פענוח חלומות בס"ד

חלומות על דמעות

נמצאו 344 חלומות המכילים דמעות - עמוד 11


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הייתי ביער גדול עם המון אנשים שאני מכירה הכנו יחד אוכל וידענו שהדוב צריך להגיע מתישהו פחדנו ממנו ממש כי ידענו שהוא רוצה לפגוע בנו החלטנו להתחבא כולם אני ובן הזוג שלי נכנסנו לאוטו בתחת לכיסא היה לי סכין קטנה ביד ואמרתי שאם ינסה לפגוע בי אשתמש בה אבל לא באמת היה לי אומץ פחדתי שזה ירגיז אתהדוב עוד יותר ואז ישנו כולם כמו אסירים בכלא הדוב ישיב בקצה של החדר וספר כסף אני הגשתי אל הדוב עם דמעות בעיניים ואמרתי לו שאני רוצה להיות כנה ואני יודעת שבדרך כלל לא באים לדבר איתך אבל אני מפחדת שתפגע בנו . ברגע הזה הבנתי שזאת דובה ושהיא לא רוצה לפגוע היא רק רוצה כסף ושאלתי אותה מה היא תעשה עם כסף בכלל ? והיא אמרה שהיא תקנה בית ומכונה לצאי שעושה צאי חלק ואחרי שדיברתי איתה הבנתי שזה לא היה כלכךמפחיד ופתאום מצאתי כסף בכל מיני מקומות בחלום אבל לא נגעתי בו ומשומה עדיין ברחנו ממנה קצת פחד כמו בשואה כזה והתעוררתי

אני ואת הלכנו כאילו לאחת מהילדות במקיף שלי שכבה מתחת אין לי מושג מה הקשר קיצר כבר היה מאוחר וזה אז הלכנו ממנה ואז אני פתאום רואה גדר ענקי ומאחוריה היו חיילים המון חיילים והיה מלא אנשים מפחידים קצת יותר רחוקים מאיתנו עכשיו את באה להתקרב למפחידים האלה ואני תופסת לך את היד בפחד ואת עושה לי טוב טוב לא הולכת כי ממש פחדתי לא הבנתי מה קורה ואמרתי לך תישארי פה שניה אני הולכת לשאול אחד החיילים בשקט והם היו נראים מיואשים ועצובים ואני שואלת מה קורה פה סליחה חייל והוא אומר לי חוטפים אותנו/הורגים אותנו/כל הדברים הרעים שתחשבי קורים . ואני באותו רגע הלב שלי על 500 אני חושבת על אמא שלי שבצד השני של העיר היינו בכלל בצד השני של העיר ואני מתחילה לבכות ואת מרגיעה אותי ואומרת רגע רגע שירה מה קרה ואני מספרת לך ואת כזה מתחילה לצעוק ואני עושה לך ריטהה שקטטט דייי תוך כדי שאני בוכה ואחד המפחידים האלה פשוט מסתכל ואומר לנו תביאו את הטלפונים שלכם קקות ואני כזה אין לי טלפון אדוני וגם את ענית ככה ואז חייל רוסי מפחיד כזה מושך אותך ואני שוב בוכה ועושה דיי אתה מכאיב לה מטומטם והוא דופק לי כאפה של החיים והיה לי דם ממנו ואת זורקת לי את הטלפון בלי שהם ראו ועושה לי לכי תצילי תעצמך שירה ואני כזה לא אני לא משאירה אותך לבד ריטה ואת מתחילה לבכות ואומרת בישבילי נו ואני כזה אומרת לך תשמרי על עצמך אוהבת אותך ובוכה ואמרת לי גם אני מקווה שניהיה בסדר ואז ניסיתי לקום בשקט ורצה לאחורה מתחילה לתפס על הגדר ועוברת אותה ואז אני רצה ורצה ורצה ואני שומעת חיילים תתפסו אותהההה עכשיו ואני כזה מתחילה לבכות ולבכות וחושבת עליך וזה ועל המשפחה על כולם על כול אנשים ואומרת אז זה המלחמת עולם שלישית הם לא צחקו ואיכשהו הגעתי לבית שלי ואמא שלי נבהלה ואמרה מה קרה והסברתי לה הכול והיא התקשרה למשטרה והתחלנו להתקשר לכולם והתקשרתי לאמא שלך והודעתי לה שתדאג לאחים שלך וזה ושאת תהיי בסדר וזה ואז אני כזה אומרת אני חייבת לדעת מה איתה אני חייבת אני פשוט חייבת ורצה לשם מתחבאת ואני רואה אותך פשוט חסרת אונים יושבת שם עם מכות כחולות והכול וישר יצא לי בכי אבל אמרתי לעצמי תתאפקי די וניסיתי להגיע אליך ואז חייל קלט אותי אבל הוא לא אמר דבר צעקתי לך חלש מאוד ואז שמעת ואמרת לי בלחש אני לא יכולה לקום שירה בואי תעזרי לי החייל שלא אמר לי כלום עזר לי היה כמו פתח קטן היה קצת קשה ירד דם בגוף אבל בכול זאת נכנסתי ועזרתי לך ופשוט אמרתי לך תרוצי ונתת את כול כולך ירד לי אשכרה דמעות שקמתי דם ביד רגל פנים מכות

זוכר את המילים שהוא אמר ומה השני אמר הוא אומר לה "הרגשתי שאת בתוך משהו נורא ושאני רק רוצה לבוא ולהוציא אותך משם" והיא אומרת "רציתי שתבוא ותחבק אותי חזק שרק תחזיק אותי בזרועותיך ואני אוכל לנוח סוף סוף מכל הטירוף הזה שבו אני חיה" הוא עונה: "כן הרגשתי את זה והרגשתי שאת לכודה וכל מה שרציתי היה לבוא ולהוציא אותך מהכלוב הזה שסגר עליך" והיא לוחשת: "כן זה מה שהרגשתי שאני חיה בתוך כלוב של שקרים ואתה האדם שיכול לחלץ אותי משם" "כן ננה אני יכול!" הוא אומר לה הוא מדליק את האור ומסתכל אל תוך עיניה "אני יכול!" "אתה זוכר" רננה שואלת "שהיינו יחד על השטיח במחבוא הסודי שבקומונה ואמרת שאתה מבין ושגם לך יש דברים שאתה לא יכול לגלות" דני-בוקי מביט ברננה תופס את כתפיה "תקשיבי ננה זה נכון יש משהו שאני לא יכול לגלות לך בכל ליבי הייתי רוצה לגלות אבל זה לא אפשרי תביטי לי בעיניים ננה אני מבטיח לך שהדבר הזה שאני לא יכול לגלות זה לא משהו שיפגע בך אני מבטיח לך שתמיד אהיה איתך תמיד אשמור עליך את יכולה לסמוך עלי לגמרי" רננה מביטה בו ודמעות זורמות מעיניה "בוקי הלוואי ויכולתי לספר ולגלות לך הכל" היא אומרת הדמעות חונקות אותה אך היא ממשיכה: "בוקי אני באמת כמו בתוך כלוב כאילו מישהו סגר אותי בכלוב של שקרים כלוב שבו שום דבר לא אמיתי הלוואי ויכולתי לגלות לך את הכל" דני-בוקי שואל "מי זה שסגר אותך בתוך כלוב השקרים הזה?" רננה נושכת שפתיים דני-בוקי מחזיק עדיין בכתפיה ומטלטל אותה "ננה מי זה? אני יודע שאת אוהבת אותי אני יודע שאני חשוב לך ושאת אף פעם לא תרצי לפגוע בי את חייבת להגיד לי מי זה!" רננה לוחשת: "זאת סבתא שלי" "מה היא רוצה שתעשי?" דני-בוקי תובע לדעת ורננה מספרת לו מי זאת סבתא שלה ומה המזימה וכיצד היא רננה מתכננת לסקל את המזימה ולסלק את הכדורים משני האקדחים של אוסי ושלה לאחר שהם מדברים על הכל רננה בוכה ואומרת לו "בוקי אני רוצה להגיד לך תודה לאורך כל הזמן הזה עם כל התככים והשקרים שסבתא כפתה עלי הייתי נחושה להגן ולשמור עליך ולוודא ששום דבר רע לא יקרה לך אבל עכשיו אני קולטת שלא היה לי סיכוי להצליח בזה לבד תודה שהתעקשת להוציא אותי מה'לבד' הזה שהיתי בו עכשיו שאנחנו יחד בזה - אנחנו נצליח" הם מחייכים זה לזה ורננה ממשיכה: "בוקי אני רוצה לחיות איתך לתמיד אני רוצה ללדת את הילדים שלך להזדקן איתך ביחד אתה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיי" הם מתנשקים השיר שלנו 4 המקטע הגדול והחשוב יותר שהיה חסר בסדרות של רן דנקר בטלוויזיה היה ב "השיר שלנו 4" אחרי העונה הנפלאה של "השיר שלנו 3" עם עלילה מלאת אהבה נוטפת תשוקה וסוחפת - היה צריך לבוא "השיר שלנו 4" שאמור היה להיות אפילו טוב יותר מהעונה שקדמה לו מה שהיה חסר שם בעלילה: הלך להם לאיבוד גיבור ראשי הדמות של "הרע" כמו שאי אפשר לדמיין את "דני הוליווד" בלי לולה באום ואי אפשר לדמיין את "השיר שלנו 3" בלי קרין קורן כך גם כשהדמות הזו הלכה לאיבוד נשאר מעט מאוד בעלילה של ה"שיר שלנו 4" כשדמות ה"רע" נעלמה הדמות של רני אביב איבדה את האקשן ואת החיוניות רני נשאר בחור אומלל שבחלק הראשון מבלה בבית חולים ועסוק באבל ובחלק השני הוא אומלל עוד יותר ומפגין חוסר אונים מוחלט כשתמרה אהובתו עוזבת ולא רוצה אותו הדמות הסקסית מלאת הרוע והמאבק בינה לבין רני אביב היו גורמים לדמות של רני להופיע במיטבה במאבק שאותו הוא מוביל ובסופו של דבר מצליח לנצח בעלילה עם סיפורי אהבה תשוקה וקטעים מסעירים שבהם רן דנקר מתגלה כפי שהמעריצים שלו אוהבים לראות אותו אבל את הפירוט של כל העלילה שהייתה חסרה שם אספר כנראה כבר בפעם אחרת :-) כל הזכויות שמורות לסיגל רוה © 2011 מאוד אשמח לשמוע את דעתכם סיגל רוה

רננה: "אמרת את זה וידעתי שאתה מבין. והרגשתי ששום דבר לא בסדר בחיים שלי ושאתה האדם האחד ביקום שיכול להבין". הם שניהם ממשיכים לשחזר בדיוק את השיחה וכל אחד מהם זוכר את המילים שהוא אמר ומה השני אמר. הוא אומר לה "הרגשתי שאת בתוך משהו נורא ושאני רק רוצה לבוא ולהוציא אותך משם". והיא אומרת "רציתי שתבוא ותחבק אותי חזק, שרק תחזיק אותי בזרועותיך ואני אוכל לנוח סוף סוף מכל הטירוף הזה שבו אני חיה". הוא עונה: "כן, הרגשתי את זה. והרגשתי שאת לכודה, וכל מה שרציתי היה לבוא ולהוציא אותך מהכלוב הזה שסגר עליך". והיא לוחשת: "כן, זה מה שהרגשתי, שאני חיה בתוך כלוב של שקרים, ואתה האדם שיכול לחלץ אותי משם". "כן, ננה, אני יכול!" הוא אומר לה. הוא מדליק את האור ומסתכל אל תוך עיניה, "אני יכול!" . "אתה זוכר" רננה שואלת, "שהיינו, יחד על השטיח במחבוא הסודי שבקומונה ואמרת שאתה מבין, ושגם לך יש דברים שאתה לא יכול לגלות". דני-בוקי מביט ברננה תופס את כתפיה, "תקשיבי ננה, זה נכון. יש משהו שאני לא יכול לגלות לך. בכל ליבי הייתי רוצה לגלות אבל זה לא אפשרי. תביטי לי בעיניים ננה, אני מבטיח לך שהדבר הזה שאני לא יכול לגלות זה לא משהו שיפגע בך. אני מבטיח לך שתמיד אהיה איתך, תמיד אשמור עליך. את יכולה לסמוך עלי לגמרי". רננה מביטה בו ודמעות זורמות מעיניה. "בוקי, הלוואי ויכולתי לספר ולגלות לך הכל" היא אומרת, הדמעות חונקות אותה אך היא ממשיכה: "בוקי, אני באמת כמו בתוך כלוב. כאילו מישהו סגר אותי בכלוב של שקרים, כלוב שבו שום דבר לא אמיתי, הלוואי ויכולתי לגלות לך את הכל". דני-בוקי שואל "מי זה שסגר אותך בתוך כלוב השקרים הזה?". רננה נושכת שפתיים. דני-בוקי מחזיק עדיין בכתפיה ומטלטל אותה. "ננה, מי זה? אני יודע שאת אוהבת אותי. אני יודע שאני חשוב לך ושאת אף פעם לא תרצי לפגוע בי. את חייבת להגיד לי מי זה!" רננה לוחשת: "זאת סבתא שלי" "מה היא רוצה שתעשי?" דני-בוקי תובע לדעת. ורננה מספרת לו מי זאת סבתא שלה ומה המזימה וכיצד היא, רננה, מתכננת לסקל את המזימה ולסלק את הכדורים משני האקדחים של אוסי ושלה. לאחר שהם מדברים על הכל רננה בוכה ואומרת לו. "בוקי אני רוצה להגיד לך תודה. לאורך כל הזמן הזה עם כל התככים והשקרים שסבתא כפתה עלי הייתי נחושה להגן ולשמור עליך ולוודא ששום דבר רע לא יקרה לך. אבל עכשיו אני קולטת שלא היה לי סיכוי להצליח בזה לבד. תודה שהתעקשת להוציא אותי מה'לבד' הזה שהיתי בו, עכשיו שאנחנו יחד בזה - אנחנו נצליח". הם מחייכים זה לזה ורננה ממשיכה: "בוקי אני רוצה לחיות איתך לתמיד, אני רוצה ללדת את הילדים שלך, להזדקן איתך ביחד, אתה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיי" הם מתנשקים. השיר שלנו 4 המקטע הגדול והחשוב יותר שהיה חסר בסדרות של רן דנקר בטלוויזיה היה ב "השיר שלנו 4" . אחרי העונה הנפלאה של "השיר שלנו 3" עם עלילה מלאת אהבה, נוטפת תשוקה וסוחפת - היה צריך לבוא "השיר שלנו 4" שאמור היה להיות אפילו טוב יותר מהעונה שקדמה לו. מה שהיה חסר שם בעלילה: הלך להם לאיבוד גיבור ראשי, הדמות של "הרע". כמו שאי אפשר לדמיין את "דני הוליווד" בלי לולה באום ואי אפשר לדמיין את "השיר שלנו 3" בלי קרין קורן, כך גם כשהדמות הזו הלכה לאיבוד נשאר מעט מאוד בעלילה של ה"שיר שלנו 4". כשדמות ה"רע" נעלמה, הדמות של רני אביב איבדה את האקשן ואת החיוניות. רני נשאר בחור אומלל שבחלק הראשון מבלה בבית חולים ועסוק באבל ובחלק השני הוא אומלל עוד יותר ומפגין חוסר אונים מוחלט כשתמרה אהובתו עוזבת ולא רוצה אותו. הדמות הסקסית מלאת הרוע והמאבק בינה לבין רני אביב היו גורמים לדמות של רני להופיע במיטבה במאבק שאותו הוא מוביל ובסופו של דבר מצליח לנצח. בעלילה עם סיפורי אהבה, תשוקה וקטעים מסעירים, שבהם רן דנקר מתגלה כפי שהמעריצים שלו אוהבים לראות אותו. אבל את הפירוט של כל העלילה שהייתה חסרה שם אספר כנראה כבר בפעם אחרת :-) כל הזכויות שמורות לסיגל רוה © 2011 מאוד אשמח לשמוע את דעתכם סיגל רוה

הייתי בביתי, ירדתי במדרגות היו זרוקים שם המון בגדים, היה בלאגן, ההורים שלי הגיעו, שאלתי את אבא שלי עם דמעות בעיניים למה יש כזה בלאגן, והוא אמר שיסדר הכל, הבית היה נראה שונה, אמא שלי היתה במטבח והכל היה הפוך כאילו מנקים במיוחד בשביל משהו, אולי טיהור. פתאום ניגשו אליי אנשים שאני מכירה, גברים ביניהם בן דוד שלי גיס של אמא שלי שעבר ניתוח בימים האחרונים, הוא חיבק אותי והיה לו ריח רע מהפה, אחר כך כולם לחצו לי את היד, ביניהם היה קרוב משפחה רחוק שידעתי שהוא כבר מת, אמרתי לאמא שלי איך זה יכול להיות הוא מת, למה הוא לוחץ לי את היד? הפנים שלו היו עקומות.

<< עמוד קודם 11 עמוד הבא >>