פענוח חלומות בס"ד

חלומות על טיפה

נמצאו 489 חלומות המכילים טיפה - עמוד 11


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הייתי בבית הספר (הבית ספר היה שונה טיפה מהרגיל) הייתי עם חברים שלי ו אני ועוד שתי חברים שלי הברזנו מהשיעור ותפסו אותנו ואז היה ספר דיסקים ונידבק לי דבק על החולצה וכתוצאה מכך היה לי דמות עם גבות מחוברות על החולצה שלי והראתי את זה לכיתה שלי ולמורה ואז היא אמרה שזה מזכיר לה ואז אני המרתי זה זה שמופיע בחלומות

חלמתי שאני הולכת להיכנס לתוך הבניין שלי ופתאום בפתח הבניין כשעדיין לא נכנסתי אני עולה למעלה, בזמן שאני עולה למעלה בצורה ישירה ללא הפיכת גוף או ריחוף אז הבטן התחתונה רעדה, כשהתחלתי לרדת למעטה הבטן גם רעדה בקטע מפחיד וכשירדתי למעטה בפעם הראשונה כבר הבנתי שזה חלום בגלל שלפני כמה ימים לחלום הזה, ראיתי מישהי מסבירה בטיקטוק על החלום ורציתי להתעורר כי זה הפחיד אותי. ואז פתאום אני מתחילה לעלות שוב למעלה והפעם אני עוצמת עניים כתוצאה מהחרדה שהייתה לי ואז ירדתי שוב. ניסיתי לפתוח עניים, להזיז את הגוף- לא הצלחתי וזה הכניס אותי עוד יותר ללחץ שאולי אני בחיים לא אחייה יותר. אמרתי לעצמי שאני אחכה טיפה ואז אני אשתחרר מהמשיכה הזאת שהרגשתי והבטן תפסיק לרעוד ככה.

חלמתי שהייתי עם מישהי שאני לא מכיר באיזה מקום בטבע, היינו מתחת לעצים שכיסו את השמיים,היינו על אדמה רכה והיה דשא ופרחים. לבסוף התחיל לרדת גשם קל, לא מבול, ואז היו ברקים ורעמים, היה מלא בומים של רעמים אחד אחרי השני. הרגשתי על הבגדים שלי שאני נהיה רטוב טיפה אבללא הפריע לי. לבסוף הייתה רוח חזקה שהעיפה את כל העננים השחורים שהיו מעלינו ואז בכמה שניות ראיתי שמיים כחולים וריקים מעננים.

חלמתי על סנדלים אדומות שאבדו לי לפני שנים. אני כותבת עליהן מאחור, שוכחת אותן בבית ששהיתי בו ויוצאת לדרך יחפה. עולה על אוטובוס מאד ישן, כזה משנות ה 40, מגיעה לתל אביב, נמצאת באיזה קניון או משהו דומה, ומתישבת ליד שולחן, ומתחת לשולחן מחכות לי נעליים סגולות. טיפה גדולות מכף הרגל שלי, אבל מרגישה שהושארו שם עבורי, ונועלת אותן. כעת נותר לחזור חבית עם הסנדלים האדומות שכתבתי על הסוליה שלהן

<< עמוד קודם 11 עמוד הבא >>