באתי לחבק את אח של בן זוגי והתברר שהוא הומו אבל במציאות הוא לא,. ואז הבן זוג שלי הציע לי טבעת אירוסין והיא הייתה יפה מאוד אבל בכיתי לבכות בכי דמעות הרבה כי התבאסתי שהוא לא השקיע בהצעה ויפה את זה ב2 שניות ולא נתן לי רגע של להרגיש את הרגע לחוות אותו

יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי שקיבלתי חזיונות. דברים קורים לי שאני לא יכול להסביר אותם. רבנים, כוהנים ואימאמים מתעלמים ממני. באחד מחזיונותי הורמתי למעלה ועברתי לשמיים. בזמן שהועברתי, חרבות יצאו ממני — בסך הכול שבע בערך, אינני זוכר במדויק. כאשר כל החרבות יצאו ממני, הועברתי לכיסא. לפני היו הרבה מראות. ושולחן עגול עם אנשים שצפו בי. והאלוהים הביט בי. ונאמר לי לפתוח את החותמות. זה קרה מהר — אחת הייתה עגולה, כמעט תלת ממדית, היא הייתה לא במקומה והייתי צריך להחזיר אותה לאיחוד. הכל קרה מהר עד שהגעתי לאחרונה. היא נראתה כמו קוביית מטטרון וחותמת מטטרון. זאת לקחה קצת יותר זמן. אחרי שסיימתי את הכל הרגשתי קצת מותש כי זה דרש הרבה ריכוז. ואז האלוהים אמר לי להפוך את המפתח האחרון בתוכי. והוא הרים אותי, נתן לי כתר, ואמר לי שאהיה מלך. ושם את ידו על כתפי ואמר לי לחכות — הוא בא. וראיתי את הזעם שהוא עתיד להטיל. כמו חצים ענקיים בגודלם — ובולט מהם צלב אם אני זוכר נכון. כל העולם ירגיש זאת. --- **חזון שני** זה התחיל בצורה מוזרה — לא הייתי עייף אבל מסיבה כלשהי הרגשתי דחף לעצום את עיניי ולמצוא תנוחה נוחה. ואז הייתי נעול במקום. הרגשתי את נשמתי יוצאת לאט מגופי. נאמר לי להחזיר את כל החרבות. החרב הראשונה בלטה מסלע — לקחתי אותה בקלות. החרב השנייה הייתה מסוס לבן — הוא היה צריך להשתחוות לפניי לפני שנתן אותה לי כדי להכיר בי. זה לקח זמן מה אבל הוא ויתר עליה. החרב השלישית היא שם שאני תקוע עכשיו. היא שייכת לאביר שנראה כמו שד. שחור ואדום. הוא אמר לי — קח את החרב אם אתה יכול. החרב אדומה בצבעה עם גוון שחור. בכל פעם שהתקרבתי, ידי וזרועותי נעשו כבדות כל כך — כל כך כבדות עד שגרמו לגוף הפיזי שלי לזוז. ובכל פעם שהתקרבתי פקחתי את עיניי — מה שגרם לי להתחיל מחדש. הוא נתן לי שלוש הזדמנויות — כרגע כשלתי בכולן. פוקח את עיניי בכל פעם שאני מתקרב. אני יכול רק לפרש זאת כך שאני עדיין לא מוכן. אבל כשאהיה מוכן — גם הוא ישתחווה לפניי.

Thank you for correcting me. Now I have your exact words. Here it is in Hebrew, faithful to exactly what you wrote: --- **חזון ראשון** יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי שקיבלתי חזיונות. דברים קורים לי שאני לא יכול להסביר אותם. רבנים, כוהנים ואימאמים מתעלמים ממני. באחד מחזיונותי הורמתי למעלה ועברתי לשמיים. בזמן שהועברתי, חרבות יצאו ממני — בסך הכול שבע בערך, אינני זוכר במדויק. כאשר כל החרבות יצאו ממני, הועברתי לכיסא. לפני היו הרבה מראות. ושולחן עגול עם אנשים שצפו בי. והאלוהים הביט בי. ונאמר לי לפתוח את החותמות. זה קרה מהר — אחת הייתה עגולה, כמעט תלת ממדית, היא הייתה לא במקומה והייתי צריך להחזיר אותה לאיחוד. הכל קרה מהר עד שהגעתי לאחרונה. היא נראתה כמו קוביית מטטרון וחותמת מטטרון. זאת לקחה קצת יותר זמן. אחרי שסיימתי את הכל הרגשתי קצת מותש כי זה דרש הרבה ריכוז. ואז האלוהים אמר לי להפוך את המפתח האחרון בתוכי. והוא הרים אותי, נתן לי כתר, ואמר לי שאהיה מלך. ושם את ידו על כתפי ואמר לי לחכות — הוא בא. וראיתי את הזעם שהוא עתיד להטיל. כמו חצים ענקיים בגודלם — ובולט מהם צלב אם אני זוכר נכון. כל העולם ירגיש זאת. --- **חזון שני** זה התחיל בצורה מוזרה — לא הייתי עייף אבל מסיבה כלשהי הרגשתי דחף לעצום את עיניי ולמצוא תנוחה נוחה. ואז הייתי נעול במקום. הרגשתי את נשמתי יוצאת לאט מגופי. נאמר לי להחזיר את כל החרבות. החרב הראשונה בלטה מסלע — לקחתי אותה בקלות. החרב השנייה הייתה מסוס לבן — הוא היה צריך להשתחוות לפניי לפני שנתן אותה לי כדי להכיר בי. זה לקח זמן מה אבל הוא ויתר עליה. החרב השלישית היא שם שאני תקוע עכשיו. היא שייכת לאביר שנראה כמו שד. שחור ואדום. הוא אמר לי — קח את החרב אם אתה יכול. החרב אדומה בצבעה עם גוון שחור. בכל פעם שהתקרבתי, ידי וזרועותי נעשו כבדות כל כך — כל כך כבדות עד שגרמו לגוף הפיזי שלי לזוז. ובכל פעם שהתקרבתי פקחתי את עיניי — מה שגרם לי להתחיל מחדש. הוא נתן לי שלוש הזדמנויות — כרגע כשלתי בכולן. פוקח את עיניי בכל פעם שאני מתקרב. אני יכול רק לפרש זאת כך שאני עדיין לא מוכן. אבל כשאהיה מוכן — גם הוא ישתחווה לפניי. ---

חלום אחרון והכי חשוב הלכתי לישון ולפני שהלכתי לישון ניסיתי לעשות שאלת חלום  פשוט שאלתי מלא את אלוהים  למה אני ככה מה אני עושה לא נכון שקוראים לי הדברים האלה מה הטעות שלי למה זה קורה לי אם זה הגורל שלי מה אני עושה שאנשים רואים בי משהו מסוים כזה שאני לא אוהבת הרבה פעמים מה אני עושה שלא מצליח לי האם יום אחד זה ישתנה מתי זה יפסיק לאן ללכת עכשיו באיזה גישה ועוד הרבה שאלות אני לא זוכרת  כשהלכתי לישון רגע לפני זה היה בעיקר מה אני עושה ומתנהגת עם אנשים שזה מה שגורם לי לסבול ושרואים אותי ככה. ועוד משהו שאני לא זוכרת. ישבנו באיזה כיתה והוא ישב מאחוריי ואז הגיע לשבת ליידי (האקס שלי נתן)  והחלום ממש יכולתי להרגיש את המגע שלו איך הוא נגע בי ועכשיו שאני מספרת את זה אני מרגישה את זה שוב אבל בקטע לא נעים ובחלום פשוט הרגשתי את זה רגיל לא אוהב ולא נמשך  אחר כך הייתי עם ילדה קטנה אותה היתה מהסיפור על השוקולד זיהיתי את הפנים ילדה קטנה וכאילו הייתי צריכה לשמור עליה ולקחת אותה לגן ונכנסתי לאיזה כביש צר עם שלוליות של בוץ ומאדמה ואפר הכביש ונסעתי בו קצת ואז הוא היה חסום וגם לא היה לי איך להסתובב לחזור לכניסה אני לא זוכרת ממש מה היה ואני חושבת שיצאתי מהרכב והתחלתי ללכת ברגל איתה  כל הזמן הזה אני לא באמת מדברת איתה רק נמצאת איתה ואז כשעברנו ליד איזה שלולית היה רכב שנסע מהר והעיף את כל הבוץ עלינו  עם הגלגלים שלו  ובגלל הבוץ כשהגענו לגן שלה הייתי צריכה להחליף לה בגדים והיא לא היתה ליידי כבר כזה חצי היתה חצי לא פשוט באמת לא דיברתי איתה בכלל כאילו היא רק היתה ליידי  ופתחתי את המגירה שלה ולא היה שם כלום ואז פתחתי שוב והיה שם מכנס אחד ו2 חולצות שכלום לא מתאים אחד לשני אבל בסוף ראיתי שכן יש שם סט שיכול להתאים יחסית ואז היתה מישהי ליידי שהיו לה ערמה של חולצות בסיס של התינוקות לבנות חדשות נקיות ושאלתי אותה אם אפשר אחת והיא עשתה לי פרצופים כזה  אבל בכללי היה נראה שהיא מחלקת אותם  ואז אני הצעתי לה שאקנה ממנה אחת ושאלתי אותה כמה והיא אמרה לי חמש שקל אבל במבט כזה לא מרוצה ואז הרגשתי לא נעים והכנסתי יד לתיק שהיה לי והיו בו כאלה מלא שקלים והרגשתי ענייה למרות שאני לא כאילו כל הפוזה שלי היתה מסכנה כזאת  ואז הוצאתי בסוף 11 אבל בשקלים כאלה והכל מבולגן ולמרות שנתתי לה יותר היא עשתה כזה פרצוף ועדיין אני הרגשתי רע אבל בסוף נתתי לה 11 למרות שרציתי להביא לה יותר ואז היא הביאה לי את הגופיה הלבנה והבאתי לתינוקת הילדה הקטנה שלי ואז ראיתי שהיא מביאה ערימה נקייה של חמש חולצות כאלה לילדה שליידי בלי שתביא לה כלום בתמורה  לצערי אני לא זוכרת יותר למרות ש זה היה יותר

חלמתי שאמא שלי בוגדת באבא שלי זה התחיל שאני הייתי מתקשרת אליה והבן אדם שהיא הייתה איתו היה עונה לי, אני לא זוכרת מי הוא אמר שהוא. הוא היה עונה לי כמה פעמים, בפעם האחרונה - היא כביכול הייתה בבית והוא ענה לי , ואז מסתבר שהוא היה איתה בחדר, למרות שלא באמת ראיתי אותו. הוא ענה לי ובסוף אמרתי לו תביא לי את אמא שלי עכשיו או שאני מתקשרת למשטרה ואז כאילו גיליתי על הבגידה הוא היה בן 67 ניראלי אחרי זה, אמא שלי באה ואני היחידה מכל מי שהיה בבית שהתעצבנתי! דודה שלי בעלה ובני דודים שלי , אחים שלי אני ואמא היינו בבית - כולם מסביב רגועים ואני רותחת ועצבנית ומשתוללת. אפילו אמא שלי הייתה פשוט רגועה ושמחה. אבא שלי נכנס הביתה עם 2 מתנות גדולות ליום הולדת שלה ואמא שלי פשוט הלכה לחדר, בלי תודה ובלי התרגשות ואני רצתי לחדר שלה בעצבים והקמתי אותה ללכת להגיד לו תודה ופשוט אין התייחסות, היא לא התרגשה ממני בכלל, היא הייתה ממש שמחה ורגועה. וככה כולם, אני היחידה שכאילו בוערת מעצבים וכועסת וצועקת

1 עמוד הבא >>