פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מגיעות

נמצאו 134 חלומות המכילים מגיעות - עמוד 12


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני מוצאת את עצמי עם חברה שלי זהבה בקניון ענק והמוני אנשים ואנחנו נמצאים בקומה העליונה והגבוהה ופתאום אני קולטת את נאבא שלי ואמא שלי בקומה הכניסה ואני אומרת לזהבה אני רוצה את ההורים שלי והיא אומרת בואי נרד אליהם ואנחנו מגיעות למדרגות החשמליות ובאצע הירידה טופס אותי פחד גבהים ולחץ וסחרחורות עד שהגעתי להורים שלי ואני מספרת להם מה קרה והם נותנים מים לשתות ואחרי זה אני חוזרת ברגל עם זהבה לכיון הבית ואנחנו פוגשים במישהו שאחנו מכירים ומדברים איתו ואני אומרת לזהבה שהוא מזכיר לי משהו שאני מאוד היתי רוצה והתעוררתי

שלום. בחלום אני מטפסת אל גג בנין גבוה ויוקרתי כנראה של בית מלון. המדרגות לקראת הסוף הופכות קטנטנות ואני בקושי מצליחה להשתמש בהן לכן אני מטפסת גם בעזרת הידיים. מי ששם לב לכך מסביבי - צוחק. על הגג יש בריכת שחייה גדולה והרבה כיסאות. אנחנו מגיעות עד לכיסאות בקצה, שם מי הבריכה עמוקים מאד ולמרות שדווקא רציתי לבתמקם בצד המים הרדודים אני נשארת. המים צלולים ממש קריסטל ואפשר לראות עד לקרקעית. הכל שקוף. תודה רבה ושנה טובה.

שאני ו2 חברות הולכות ברחוב ומימולנו שיראל חיון הילדה שהיתה עם חבר שלי פעם צועקת לחברה שלה ומספרת לה על הסופלה שהיא הכינה אנחנו מגיעות לידה ו2 חברות שלה איתה והיא מתקדמת אליי אני ממשיכה ללכת אז היא הולכת מולי רק אחורה ועושה לי רק שתדעי אני מצדיעה לך על זה שהצלחת להחזיק אותו אולי הוא איתך פיזי אבל איתיי הוא בלבב ואז הן התחילו לצחוק אנחנו ממשיכות ללכת ואמרתי לה בסדר

חלמתי שאני טסה בי״ב לפולין ושאני צריכה לחדש את הדרכון שלי אז אני נוסעת לירושלים עם עדן כדי לחדש אותו. בזמן שאנחנו ברכבת אנחנו נרדמות וכשאנחנו קמות אנחנו מגלות שהשנה היא 73 אנחנו בתוך אוטובוס ושכולם מסביבינו חיים כרגיל כאילו אנחנו המוזרות. אנחנו בהתחלה חוקרות את הסביבה, מגיעות לירושלים שם אני יוצאת במסע שכנועים לפקידה והיא לא מאמינה לי. אני חוזרת עם עדן הביתה וחושבת בדרך על המצב, בבית יש סממנים של שנים מתקדמות, אני מנסה לשכנע את אבא שלי בכל דרך אפשרית שזאת האמת ומתחילה לספר לו מה הוא עבר בשנים מאוחרות יותר.. הוא חושב שהתחלתי לדמיין. השירותים מחוץ לבית, אמא צעירה יותר ממני. עדן מתחילה לחיות את החיים ככה בלי לנסות להסביר לאנשים ורק לנצל את הידע שיש לה. אני מחליטה שיש לי מטרה להפסקת המלחמה ביום כיפור ואני מתחילה לחשוב מהו יעודי בעולם הזה כעת.

היינו כל הכיתה במן מקום כזה שהוא כביכול אמור להיות בית הספר שלנו , זה היה מקום שיש בו רוחות , הרוחות היו נכנסות לנו למוח ומשתלטות עליינו לכל כמה ילדים הייתה את אותה ההשתלטות הביאו לנו מן מדריכים כאלה כדי שאנחנו ניראה את הרוחות נוכל לגרום שלא יכנסו לנו למוח אני הייתי בקבוצה שבה הרוח נכנסת לראש וגורמת לנו לרוץ ולהכנס באנשים המדריכים אמרו לקבוצה שלי שאנחנו צריכים לעשות עמידת ידיים ואז ליפול שהשפתיים על הבלון , כל פעם היו מודיעים לנו מתי הרוחות מגיעות והיינו רואים אותם מסתכלות עליינו

אני נמצא בביתי ומתכונן לאיזו הפצצה שתגיע. במקום הפצצה יש צונאמי גדול ששוטף את כל האזור אני מהר בוחר מהבית כשכל המשפחה שלי בפנים ואני אומר לעצמי בראש לפחות שמישהו מהמשפחה ישאר חי להמשיך. כשאני יוצא החוצה אחרי שהצונאמי כבר עבר, מגיעות לכביש שממש מחוץ לבית שלי, מכוניות כאשר הנהגים מחוסרי הכרה על ההגה. אני מהר ניגש לעזור להם ומנסה לעצור מכוניות שבאות לכביש כדי שיבואו לעזור לי גם. היו שם איזה 3 מכוניות לפחות ומשאית שעצרתי ודוד שלי נהג בה. אח"כ ברחתי לים ושם היה עוד צונאמי ואז כשהוא חלף שוב ראיתי את הראשים של המשפחה שלי יוצאים מתוך המים. את אחותי ואחי ואת הכלב שלי ראיתי שם. הייתה בחורה לידי כשהסתכלתי על הראשים של המשפחה שלי יוצאים מהמים ואני לא בטוח שזאת הייתה אמא שלי. אח"כ כל המים התנקזו לאיזו תעלה ועלמו. ישר הלכנו לבדוק מה הנזק שנגרם מהצונאמי וראינו שלא היה שום נזק מלבד כמה דברים רטובים. הלכתי לראות מה עם החיילים שלי כי אני מפקד בצבא ואז התעוררתי. חשוב לציין שלאורך כל החלום לא הייתי לחוץ וכשהתעוררתי שמחתי מהחלום הזה

<< עמוד קודם 12 עמוד הבא >>