פענוח חלומות בס"ד

חלומות על נמצאת

נמצאו 3,008 חלומות המכילים נמצאת - עמוד 108


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני נמצאת בצריף מעץ שאמור להיות הבית של סבתא שלי אבל הוא לא ואני שומעת ברמקול שבבית ילדים מכיתתי עולים אחד אחרי השני להרצות. אני יודעת שלי אין הרצאה מוכנה אז אני מבינה שאני צריכה לברוח. אני נמצאת בחדר ריק שממנו אני רואה את חדר ההרצאות ועוד חדר צדדי. בגלל שאני לא יכולה לצאת מהדלת הראשית - כי סבתא שלי תראה אותי - אני נכנסת לחדר הצדדי שהוא חדר שינה כי יש בו מיטה יחידה באמצע החדר (החדר קטן). מהחדר אני נכנסת למשהו שאמור להיות מחסן ואז אני רואה חלון קטן למעלה (כמו בשירותים). אני לוקחת שרפרף ויוצאת מהחלון. אני נופלת לתוך חורשה כזאת שהיא יבשה עם זרדים והצבע המרכזי הוא צהוב. אני מתקדמת קצת בחורשה ורואה חורבות כאלה וקירות בודדים. אני הולכת ביניהם ומתיישבת בפינת ישיבה עם ספסלים מתחת למשהו שעושה צל. בפעם אחרת שחלמתי את החלום הזה (הוא חזר על עצמו מספר פעמים) הייתה בחורבות חתונה, ובדיוק כשאני שמה לב לחתונה הילדים מהכיתה שלי מופיעים מסביבי ומסתקרנים על המקום הזה ועל החתונה. אני מתבאסת כי אני חושבת שאיבדתי את המקום הפרטי שלי. אחרי החתונה כולם הולכים ואני יושבת לבד על הספסל מהחלומות הקודמים שלי. בחלום שלישי שחלמתי לא מזמן אני בזולה עם חברים טובים שלי ויש מישהו שאני אומרת לו ביי ושמה על הכתפיים שלו את היד שלי. פתאום נפלנו אחורה והתחלנו לצחוק ממש הרבה - יותר מצחוק רגיל. לפתע התחיל לרדת גשם חזק מאוד והשיער שלי נרטב והיה לי על העיניים. כשהסטתי אותו הייתי שוב בחורשה מהחלומות הקודמים שלי - לבד.

חלמתי שיש לי דג קרפיון גדול על השולחן כשחזרתי למטבח המליטה 3 חצי דג וחצי בן אדם הכלב אכל אחד השני מת והשלישי חצי מת הכנסתי אותם לשקית אוכל וזרקתי לפח פתאום קפץ חתול שחור גדול ויפה אבל לא יצא מהפח נבהלתי והלכתי פתאום רדפו אחריי כלבים הצלחתי לברוח המשכתי לכיוון הבית פתאום אני נמצאת בבית של הבן זוג שלי הבת שלו חיבקה ונישקה אותי פתאום הוא נכנס לבית בפרצוף כועס רציתי ללכת והבת שלו ביקשה שאני אישאר נשארתי קצת והיא שאלה אותי מה קרה הסברתי לה אז היא אמרה לי טוב מאוד אל תחזרי אליו לא כדי לך הוא נכנס לסלון והנעליים שלי היו אצלו הוא ביקש שאני יקח את הנעליים שלי לקחתי את הנעליים והלכתי

אני חוזרת לכיתה יב (אותה סיימתי לפני שנה) אבל חלק מהאנשים אני מכירה וחלק לא. היו שם כמה ילדים מהשכבה שלי וכמה אנשים שלא ראיתי אף פעם. אחר כך אנחנו יוצאים לסוג של טיול שבו נמצא שחקן מהטלוויזיה והוא מחבק אותי. אחר כך הילדים שנמצאים בטיול הזה מתחילים לצחוק עליי ואני מגיבה אבל הם עדיין צוחקים ואז אני אומרת שאין לי כוח יותר ואני עוברת כיתה ואז השחקן אומר לי סוף סוף יש לך את האומץ לקום וללכת/לעזוב. אחכ אני נמצאת בתוך גרם מדרגות ואני מסתכלת למעלה ולא רואה כלום ומסתכלת למטה ורואה אנשים יורדים מהר במדרגות, שני אנשים שאחד מהם זה אבא שלי ואני קוראת לו והוא מסתכל וממשיך לרדת ואז אני הולכת בעקבותיו ולא רואה אותו

<< עמוד קודם 108 עמוד הבא >>