פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עלה

נמצאו 2,872 חלומות המכילים עלה - עמוד 121


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

כאילו כל העולם הוא מצוייר אבל אף פעם לא ראיתי דמויות כאלו ואני הייתי דמות ראשית עם פוני ושיער קצרצר חום חלש והייתי יכולה להציל את כולם בלהראות קסם של מחקר והוכחה שלי ופתחתי את המכסה והדמות האחרת יצאה ויצא מים שהטביעו את כולם וכשפתחתי את המכסה המתכת הגדול הזה אז היד שלי הייתה מציאוץית עם בנייה צבע ורוד חלש לא בייבי ולא זוהר ציפורניים יפים היו חלקים קצרים קצת לא גדולים ואמרו לנשום אוויר וסגרנו אף ועלינו למעלה ואני עליתי שחיתי עם אותה אחת שהצלתי שהוצאתי שחקרתי אותה למעלה והיתה מנהרה מערה כזאת והתחבאנו מאחורי הסלעים עם המים שזרמו שם כמו נחל ויצאו מפלצות מפחידות רעות עם נשק כמו ביחידת המתאבדים רק שונים אור לברוח החוצה הסתתרות

> קראו את פענוח החלום

חלמתי על חברה שהעלתה תמונה שלה לפייסבוק ושאלה אנשחם אם אותה התמונה יפה אמרו לה שלא והיא נפגעה. לאחר כמה שנים היא התחתנה ועם בלעה שניהם נשבעו שלאחר החתונה הם מתאבדים יחד..ואחרי עוד כמה שנים הם הביאו ילדים ממזמן והילדים כבר יחסים גדולים בני 6 7 והם הגיעו למקום מפחיד עם טירה ונהר לאחר מכן הילד שאל את האמא "אמא את תהרגי אותי?" ןהיא אמרה לו "מנסתם דקרה אותו והעיפה אותו למים וכך גם את השני ואת בעלה ואז את עצמה

> קראו את פענוח החלום

אני חלמתי את החלום הזה כבר פעם בצורה שונה יותר ולא מודעת. עכשיו החלום החח רגיל אך מציאות שלא קיימת בשבילי הייתי בעיר שונה בבית של מישהו שאני מכירה דרך המשפחה וגם אמא שלי בסיפור. כשאני מגיעה לבית אחרי שמשהו מוזר קרה לי(לא זוכרת מה ) עצובה כאשר אני נשארת לבד משהו מרגיש לי מוזר בהתחלה אני לא נזכרת אך משהו רע קורה. אני מבוהלת. פתאום אני על מיטה בטלפון שלי סתם ככה שאני מרגישה אותה רוח שד כזו כמו בסרטים ואני משתתקת היא מצליחה להשטלת עלי בשלב הראשון שלה. לאחר מכן אני שומעת איזו מילה באנגלית שפירושה משהו אחר רע יותר מגיע אלי ומנסה להשטלת עלי, משהו אומר לי שאני צריכה לקום עכשיו מהמיטה לאזור כוחות ולקום בהתחלה לא מצליחה אך לאחר כמה שניות מצליחה לנער את עצמי מהשתלטות הזו. אני בורחת מהבית בלי הטלפון ורצה כדי לרוץ לתוך השכונה אני זוכרת שהייתי עם נעלים חדשות שקצת גדולות עלי הרגשתי שאני איתם בחלום. אני ןזוכרת שלא רציתי ללכת רחוק מידי פניתי ימינה עשיתי בניווט איזה שהוא מסלול חזרה כמו מעין היקוף. נפלתי הוא מעדתי מכך שהנעל לא טובה לי ניסיתי לקשור סרוכים חזק יותר אך ללא הצלחה מרובה. הגעתי חזרה לבית רואה את בעל הבית שאני מכירה עם עוד מישהי שטני לא מצליחה להיזכר מי היא ואיך אני מכירה אותה. אני מתחננת אליהם שלא יכנסו ממש במפחד ואומרת שאני אכנס לקחת את הטלפון ואני חוזרת. נכנסתי מפוחדת בריצה הגשתי את היד לקחת את הטלפון שלי, ואז הוא נפל לרצפה, אני עוד יותר מפוחדת מנסה לעשות הכל מהר יותר בלי הרבה חשיבה לוקחת אותו ובורחת החוצה. בשלב זה אני כבר אומרת שצריך לברוח מהבית לכיוון היער שלא יהיה קליטה כולנו מפוחדים ואז אני רואה משהו מוזר מתקדם אלינו כאילו במציאות יכול להיות טרקטורון או גיף כי היינו בחולות, אך לא היה לא מראה מוזר ורע. נבהלתי וברחתי במעלה גבעת חול חזרה לכיוון הבית כביכול שם ראיתי בן צעיר יותר ואישה לידו והבן לבש פנים של חייזר. כעט יש מבט מוזר על הקורדינטות על מפת הגלובוס ומשהו משתנה בסוף מתמקד שאני והשניים האחרים מעבר לפס אדום חדש ועוד פס אפור בהיר יותר, יש כמו עליה של מצלמה חמעלה למבט על ואת המיקוד חוזר אלי ומה אנחנו עוברים שאני שמה לב שאנחנו עומדים מעל המפה רואים ומבינים שאנחנו מחוץ לכו ע"י דמויות שלנו בטשטוש כמו מבט על. ומנסים להבין. אני מודעת כרגע שאנחנו לא נמצאים בעולם שלנו מחוץ לגבולות כל שהם וצריכים למצוא דרך לחזור. כאן אני מתעוררת.

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שכולנו באוטו נוסעים לים המלח ויש ירידה טלולה לכיוון הים ומלא רכבים בשירה יורדים לכיוון הים ואייל עקף אותם מהצד על הקצה וצעקתי עליו שזה מסוכן ושאנחנו עוד מעט מתהפכים ושיוריד אותי שאני לא מוכנה לנסוע איתו עם נהיגה כזאת מסוכנת ושהילדים באוטו. הגענו עם האוטו ממש על שפת הים כי הוא נסע במהירות וממש בלם והיגענו עד הקצה וזה היה בירידה אני בחלום יוצאת מהאוטו כשיהונתן בידיים שלי וכאילו כולם מחוץ לאוטו פתאום אני ויהונתן והאוטו שוקעים פנימה אני מספיקה לראות את אייל ואת כל מי שהיה איתנו נלחץ ואייל צועק מה אני עושה עכשיו מה עשיתי ואני מרגיעה את עצמי תוך כדי השקיעה שזה ים המלח ולא נטבע שנצוף אבל זה לא מה שקורה אני מחבקת את יהונתן חזק חזק מהפחד שיתנתק לי מהידיים ואני יאבד אותו וממשיכה לשקוע למטה והים כאילו סמיך חולי קצת כמו בטון ואני לא יודעת לשחות אבל מתאמצת ודוחפת ברגליים ובמאמץ קשה מצליחה לעלות למעלה אבל מדלה שאני בקצה השני מאיפה שאייל וכולם נמצאים אני רואה אותם מרחוק ולא יכולה להגיע אליהם אז בחוסר ברירה נכנסת שוב למיים ושוב דוחפת עם הרגליים ועולה בצד שלהם ואז אני מגלה שמאות אנשים שהכרתי כל חיי נמצאים שם ולא הבנתי איך כולם הספיקו להגיע כאילו אם אני נושמת אז לא הייתי כל כך הרבה שעות בפנים וראיתי אנשים שהגיעו מהצפון אז לא הבנתי איך פתאום אני רואה את הילה והיא מאופרת ומתוקתקת ואני אומרת לה איך באת לפה שבת היום והיא אומרת לי אז מה שבת מה נראה לך ואז אני אומרת לה אבל איך הספקת ותוך כדי אני רואה את כל האנשים שבאו כביכול לעזור ולחפש אותי/לחלץ אותי ומחבקים ומנשקים ואני מבינה שחלק מהאנשים יששנו אצלי בבית כדי להגיע בבוקר ומבינה כאילו שלא מדובר בשעות אלה בימים ולא מבינה איך אני עדיין בחיים ואז נגש אליי מידהו ומחבק אותי ואני רואה שהוא בלי עיניים כאילו העיניים שלו תפורות ואומרת לו מה אתה עוששה פה כאילו אני מכירה אותו אבל אני בעצם לא והוא אומר לי הגעתי אלייך בלילה ישנתי אצלך ויצאנו בבוקר לפה כי הם באו מהצפון ואני שואלת בקט את אחד מהמשפחה מי זה אני לא מכירה והיא אמרה לי את השם שלו כאילו מישהו שאני מכירה וכל הזסמן הזה אני בלי יהונתן לקחו אותו ממני איך שיצאתי ומרוב כל האנשים שנוהרים אליי עדיין לא ראיתי את אייל והילדים ומה עם יהונתן ופתאום התעוררתי בבהלה

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שכולנו באוטו נוסעים לים המלח ויש ירידה טלולה לכיוון הים ומלא רכבים בשירה יורדים לכיוון הים ואייל עקף אותם מהצד על הקצה וצעקתי עליו שזה מסוכן ושאנחנו עוד מעט מתהפכים ושיוריד אותי שאני לא מוכנה לנסוע איתו עם נהיגה כזאת מסוכנת ושהילדים באוטו. הגענו עם האוטו ממש על שפת הים כי הוא נסע במהירות וממש בלם והיגענו עד הקצה וזה היה בירידה אני בחלום יוצאת מהאוטו כשיהונתן בידיים שלי וכאילו כולם מחוץ לאוטו פתאום אני ויהונתן והאוטו שוקעים פנימה אני מספיקה לראות את אייל ואת כל מי שהיה איתנו נלחץ ואייל צועק מה אני עושה עכשיו מה עשיתי ואני מרגיעה את עצמי תוך כדי השקיעה שזה ים המלח ולא נטבע שנצוף אבל זה לא מה שקורה אני מחבקת את יהונתן חזק חזק מהפחד שיתנתק לי מהידיים ואני יאבד אותו וממשיכה לשקוע למטה והים כאילו סמיך חולי קצת כמו בטון ואני לא יודעת לשחות אבל מתאמצת ודוחפת ברגליים ובמאמץ קשה מצליחה לעלות למעלה אבל מדלה שאני בקצה השני מאיפה שאייל וכולם נמצאים אני רואה אותם מרחוק ולא יכולה להגיע אליהם אז בחוסר ברירה נכנסת שוב למיים ושוב דוחפת עם הרגליים ועולה בצד שלהם ואז אני מגלה שמאות אנשים שהכרתי כל חיי נמצאים שם ולא הבנתי איך כולם הספיקו להגיע כאילו אם אני נושמת אז לא הייתי כל כך הרבה שעות בפנים וראיתי אנשים שהגיעו מהצפון אז לא הבנתי איך פתאום אני רואה את הילה והיא מאופרת ומתוקתקת ואני אומרת לה איך באת לפה שבת היום והיא אומרת לי אז מה שבת מה נראה לך ואז אני אומרת לה אבל איך הספקת ותוך כדי אני רואה את כל האנשים שבאו כביכול לעזור ולחפש אותי/לחלץ אותי ומחבקים ומנשקים ואני מבינה שחלק מהאנשים יששנו אצלי בבית כדי להגיע בבוקר ומבינה כאילו שלא מדובר בשעות אלה בימים ולא מבינה איך אני חיה ואז נגש אליי מידהו ומחבק אותי ואני רואה שהוא בלי עיניים כאילו העיניים שלו תפורות ואומרת לו מה אתה עוששה פה כאילו אני מכירה אותו אבל אני בעצם לא והוא אומר לי הגעתי אלייך בלילה ישנתי אצלך ויצאנו בבוקר לפה כי הם באו מהצפון ואני שואלת בקט את אחד מהמשפחה מי זה אני לא מכירה והיא אמרה לי את השם שלו כאילו מישהו שאני מכירה וכל הזסמן הזה אני בלי יהונתן לקחו אותו ממני איך שיצאתי ומרוב כל האנשים שנוהרים אליי עדיין לא ראיתי את אייל והילדים ומה עם יהונתן ופתאום התעוררתי בבהלה

> קראו את פענוח החלום

כאילו כל העולם הוא מצוייר אבל אף פעם לא ראיתי דמויות כאלו ואני הייתי דמות ראשית עם פוני ושיער קצרצר חום חלש והייתי יכולה להציל את כולם בלהראות קסם של מחקר והוכחה שלי ופתחתי את המכסה והדמות האחרת יצאה ויצא מים שהטביעו את כולם וכשפתחתי את המכסה המתכת הגדול הזה אז היד שלי הייתה מציאוץית עם בנייה צבע ורוד חלש לא בייבי ולא זוהר ציפורניים יפים היו חלקים קצרים קצת לא גדולים ואמרו לנשום אוויר וסגרנו אף ועלינו למעלה ואני עליתי שחיתי עם אותה אחת שהצלתי שהוצאתי שחקרתי אותה למעלה והיתה מנהרה מערה כזאת והתחבאנו מאחורי הסלעים עם המים שזרמו שם כמו נחל ויצאו מפלצות מפחידות רעות עם נשק כמו ביחידת המתאבדים רק שונים

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 121 עמוד הבא >>
RSS