פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שלנו

נמצאו 1,629 חלומות המכילים שלנו


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני מוצאת את עצמי במרכז העיר שלנו יחד עם הבת שלי קארין ואני אומרת לה בואי נלך לקצב הוא חייב לי כסף שנתתי לו על 950שח הוא הבטיח שיחזור במזומן ואז אנחנו נכנסים לחנות והוא מנסה להתחמק מאיתנו ואני צועקת אתה חייב להחזיר ערשוו אני הזמנתי בעל מקצוע אחרי שהבוס שלו יצא אלינו אז הוא החזיר את הכסף ולקחתי את הבת שלי ואמרתי בואי נלך ואז אנחנו רואים שסגרו את הדואר השכונתי ואז שאלתי למה סגרו אף אחד לא ידע את התשובה והתעוררתי נכנסים לחנות והוא מנסה להתחמק

חלמתי שאני נמצא בחדר, דומה מאוד לכיתה, אני עומד ליד הדלת ומימין קיר עם בר מים או כיור ומשמאלי שולחן ומאחוריו ארון לאורך כל הקיר. איתי בחדר יש עוד שני אנשים, גבר ואישה. לא זוכר את הפנים והאם הם מוכרים. בחדר היה נחש רעשן שמתחבא מאחורי הארון לאורך הקיר. בהתחלה התעניינתי והתקרבתי לנחש אבל הוא התחיל להרעיש אז התרחקתי. דיברתי עם הגבר והאישה על הנחש, איך הוא נכנס ומה עושים עכשיו. במהלך השיחה שלנו הנחש כמה פעמים הרעיש והתקרב אל מתחת לשולחן ואז ישר חזר למחבוא. כל פעם שהוא התקרב יצאתי מהחדר וסגרתי אחריי את הדלת ואחרי שהוא התרחק חזרתי בחזרה לחדר. בפעמים הראשונות הגבר והאישה היו יוצאים איתי אבל בהמשך הם הפסיקו ורק אני ברחתי אל מחוץ לדלת. בסוף הנחש החל לזחול מהר מהמחבוא למקום שבו עמדתי, אבל הוא היה שותה מים וחוזר למחבוא. לאחר מספר ״קפיצות״ כאלה של הנחש הרגשתי מבוהל מדי להשאר בחדר וניסיתי להוציא משם את הגבר והאישה אבל הם היו ממש אפתיים ושאלו ״למה לנו לצאת״ עד שהייתי צריך למשוך אותם בכוח מהחדר. בשניה שיצאנו הם נעלמו ואני שמתי לב שהדלת לא עומדת על הצירים ויש פתח, אני הסתכלתי בפתח וראיתי את הנחש אז הוצאתי אקדח למקרה והוא ירצה לתקוף, הנחש החל להתקדם אליי אז רצתי לסוג של חדר מרכזי במבנה שהיה בו כמו ג׳ימבורי ענק לאורך כל החדר. לפני הגימבורי היה מן שולחנות סלון וטריבונות או ספסלים כמו שיש במשחקיות. קפצתי על שולחן סלון כי היה די גבוה וחשבתי שהנחש לא יגיע אליי אבל ראיתי שהנחש מתקדם אליי והוא זוחל על החלק האחורי ככה שהוא נמצא יחסית גבוה והצליח לעלות לשולחן אז קפצתי על הספסל שצמוד לגימבורי, רציתי לטפס למעלה שהנחש לא יצליח להגיע אבל ראיתי שעל הספסל היו עוד הרבה נחשים שישנו, התחלתי לרוץ לאורך הספסל הזה עד שהגעתי למחוץ למבנה שם ראיתי שביחד עם הנחש רודף אחריי גם הגבר שהיה איתי בהתחלה. הוא מתקרב אליי יותר מהר מהנחש ומנסה לעצור אותי. לפתע הוא מצליח לתפוס אותי ומפיל על הרצפה ואני מנסה לירות מהאקדח אבל לא יודע אם לירות על הגבר או הנחש כשלבסוף אני יורה בנחש ושם מסתיים החלום

בעולם לא הייתי מאושר, היו לי בעיות. היה לילה. המוסלמים ניסו לכפות עלי להיות מוסלמי, והנוצרים ניסו לכפות עלי להיות נוצרי. כשעמדתי בחצר שלנו והסתכלתי סביב, ראיתי מסגד וכנסייה בקרבת מקום. אני לא קיבלתי אף דת. בחצר שלנו הייתה סולם נשען על הקיר. הסולם נראה אינסופי באורכו. הקצה שלו הגיע לשמיים. עליתי על הסולם והמשכתי לעלות. המשכתי לעלות, ולפתע ראיתי שכבר בוקר, האוויר מואר, והגעתי לקצה העליון של הסולם. עמדתי למעלה על הסולם. כשאני מסתכל סביב, הכול נראה כמו שמיים כחולים. כשאני מסתכל למטה, לא רואים את הקרקע. גם למטה הכול נראה כחול, הייתי בגובה רב מאוד. המקום היה מעניין ומשמעותי מאוד. בכף ידי היו סמלים של הנצרות והאסלאם – צלב וחצי ירח עם כוכב. פתחתי את ידי והשלכתי אותם לקרקע. לאחר מכן, אחרי שעצרתי על הסולם והסתכלתי סביב, נפלו סולם וחזרתי לעולמי הרגיל. אבל לא היה כמו קודם. הכול הרגיש לי נוח ולא הרגשתי בעיות. המצב שלי השתפר.

חלמתי שאני יושבת בבית שלי אמי ז״ל יחד עם אחותי והבן שלה (אחותי עזבה לארהב והשאירה אותו פה חייל בודד). מסתבר שאמא שלי קמה לתחיה , חזרה לחיים, שזה היה נס , לא ברור איך זה קרה אבל כמה חודשים אחרי שקברנו אותה היא בעצם חיה. היא נראית בריאה ומדברת איתנו, לא זוכרת על מה. אבל מה שהיא אומרת מרגיז אותי ואני חושבת לעצמי שאם הייתי קוראת את זה כתוב לא הייתי מתרגזת. אני מבקשת מהאחיין שלי שיעבוד בניקיון בבית שלה, מכיון שאין לה עוזרת והיא צריכה עזרה. אני מניחה על השולחן 350 ש״ח. במקביל אני מקבלת הודעת סמס מהאמא השניה שלו (הן זוג נשים), שאומרת לי כאילו בנחמדות שאני לא אלחץ עליו יותר מדי. ההודעה שלה מרגיזה אותי. ואז אחותי אומרת בתוקפנות כבושה כזו שמגיע לו שכר הוגן. חמישים שח לשעה. אז אני אומרת שאני משלמת הרבה יותר מחמישים שח. ואז היא אומרת בכעס לא, בעצם אני בכלל לא לא רוצה שהוא יעבוד כאן, זה לא נראה לי, ועוד כמה דברים משתלחים. הוא יושב בנימוס ומסכים לכל מה שהיא תגיד, שזה מבאס אותי לראות. אני חושבת, אבל אולי הוא רוצה לעבוד? והיא אומרת, זה יהרוס לו את הצבא, אסור לו, כאילו זה משהו שאני אשמה בו. ואז אני אומרת בסדר, אז אני רוצה לתת לו את הכסף מתנה ממני. והוא לוקח, והיא שוב מתעצבנת ומשתלחת. ואז יושב שם דמות נוספת , גבר ניטראלי, ואני אומרת לו נראה לי שהיא מוציאה עלי את כל הכעס והקושי שלה סביב הביקור בארץ. אחותי נרגעת ואני חושבת לעצמי בכעס שאני צריכה עכשיו לחפש מנקה ושבטח היא לא תעזור לי. אני אומרת את זה כנראה בקול רם והיא אומרת כן נכון יש לי כמה רעיונות. אני אומרת לה, אפשר לבקש מאירנה, שזו היתה המנקה של אמא שלי בעבר, והיא אומרת לא אבל היא לא היתה פה כל כך הרבה זמן והיא לא יודעת שאמא חיה, זה יהיה מוזר. בהחלטיות כזו. אני אומרת לה, אבל היא בטוח תראה אותה בבניין כי היא עובדת פה . בשלב הזה החלום עובר לחלק אחר. אנחנו הולכות לבית חולים כדי לבקש את התיק הרפואי של אמא שלנו כדי לראות מה בדיוק קרה ואיך שהיא קמה לתחיה. אנחנו מגיעות לבית חולים והצוות שפוגש אותנו הוא בכלל של המחלקה הפסיכיאטרית בה עבדתי כמתמחה בפסיכולוגיה . הצוות נדהם לשמוע שהיא קמה לתחיה ומדבר רק עם אחותי ושומע ממנה הכל. מראים לנו איפה התיקים ואנחנו פותחות את התיק, והתיק הוא בעצם כורסת גבינה שכבות ועם שוקולד, ואנחנו קוראות ותוך כדי אוכלות. כתובה שם היסטוריה של אמא שלי שלא הכרתי, שבגיל 19 היא שיחקה פינג פונג וטניס והיתה בקשר עם הרבה חבורות של אנשים.

חלמתי שהיינו במן סירה גדולה שהיא הייתה הבית שלנו ואחכ הגענו למין מקום כזה שהיו בו שתי מגלשות גבוהות והתכחשתי והייתה שם מישהי זקנה בתוך המגלשה כשהתכחשתי והייתי צריכה להאט ואז נפלתי קרוב במים ולא רחוק וגבוה ואחכ עליתי שוב והגלשתי ונפלתי רחוק. לאחר מכן הייתה שם חנות שלא היה בה שום קונה זה היה מקום חשוך יחסית אבל אני חיפשתי אותו המון זמן והיה שם מוכר לא ממש נחמד ומצאתי שם זוג עגילים בצורה של קונכיה ועל העגילים היה צבע ורוד ואמרתי למוכר שחיפשתי כאלה כבר המון זמן כי הם כמו של אמא שלי והוא היה ממש מופתע והוא התלהב ואמר שזה לא הגיוני וכנראה איכשהו הוא ואמא שלי היו קשורים בעבר.

אני ורוני ועוד כמה אנשים(לא זוכרת) נסענו לאכול מסעדה על החוף מול הים והרבה אנשים ישבו שם ופתאום נהיה רועם ושמים אפורים צבע אפור ים גלים והים התחיל להציף את כולם והמים הגיעו קצת אלי ואלינו אל בן זוגי ואנחנו מנסים לעבור את המים כי הם עמוקים כבר ונכנסתי למים והייתי רגועה מאוד אפילו שנכנסתי עמוק למים ניסיתי לשחות למעלה והצלחתי לצאת ואז אחרי שעברנו את הגלים הלכנו לפגוש את רוני והמשפחה שלו ושלנו ואז אמרתי לכולם להתראות עם חיבוק אבל הם לא רצו ממני חיבוק בנות שהיו שם שאני לא מכירה והייתה שם מישהי עם אף ענק מאוד. ובסוף באתי לחבק את אח של בן זוגי והתברר שהוא הומו אבל במציאות הוא לא,. ואז הבן זוג שלי הציע לי טבעת אירוסין והיא הייתה יפה מאוד אבל בכיתי לבכות בכי דמעות הרבה כי התבאסתי שהוא לא השקיע בהצעה ויפה את זה ב2 שניות ולא נתן לי רגע של להרגיש את הרגע לחוות אותו

1 עמוד הבא >>