פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ורם

נמצאו 279 חלומות המכילים ורם - עמוד 2


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הייתי במסיבה בלילה עם אנשים שאני לא מכיר ברחוב שאני לא מכיר בעיר שלי והיה שם מישהו מפורסם שמתאמן ודיברתי איתו והוא אמר לי לקנות סטיביה ודגני בוקר בלי כולסטרול אז הלכתי לאיזה קיוסק שיש בהמשך הרחוב ומצאתי אחד מהפריטים ואת השני לא ואז כשניסיתי לחזור למסיבה איבדתי את הדרך חזרה אז פתחתי גוגל מפות בטלפון ואז פתאום היה יום ורציתי ללכת לאח שלי במקום למסיבה אז הלכתי איך שזה כיוון אותי והייתי צריך לעבור בפארק מים עם מי ים כדי להמשיך ללכת ומישהו השפריץ עליי עם רובה מים בגלל שזה שבועות והטלפון שלי התקלקל אז אמרתי לו לשלם על התיקון והוא הביא לי 50 שקל בעצבים ואמרתי שזה לא מספיק ואז הוא הביא לי עוד 50 והלך. כשחיכיתי לתיקון הגעתי איכשהו למעבדה של גאס (מוכר סמים מהסדרה שובר שורות) ושם פגשתי מישהי ששפכה סוג מסוים של אלכוהול על הרגל כי היא אמרה שזה גורם לרגל להשתכר ואז זה גורם לך ללכת בצורה מצחיקה אז ניסיתי את זה וזה באמת גרם לי ללכת ככה ואז הלכתי לשירותים שהם גם מקלחת ושם שתפתי את הרגל דרך חור בקיר לתא שלידי ומישהו הסתכל עליי מלמטה וניסה להתקדם לכיווני מתחת לתאים. מכאן אני כבר לא זוכר

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

אני ושלושת הבנות צפים בנחל זורם. כאשר התינוקת על הידיים שלי ושתי האחרות לבד. פתאום הן רואות צב ים ומתחילות לתפס עליו. אני צועק שירדו ויעזבו אותו והן ממשיכות. בשלב מסויים הן עוזבות את הצב ושניה לאחר מכן אחת מהן נעלמת. המשך החלום הוא חיפוש אינטנסיבי ללא הצלחה.

2 עמוד הבא >>