פענוח חלומות בס"ד

חלומות על נשארה

נמצאו 173 חלומות המכילים נשארה - עמוד 13


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הכביש והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הרצפה והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום

היינו עם כל המשפחה המורחבת בים, או בעיר שלי או ברומניה אני לא בדיוק יודעת.. נסענו בהתחלה עם האוטו עד הקצה של המזח ואמא קצת פגעה במעקה. אחותי נשארה באוטו ואני התחלתי לצלם את כולם.. עלינו כולנו למעלה כדי לצלם יותר טוב את סבא וסבתא.. פתאום היה גל ענקי מעל המזח וצרחו לאחותי לברוח אבל היא לא שמעה.. הוא פשוט בלע את האוטו כולו אחותי הגדולה. הגל נהיה גדול מידי בכדי למצוא אותה.. הגל הפך לצונמי וכולנו התחלנו לברוח. הדרך הייתה סוג של מסלול טיפוס כזה עם חבלים וגשרים.. לאט לאט הים עלה. הייתה דרך יותר נמוכה אבל יותר פשוטה ופחות מסוכנת שעלתה 5 שקלים לאדם .. אבל היא הייתה קרובה מידי לים אז לא לקחתי סיכון. אני הובלתי את כל המשפחה.. בדרך איבדנו את אמא שלי אחים שלי וכולם בערך בן ההמון של האנשים.. נשארנו רק סבתא שלי ודודה שלי.. רצנו קדימה וכמעט הגענו אל הסוף.. ואני כל הזמן הסתכלתי אחורה בכדי לחפש את שאר המשפחה.. אבל לא ראיתי אותם. סבתא שלי ואני החזקנו ידים ואנשים מהמסלול של העשירים צרחו לנו לזעוק לעזרה צרחתי אבל לא שמעו ואז ראיתי שיש פרמדיק בדרך אז הפסקתי.. והמשכתי לרוץ קדימה. לבסוף לא הספקנו לברוח מהגל, אמרתי לסבתא שלי "תנשמי נשימה עמוקה" והגל כיסה אותנו. הדבר היחידי שעבר לי בראש היה "אז ככה אחותי הרגישה".. התחלתי להיחנק ואז קמתי.

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שאני שהייתי עם חברותי במלון ואחת מהן נרצחה ונאנסה ע"י פדופיל וראית את הגופה שלה בשפת הבריכה במלון לאחר מכן זמן מה לאחר הרצח אני ןעןד חברה שנשארה עוד בחיים נסענו בטרקטור לשדה והשדה היה כולו זהוב וגם העצים הצבע זהב ובשדה היה אווירה של תקווה חזרנו לבית ספר והתחלנו לרקוד התיישבתי ליד קיר ואז חברתי גם לאחר מכן ראיתי אור וזהו נגמר

> קראו את פענוח החלום

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על רצפה מאספלט והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 13 עמוד הבא >>
RSS