פענוח חלומות בס"ד

חלומות על כוחות

נמצאו 257 חלומות המכילים כוחות - עמוד 13


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני נמצאת במלון עם המשפחה שלי כולל הורי ולוסי, וחברות של עמית ולכאורה הכל נראה תמים. אבל אז מתחיל הקסם... כל מיני דברים בלתי אשריים קראו בחלום, והם כולם חלק מאותה עיירה קטנה, בית מלון, מסעדה שבעצם, למרות המראה התמים מלאים בבלתי אפשרי. האנשים חלקם קפצו לתוך תמונת ויצאו מהם לפי רצונם ולימדו את משפחתי לעשות גם. אנשים עפו עם מצנחים רק ליופי והראו את היכולת להתנתק מהחוטים ולהמשיך לעוף. כל מיני חיות התחילו לדבר ולספר בדיחות. והחדרנים במלון זעופי הפנים היו בעצם רקדנים שחקנים בלבוש מהודר שעברו בין האורחים ועשו קסמים לא הגיוניים.במסעדה ישבו אנשים שהחליפו חוויות בינהם של רגעים שחוו כשהיה ביכולתם לקפוץ ולבקר בעולם מקביל ונראו מאושרים כל כך. היה גם בעיירה בית חולים שחדריו היו מיטות אפריון בטבע וכל החולים קיבלו כוחות. אפילו סבתא שלי שנפטרה לפני 20 שנה היתה שם וסיפרה כמה נפלא הנוף והאוויר והחברה בעיקר. היה שם הרבה קסם. המלון האפור הפך לזוהר עם מנורות בכל הצבעים. ותינוקות ניגנו מוזיקה מדהימה. כולם היו כל כך עייפים אבל רצו להמשיך לספוג את הקסם. להמשיך להסתובב ולטייל. הרבה מהדברים אני כבר לא זוכרת בהקשר הזה. אגב, כל הזמן הסתכלתי על הסובבים אותי וראיתי אותם נרגשים ונהנים מכל הקסם וגם אני נהנתי אך כל הזמן ליותה אותי תחושה של קצת פחד. הגיעו גם לחוות את הקסם כל מיני דמויות מחיי מוזרות. יניב קטן עימו יצאתי ממש קצת זמן בכיתה י"ב וברגע שנפרדתי ממנו באוטו שלו הוא החליט שהוא לא רוצה לחיות ודהר בכביש 4 בלי לעצור באף רמזור אדום שהוא כולו בעטרף.. פתאום הוא הגיע למלון ואפילו אמרתי לו שלום. מוזר כי אחרי אותו יום מחקתי אותו מזכרוני לגמרי ופתאום הוא צץ. גם סער, בעלה של חברתי הטובה ביותר, אחד האנשים שאני הכי אוהבת בעולם - לוסי שלא ממזמן התוודה בפני ובפניה שהוא מאוהב בי (בחברה בכי טובה של אשתו, בשכנה שלו) והקשה עלי מאוד היה שם באידיליה עם לוסי עם הרבה אהבה בינהם. הכל היה קסום ומפיחד בו בזמן. ובבת אחת הכל נגמר. פתאום המסעדה של המלון היתה ריקה מאיש. המלון נראה אפור ישן ומלוכלך. החדרנים היו זעופי פנים. והאנשים שעברו ליד המסעדה והמלון היו עם פנים נפולות. הכל היה אפור ומחורב. כמו אחרי מלחמה. חורים בקירות, בלאגן ובלבול. נכנסתי לפקיד הקבלה לשאול אותו מה קרה והוא לא הבין על מה אני מדברת. מה היה לפני? ולרגע פקפקתי שזה היה בדמיוני. ואז התחלתי להגיד לו - "הייתי כל כך מאושרת. ממש מבפנים. מהלב. בשלמות." ופתאום פניו חייכו אלי והוא אמר: " אם תצליחי להגדיר את האושר שחווית תוכלי להחזיר את המצב כפי שהוא היה". כלומר לא דמיינתי! באמת היה מצב כזה. וכל מה שאני צריכה זה להגדיר את האושר. זה קל. ובחלום נתתי לו את ההגדרה שלי שבאה מהלב. ובחלום הרגשתי כל כך בטוחה איתה. לא אגדיר אותה פה כי אינני יכולה לשחזר אותה מילה במילה. אבל בחלום הרגשתי ביטחון מלא בהרגשה שלי של משמעות האושר וממה הוא נובע. ובביטחון מלא אמרתי לו אותה ובקוצר רוח חיכיתי שהמצב יחזור לקדמותו. אך הוא לא. ולא הבנתי למה. ופקיד הקבלה חייך ואמר זה מאוד קרוב מה שאמרת. את כמעט שם. אבל זה לא זה. ולא הבנתי (עד עכשיו איני מבינה מה עוד חסר. מה לא בסדר). ניסיתי לנתח את זה בזמן שעשיתי טיול עם הכלבים בחמש וחצי בבוקר ולא מצליחה להבין. נחזור לחלום - פקיד הקבלה נתן לי קופסה ואמר שזה אלוי יעזור. הקופסה היתה ארגז כזה כמו של מובילים, קצת קרוע ועטוף בעיתונים. הוא אמר ככי את זה לחדר ואולי זה יעזור לך. אמרתי לו שוב את האושר הפנימי והוא שוב חייך ואמר - את כמעט כמעט שם. אבל זה לא זה. אי אפשר עדין החזיר את הקסם. קחי לך זמן ותעזרי בקופסה. עם זה קמתי אלוני. אני יודעת מה זה עושר אמיתי ופנימי. אבל פקיד בקבלה טוען שאני לא לגמר מבינה

חלמתי שחוטפים אותי למקום שאני לא מכירה , ואני מנסה לברוח כל הזמן, אבל אני לא מצליחה רק אחרי שהתקיפו את המקום הצלחתי לברוח, והגעתי למקדש של כוחות יסוד, ששם גילתי שאני שולטת בכל היסודות, אבל אני לא יודעת טוב את כולם, ונשלחתי שם למשימה, אז לפני שיצאתי, חקרתי את כל המקום, והגעתי לגג שם היו אנשים שהיו צריכים עזרה ואחרי שעזרתי להם, הייתי צריכה להתחיל את המשימה, קפצתי על צב ענק והתחלנו לעוף, ושנחתנו הגענו למין מקום של קרוסלה , ושם זיהיתי רק שני אנשים מתוך חמישים, התחבקתי איתם, ואם לקחו אותי לשאר האנשים שאני מכירה, ידעתי את העתיד של כל אחד שם, ורציתי לספר להם, ושאלתי מישהו ממקדש שהייתי בו קודם, והסכימו לי, ושהתחלתי לספר, זרקו אותי למים והתחלנו מלחמת כוחות שלא פוגעת, וקיבלתי פתק ממישהו שאני לא מכירה, ואמר לי לבוא עליו, התחלתי לחפש אותו ולא מצאתי

חלמתי שאני בטיול עם בעלי בטבריה על סירה מסירים בכל החופים ואז מגעים ליבשה וממשיכים את הטיול רגלי באיזה שלב איבדתי את הקבוצה ואת בעלי וכשאני מנסה להגיע אליהם אני לא מצליחה לזוז עם הרגליים עד שמשהו מהקבוצה בא לעזור לי ובכוחות על אני מצליחה לזוז עם עזרתו

חלום 1 : אתמול חלמתי שאני הולך במקום שבו היו מלא נחשים גדולים בכל מיני צבעים, ואז הסתכלתי ימינה וראיתי נחש צהוב אם נקודות אדומות עליו אשר הסתכל עליי אם השיניים בחוץ כשמהשניים יוצאות לו ארס. לא עבר שניה והנחש הצהוב בעל הנקודות האדומות זינק עליי והכיש אותי ביד במהלך ההכשה נאבקתי בו ובזמן שנאבקתי בו שיניו היו נעוצות בידי ובאצבעות ולא רצה לשחרר, אך עם זאת הצלחתי לשחרר אותו ואז קשרתי לו את הפה כדיי שיפסיק להכיש אותי,לאחר מכן לקחתי מיד את החולצה שלי והידקתי חזק על היד שהארס לא יתפשט לאחר מכן לקחתי את הנחש עימי כדיי שאוכל לטפל בארס בעזרת רופאים שידעו את סוג הנחש ושמתי אותו לידי. משם ראיתי מישהי שאמרה שתזעיק עזרה ואמרתי לה להתקשר לאמבולנס כדיי שאני לא יפעיל את זרימת הדם שהארס יעלה יותר מהר חיכתי וחיכתי ואף אחד לא הגיע. לאט לאט עלתה בי היאוש והחולשה הארס מתחיל להשפיע ברגע שנהייתי חלש הנחש הצליח לחמוק מידיי וואז לבסוף התעוררתי בבהלה. חלום 2: חלמתי על נחש אנקונדה שחור שתמיד מנסה לאכול אותי ומנסה להתקיל אותי אך אם זאת בכל ניסיון התנקשות של הנחש השחור לאכול אותי עמד לצידי תמיד נחש אנקונדה ירוק שמציל אותי מנחש זה. חלום 3: בעבר תמיד יצא לי לחלום על עטלף שחור שעף בשמים בלילות במשך תקופה מאוד ארוכה. במשך התקופה הזאת כל הזמן הייתי מתכבה מהעטלף בתוך ביוב שאותו אני יכול לראות דרך חריצים קטנים שבפתח. לאחר תקופה מאוד ארוכה של פחד עזרתי כוחות ויצאתי החוצה להתמודד עם העטלף. ברגע שיצאתי החוצה העטלף הבחין בי והתעוררתי. כשהתעוררתי שמעתי מישהו נושם לידי הלוך ושוב במהלך התקופה שהייתי ילד מאז אותו מקרה הייתי שומע צעדים בבית כאילו מישהו רץ למלה ולמטה.(כמו פעילות על טבעית) כשלא היה מישהו בבית הברז של המים היה נפתח. יום אחד כשהיגעתי הביתה ולא היה אף אחד בבית שמעתי שוב את הצעדים אך עם זאת הצעדים האלו הפכו לחלק ניכר משגרת היום יום ולא היה נתון להתייחסותי. בבית שלנו יש מקום פתוח באמצע הבית בצורת עיגול שפתוח בלי קורת גג ובאמצע שולחן מחרסינה כיסאות מסביב ועליו עיתון. ישבתי בבית ראיתי טלויזיה בסלון ואז שמעתי את הצעדים האלו שוב רק כששמעתי צעדים אלו יכולתי לראות את הדמות מדפדפת בעיתון דרך השתקפות של אבנים גדולות מלוטשות. לא ידעתי מה לעשות חשבתי שאני הוזה.. ישר היחזקתי את השלט וצעקתי וישר עזב את העיתון ורץ למלה שוב עם שמיעת צעדים אלו. המשכתי להתנהג כרגיל ואז שוב שמעתי צעדים אלו וחזר לעיתון. ישר ברחתי מהבית. יום אחד ההורים התגרשו עזבנו את הבית וגם כל הצעדים נעלמו איתו.

<< עמוד קודם 13 עמוד הבא >>