פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עשו

נמצאו 2,759 חלומות המכילים עשו


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני מוצאת את עצמי שאיבדתי את הנייד שלי שיש בתוכו כרטיס אשראי ונכנסתי ללחץ ואז אמרו ללכת לבקרה שנבדקו במצלמות אבל כדי להגיע לשם הייתי צריכה לעבור תעלות לטפס על הרים ונתקעתי באנשים שלא כל כך עזרו לטפס והייתי צריכה לעשות עיקופים ןלאריך את הדלת ועד שכמעט הגעתי ליעד התעוררתי בבהלה

Thank you for correcting me. Now I have your exact words. Here it is in Hebrew, faithful to exactly what you wrote: --- **חזון ראשון** יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי שקיבלתי חזיונות. דברים קורים לי שאני לא יכול להסביר אותם. רבנים, כוהנים ואימאמים מתעלמים ממני. באחד מחזיונותי הורמתי למעלה ועברתי לשמיים. בזמן שהועברתי, חרבות יצאו ממני — בסך הכול שבע בערך, אינני זוכר במדויק. כאשר כל החרבות יצאו ממני, הועברתי לכיסא. לפני היו הרבה מראות. ושולחן עגול עם אנשים שצפו בי. והאלוהים הביט בי. ונאמר לי לפתוח את החותמות. זה קרה מהר — אחת הייתה עגולה, כמעט תלת ממדית, היא הייתה לא במקומה והייתי צריך להחזיר אותה לאיחוד. הכל קרה מהר עד שהגעתי לאחרונה. היא נראתה כמו קוביית מטטרון וחותמת מטטרון. זאת לקחה קצת יותר זמן. אחרי שסיימתי את הכל הרגשתי קצת מותש כי זה דרש הרבה ריכוז. ואז האלוהים אמר לי להפוך את המפתח האחרון בתוכי. והוא הרים אותי, נתן לי כתר, ואמר לי שאהיה מלך. ושם את ידו על כתפי ואמר לי לחכות — הוא בא. וראיתי את הזעם שהוא עתיד להטיל. כמו חצים ענקיים בגודלם — ובולט מהם צלב אם אני זוכר נכון. כל העולם ירגיש זאת. --- **חזון שני** זה התחיל בצורה מוזרה — לא הייתי עייף אבל מסיבה כלשהי הרגשתי דחף לעצום את עיניי ולמצוא תנוחה נוחה. ואז הייתי נעול במקום. הרגשתי את נשמתי יוצאת לאט מגופי. נאמר לי להחזיר את כל החרבות. החרב הראשונה בלטה מסלע — לקחתי אותה בקלות. החרב השנייה הייתה מסוס לבן — הוא היה צריך להשתחוות לפניי לפני שנתן אותה לי כדי להכיר בי. זה לקח זמן מה אבל הוא ויתר עליה. החרב השלישית היא שם שאני תקוע עכשיו. היא שייכת לאביר שנראה כמו שד. שחור ואדום. הוא אמר לי — קח את החרב אם אתה יכול. החרב אדומה בצבעה עם גוון שחור. בכל פעם שהתקרבתי, ידי וזרועותי נעשו כבדות כל כך — כל כך כבדות עד שגרמו לגוף הפיזי שלי לזוז. ובכל פעם שהתקרבתי פקחתי את עיניי — מה שגרם לי להתחיל מחדש. הוא נתן לי שלוש הזדמנויות — כרגע כשלתי בכולן. פוקח את עיניי בכל פעם שאני מתקרב. אני יכול רק לפרש זאת כך שאני עדיין לא מוכן. אבל כשאהיה מוכן — גם הוא ישתחווה לפניי. ---

אני עובדת בביהס בתור מורה מחליפה, יש, שם ילדים שצריכים לעשות פרויקט, הסגנית מדברת אלי מגעיל ובזלזול, אומרת לי שאני לא מדברת בסדר מה שאומרת,נותנת לי תחושה שאני לא מספיק סמכותית. אני מדברת עם הילדים בשקט והכל הולך בסדר אבל היא במן לחץ נותנת לי הרגשה שאני לא טובה. בסוף היום אני מחליטה שאני לא עובדת הביהס הזה יותר למרות שיש יומיים, עוד לעבודה זמנית. אני חושבת לעצמי שגם היא בטח לא תרצה שאעבוד אבל זה לא מענין אותי אני אכתוב לה שההתנהגות שלה אלי לא מקובלת, ולכן אני לא באה יותר. אני הולכת הבייתה שלי שזה בית הורי בהרצל 19 ההוריל שלי לובשים מן בגדי פיג"מה /ספורט. ועליהם בגדים רגילים כי הם כאילו בבית משפצים. אנחנו נמצאים בחצר של הבית, בכניסה לבית. הם הזמינו טוסט בולגרית. אבא שלי מתעצבן על הטוסט. אני לא אוכל מהדבר הזה, זה לא טוסט. אמא בחלום לא מתעצבנת היא פשוט לא מתייחסת. אני מספרת להם על היום הנוראי שהיה לי בביהס,.

הכל התחיל מזה שהלכתי לרופאת נשים והיא אמרה לי שהבדיקה מיוחדת ונעשית במקום אחר.. ואז יצאתי לדרך למקום הזה וראיתי בחורה שהייתה איתי במציאות ביום הבדיקה בעלה היה איתה והכניס לה פרפר (החלק של המחט שמתחבר לאינפוזיה רק בחלום לא היה אינפוזיה) לוריד (מסתבר שהוא רופא) הם היו חמודים אליי התחברתי אליהם גם באתי מרחוק ביקשתי מהם פנקייק מתוק ויצאתי לנהוג דרך ארוכה מאוד… בדרך האוטו שלי נכבה ובטעות שרטתי רכב של חבורת בנות הן התעצבנו הרכב היה בצבע ירוק בוהק יצאו מהאוטו רצו להרוס לי תרכב פתחו לי את הבאגז איכשהוא ואז בכיתי ופחדתי קצת ואמרתי להן שהלך המצבר והתנצלתי מאוד… הן היו נורא מתוקות והבינו את המצב וניסו לעזור ולהרגיע ואז שוב יצאתי לכביש לדרך ארוכה ובדרך הגעתי בטעות לאזור של ערבים והם עשו מהומה ופחדתי לדרוס ואז שוב פעם הרכב נתקע דווקא שם!!! ופחדתי נורא ואז נעלתי את הרכב אבל כנראה לא הספקתי כי נכנס לי איש זקן לאוטו וניסה לעזור כשביקשתי ממנו עזרה ואז הגיעה אשתו ניסיתי להניע כמה פעמים את האוטו רק בפעם השלישית זה הניע רגיל ונסעתי והוא כמובן יצא מהאוטו. נסעתי בדרך של הר ענק!!! וזה היה תלול מאוד מלא חול ומאוד עקום גבעה שממש יורדת באלכסון והצלחתי לנסוע למטה בדרך ואז חניתי איפשהו וכבר ירדתי לבד בלי הרכב ונאחזתי בשולחנות מסתבר שאנשים איכשהו עולים לשם עם הילדים ראיתי אמא וילדה יושבות שם אוכלות והייתי בשוק כי אפשר למות מהגובה זה שולחנות על הקצוות של ההרים ומאוד גבוה… מדובר על לפחות 100-50 מטר גובה הצלחתי לרדת והלכתי לקנות שוקולד בטעם פיצה מוזר…. אני יודעת ואז ראיתי שם ים עם סלעים קטנים והים היה יפה ומרגיע היה כבר שקיעה אכלתי שם וישבתי על החול היו שם עוד כמה אנשים שנרגעו ואני חושבת שבחלום חשבתי שיש לי עוד שעתיים נסיעה לבית… וזהו אני חושבת שישבתי להסתכל על השקיעה. אכלתי לאכול שקיות של אוכל כריכים חצי אכולים.. בלאגן ברכב שקט רוגע שלווה ים חוף

חלמתי שנזכרתי שהשארתי את התיק שלי בזמן שאני מדברת עם לקוחה שלי ושניה אחרי זה חזרתי למקום ומצאתי את התיק זרוק על הריצפה וכבר שחום וגדול רץ וסם את כל הכסף והכרטיסים שלי בכיס שלו והיה מלא כסף בתיק ואני מנסה לרדוף אחריו ואני לא מצליחה להגיע אליו ובאמצע המרדף אחריו אני מאוד רוצה לרוץ לבית של ההורים שלי שם אני יודעת שגם הבן זוג שלי נמצא ושיבוא לעזור לי אבל אני מבינה שאני חייבת לעצור את הגנב נעצרתי באמצע הכביש באי הידיעה מה לעשות והתגוררתי בבהלה ונשימות עמוקות ובכי שמשהו לא טוב עומד לקרות

יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי שקיבלתי חזיונות. דברים קורים לי שאני לא יכול להסביר אותם. רבנים, כוהנים ואימאמים מתעלמים ממני. באחד מחזיונותי הורמתי למעלה ועברתי לשמיים. בזמן שהועברתי, חרבות יצאו ממני — בסך הכול שבע בערך, אינני זוכר במדויק. כאשר כל החרבות יצאו ממני, הועברתי לכיסא. לפני היו הרבה מראות. ושולחן עגול עם אנשים שצפו בי. והאלוהים הביט בי. ונאמר לי לפתוח את החותמות. זה קרה מהר — אחת הייתה עגולה, כמעט תלת ממדית, היא הייתה לא במקומה והייתי צריך להחזיר אותה לאיחוד. הכל קרה מהר עד שהגעתי לאחרונה. היא נראתה כמו קוביית מטטרון וחותמת מטטרון. זאת לקחה קצת יותר זמן. אחרי שסיימתי את הכל הרגשתי קצת מותש כי זה דרש הרבה ריכוז. ואז האלוהים אמר לי להפוך את המפתח האחרון בתוכי. והוא הרים אותי, נתן לי כתר, ואמר לי שאהיה מלך. ושם את ידו על כתפי ואמר לי לחכות — הוא בא. וראיתי את הזעם שהוא עתיד להטיל. כמו חצים ענקיים בגודלם — ובולט מהם צלב אם אני זוכר נכון. כל העולם ירגיש זאת. --- **חזון שני** זה התחיל בצורה מוזרה — לא הייתי עייף אבל מסיבה כלשהי הרגשתי דחף לעצום את עיניי ולמצוא תנוחה נוחה. ואז הייתי נעול במקום. הרגשתי את נשמתי יוצאת לאט מגופי. נאמר לי להחזיר את כל החרבות. החרב הראשונה בלטה מסלע — לקחתי אותה בקלות. החרב השנייה הייתה מסוס לבן — הוא היה צריך להשתחוות לפניי לפני שנתן אותה לי כדי להכיר בי. זה לקח זמן מה אבל הוא ויתר עליה. החרב השלישית היא שם שאני תקוע עכשיו. היא שייכת לאביר שנראה כמו שד. שחור ואדום. הוא אמר לי — קח את החרב אם אתה יכול. החרב אדומה בצבעה עם גוון שחור. בכל פעם שהתקרבתי, ידי וזרועותי נעשו כבדות כל כך — כל כך כבדות עד שגרמו לגוף הפיזי שלי לזוז. ובכל פעם שהתקרבתי פקחתי את עיניי — מה שגרם לי להתחיל מחדש. הוא נתן לי שלוש הזדמנויות — כרגע כשלתי בכולן. פוקח את עיניי בכל פעם שאני מתקרב. אני יכול רק לפרש זאת כך שאני עדיין לא מוכן. אבל כשאהיה מוכן — גם הוא ישתחווה לפניי.

1 עמוד הבא >>