פענוח חלומות בס"ד

חלומות על דממה

נמצאו 18 חלומות המכילים דממה - עמוד 2


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

ראיתי את עצמי ועוד חברה מתהלכות בבית לא מוכר צוחקות ובו זמנית בוחרות שם לשעשוע ואז אני רואה וגם היא דמות בלרינה בשם נדיה ששנינו מבינות שזו רוח רפאים הרוח מנסה לתקשר איתי אבל אני מפחדת ומתחילה ל צעוק תוך כדי שאני מתקדמת לכיוון המדרגות כשהגעתי למדרגות הייתי בדממה ואז זרקתי עצמי לעובר המדרגות וכשהגעתי לסופם לא היה לי שום סימן החברה שאיתי יורדת במדרגות לכיווני ואומרת לי את רואה היא שמרה עליך אני עולה במדרגות יחד איתה ושם אני רואה מספר דמויות שאני מבינה שזה רוחות ושואלת את החברה בפניקה אם גם היא רואה את זה והיא השיבה שלא אני מנסה לברוח מהרוחות שרק מסתכלות עלי ומתרבות בשלב הזה התעוררתי

השמיים היו תכלת היו בלי שמש רק אור מהעננים, הכל היה דממה היה ריק, נסעתי ואוטובוס עם אנשים, הייתי במקום שנחרב, ראיתי קריסה אבנים שהתמוטטו, הגיע מטוס מוזר ואנשים שהלבוש שלהם והפנים היו בשחור שכבתי על האבנים שני אנשים מלבושי השחור ניסו לחטוף אותי ושמעתי שאמרו שאני הבת של אלוקים, לא נתתי להם לחטוף אותי ברחתי ניכסתי לחדר חשוך ויש מדרגות הדלת הייתה סגורה היה חושך מוחלט, והם לא הגיעו האנשים, הלבושים בשחור שניסו לחטוף אותי.

חלמתי שאני יושבת בסלון ופתאום נכנס סוס חום ואצילי שהגיע מאחד החדרים ורוצה לצאת החוצה. הוא פותח את הדלת לבדו עם הרגליים הקדמיות ויוצא. מיד אחריו הגיח כלב ארוך ולבן ויצא גם הוא מהבית בדממה. ברחוב אני רואה את אחי הבכור ואומרת לו שייסתכל על הסוס. כמה דקות לפני שנכנס הסוס, נשפך על הרצפה בקבוק יין אדום אדום ואני אכלתי לחם באגט רך... אשמח לקבל פענוח תודה רבה

אני קם בחושך אני לבד בדממה בלי כלום כמו מדבר שממה, כל כך חשוך ופתאום יש כמו זריחה אני מסתכל לשמים וקולט את השמש והירח מחוברים מין כמו ליקוי חמה כזה, פיתאום זה מתחיל לסנוור אותי אני מוריד את הראש כזה ומרים בחזרה וקולט דם על היד תוך כדי שאני מסתיר איתה את הפנים וקולט שהשמש מדממת

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על רצפה מאספלט והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הכביש והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הרצפה והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

2