פענוח חלומות בס"ד

חלומות על את האור

נמצאו 141 חלומות המכילים את האור - עמוד 11


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני, אמא שלי ואח שלי בן ה-18 הולכים ברגל בסוג של מזדרון. נכנסנו שלושתנו לחדר חשוך בסוף המזדרון. אח שלי הדליק את האור בחדר ויצא מהחדר ואני ואמא שלי נשארנו לבד. המקום היה ריק חוץ משולחן ארוך אורך שהיה שם ועל השולחן היו מלא אקווריום ( או מששהו בסגנון, בצבע שקוף) ובכל אקווריום היה נחש. אמא שלי ואני הסתכלנו על כולם ופתאום אמא שלי בחרה נחש אחד והוציאה אותו. הנחש היה בצבע צהוב, מאוד ידידותי ולא מזיק. אמא שלי הרימה וליטפה את הנחש ואמרה לי תלטפי אותו גם תראה הוא ממש חמוד הוא לא מזיק, אמרתי לאמא שלי אמא אני לא רוצה אני מפחדת, היא אמרה לי תנסי והתעקשה. עשיתי את זה לבסוף ובאמת גיליתי שזה לא כל כך נורא כמו שחשבתי. הנחש הסתכל עליי במת תמים כזה כאילו ראית אני לא כזה מפחיד אני נחש טוב. תוך כדי שאני מלטפת את הנחש אני רואה באקווריום אחד שתי נחשים שמסתכלים אחד על השני ומשחקים אחד עם השני ( נראים כמו זוג). אשמח אם תעזרו לי לפרש את החלום זה מאוד חשוב לי. תודה רבה

> קראו את פענוח החלום

הייתי עם בן הזוג לשעבר ובחדר הסתובבו שני עכברים, והוא אמר שהם לא עושים כלום וכל הזמן היה אחד מהם מנסה לנשוך לי את הרגל, ואז האקס מכבה את האור בחדר והעכבר מצליח לנשוך לי את היד והאקס רק תופס לי את היד כדי שהארס יכנס לי לגוף, ואני מרגישה איך היד הופכת לחסרת תחושה. והאקס לא חושב אפילו לעזור לי

> קראו את פענוח החלום

עומדת על במה ענקית יחד עם בתי ושחקנית ידועה, ההופעה לפני סטודנטים, המקום של הבמה הוא אצטדיון הפוך הבמה למעלה הקהל יושב למטה,ההופעה בעיצומה, הזרקאורים מסנוורים עיניים ואנחנו מופיעות בקלילות רבה, הטקסט זורם ההופעה מוצלחת ואנו זוכות לגלי צחוק ומחיאות כפיים סוערות, הרגשה נפלאה, כייף ושחרור מכל מועקה !פתע האורות נכבים... ואני שואלת את עצמי למה דווקא עכשיו מכבים את האור ממשל פני הקטע הכי טוב!!!! (אולי משהו עושה לי זאת בכוונה!) החושך נמשך זמן קצר ביותר. כאשר נדלקים האורות על הבמה עומד בחור, כנראה מנהיג הסטודנטים) הוא נותן לקהל סימן ע"י הרמת שתי ידיו למעלה כאשר אצבעותיו פרושות לצדדים, באותו רגע מתחילה מהומה, צעקות, קריאות , הרמת שלטים! אני מבינה שזו התכנסות למטרת הפגנה, מהקריאות והצעקות אני מבינה שזו הפגנת כת של יהודים למען ישו! עד מהרה אף אחד לא שם לב אלינו! ופתאום אני מוצאת את עצמי בתוך הקהל הסוער, נדחפת ונסחפת עם זרם האנשים, כולם הולכיםלכיוון אחד , אני מבחינה שכולם עונדים שרשרת עם צלב על הצוואר.בעלי על ידי, בתי נעלמה והשחקנית הנוספת לא קיימת יותר! אנחנו מגיעם עם ההמון למן מבנה , ספק אוהל ספק גזע עץ ענק,או אולי אפילו מערה. אפל בפנים, מלא עשן, אין דלת וחסר גם קיר אחד. אנשים נכנסים ויוצאים, יש ריח חזק של קטורת, אנחנו כמעט בפנים..מקרוב אני רואה נרות דולקים וצלבים, בעלי רוצה שנקנה נר קטורת בשביל הבת שלנו, הוא אומר שהיא אוהבת דבר כזה. אני מתנגדת, מתווכחת אתו, מנסה להתרחק מהמקום ואומרת לו "בוא הבייתה"! אני פונה לאחור כדי ללכת ובאותו רגע נתקעת בבחורה רזה ונצבת מולה פנים לפנים, היא משירה מבט לתוך העיניים שלי, היא בגובה שלי, לובשת שימלה ירוקה או גלימה עם קפוצו'ן, יש לה שער ארוך ומאוד מתולתל, (מזכירה לי את נורית גלרון) היא פונה אלי ואומרת:"איך את לא מתבישת להופיע, את בכלל לא שחקנית, את אפס אחד גדול, תעשי טובה לעצמך ואל תעלי יותר על במה"!(מתעוררת בתחושתמועקה כבדה, מתקשה לנשום.....)

> קראו את פענוח החלום

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על רצפה מאספלט והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הכביש והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 11 עמוד הבא >>
RSS