פענוח חלומות בס"ד

חלומות על 90

נמצאו 15 חלומות המכילים 90


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

חלמתי שאני נוסע ברכב צבאי בתור לוחם נהג לקחתי איתי עוד חבר ואז נסענו למין דרך כזאת כורכר דו סטרית ונסעתי 50 קמש ואז ראיתי שהבלמים לא כל כך עובדים אז התחלתי לבלום וזה ממש לא עבד העברתי לניוטרל והרמתי אמברקס ואז היה שם איזה עובד שמנקה את המקום שם והוא עבר ופגעתי בו עם הרכב ואז הרכב האיץ ושוב הרמתי את האמברקס ושמתי ניוטרל ואז התקדמנו בסביבות ה 90 קמש ואמרתי לחבר שלי ״אחי הבלמים לא עובדים״ והוא בזמן הזה שר שירים וחשב שאני צוחק איתו ואז התעצבנתי כי הרכב באמת לא עצר והתקשרבנו למין שער סגור מברזל והייתי חייב לזרוק עפ האוטו בשביל לא להיתקע שם אז לקחתי פנייה חדה לפני שהגענו לשער הזה ואז בום קמתי מהחלום

חלמתי שאני במקום לא מוכר מוקפת באנשים לא מוכרים, אני מתחילה ללכת רוצה להגיע הביתה, אני יוצאת אחרי בחורה צעירה שאיני מכירה ושואלת אותה לאיזה כיוון עלי ללכת, היא מצביעה על תחנת האוטובוס הקרובה שמובילה לטבריה והרחוקה יותר לכיוון תל אביב לשם אני רוצה להגיע. אני ממשיכה ללכת אחריה וחבורה של גברים מתחילה לעקוב אחרינו, אחד מהם ממש קרוב אלי ואומר שככה הוא מכיר אותה יותר טוב. אנחנו מגיעות לחדר גדול מלא באנשים שהם המשפחה שלה, הם מנסים למכור ממתקים כדי לשרוד, היא אומרת שכדי להמשיך את הדרך היא צריכה לחכות לקבל כסף מהבן שלה ואני אומרת לה שיש לי כסף לנסיעה ומראה לה את הארנק שלי שיש בו שני שטרות צהובים ואחד ירוק, בחלום אני מבינה שזה 90 שח. ברגע שהאנשים סביבנו מבינים שיש לי כסף הם מתחילים לרדוף אחרי, בעיקר החבורה מתחילת החלום, שאחד מהם בראש המרדף, אני בורחת מהם והם ממשיכים לרוץ אחרי ולנסות לקחת ממני את הכסף, אני מטפסת על סולמות למעלה כדי להתחמק ואז מתעוררת

אמא שלי בת 90 חלמה שאנשים מבת כנסת באים להיתפלל אצלה בבית לאחר התפילה היא מבקשת משני החתנים שלה לתת כסף לאחר התפילה לשני רבנים שהובילו את היתפללו איתם בזמן שאישה עומדת ליד הדלת לבושה בשמלה כלה והיא לא רואה ולא שומעת וגם לא מדברת ואמא שלי מבקשת מאחותי שתיתן גם לה כסף שתוכל ללכת

1 עמוד הבא >>