פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עשו

נמצאו 2,761 חלומות המכילים עשו - עמוד 121


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הדיירים מסיימים לעשות הבדלה, ודן, שני ותאלין יוצאים לחצר כדי לקבל את השבוע החדש. דן מברך את שני בשבוע טוב, והיא מחזירה לו בהססנות: "שבוע טוב לדן". בהמשך, חיים שיוצא לחצר עם כלי תפירה מכריזב שמחה: "אני פותח פה חנות תפירה", ומבקש משני ללמד אותו איך מכינים צעיף. כל הדיירים מתפוצצים מצחוק, ושני המשועשעת מסבירה לו שאלה כלי תפירה וצעיף סורגים, ולכן עליו לבקש מהאח הגדול כלים לסריגה. חיים מופתע מהטעות, ונכנס מאוכזב לבית כשהוא מלמל: "זה לא עוזר, זה לא עוזר לי". מאוחר יותר, אביחי מציע לאורנה ולמעיין לצאת גם כן לחצר בשביל לשאוף אוויר. בדרך, הם מעלים את הקושי שבלהיות סגורים בבית, ואורנה מודה: "אני מאבדת את זה, אני צריכה מרחבים קצת".

חלמתי שאני יוצאת מהחלון של החדר שלי שפתאום היה נראה כמו דלת ונפתח לתוך יער. בתוכו רדפו אחריי שועלים שלא הצליחו להגיע אליי ודוב ענק שכמעט שבר את החלון ונכנס. (החלון שלי היה עשוי מבד בחלום) אחיות שלי ואני ניסינו חסגור את החלון וכמעט בכינו ואז אבא שלי שרף אותו והציל אותנו. בתוך החלום עצמו אני זוכרת שאני מסתובבת בשאר הבית ורואה ששאר החלונות הם גבוהים מדי (באמת בקומה שאני גרה) ורגועה שהם לא יכולים להגיע לשם.

גשם חזק מאוד ונהיה חשוך אחרי שניה ערב מאוחר ובית ספר תלמידים כיתה מורה מנהלת בית הספר שלי קרוסלה מסתובבת ילד מהכיתה שלי ביקש שאעזור לו להגיע לפארק בשכונה שלי ואז הסבתי לו איך באים לשם ומספר 12 היה שם והוא הגיע עם כמה ילדים והם עשו סוג של תחרות והשתתפתי בה בנים נגד בנות מי שיפול נפסל והיה ילד שאהבתי והתרגשתי כשהוא מגיע ולא ראיתי את הפרצוף שלו ראיתי רק את השיער הבלונדיני שלו

אני מסתובב בבית ישן שמעניק תחושה מאוד מוכרת אני מבחין בחדר חבוי בין שתי קומות שאני מבין שלא הייתי בו במשך זמן רב מאוד בעודי נכנס אני מבחין באקווריום ענק ובו דגים טרופים ואקזוטיים אני נזכר שהצבתי את האקווריום הזה ומילאתי אותו שנים רבות קודם לכן אבל שכחתי ממנו. לתדהמתי, הדגים שרדו ולמעשה פרחו. התרגשתי מאוד וחשבתי שהם בטח מאוד רעבים אחרי כל השנים האלה. הושטתי יד למה שנראה לי כקופסה של מזון לדגים על מדף קרוב והתחלתי לפזר אותו לתוך המים. לפתע החלו הדגים להיראות חולים. בחנתי את הקופסה מקרוב וגיליתי שזו קופסה של גבישי מלח. הדגים היו דגי מים מתוקים, והמלח היה קטלני עבורם. התחלתי לרוץ סביב באמוק בניסיון לעשות משהו כדי להצילם. בקרבת מקום ראיתי אקווריום אחר עם מים. התחלתי לשלות את הדגים ולהעבירם לאקווריום האחר. אחדים מהם נראו מתים, אחדים נראו כאילו הם עשויים לשרוד. היה קשה לקבוע מה יקרה בסוף, והתעוררתי בתחושת חרדה גדולה מאוד.

אולי המזרחים האלה ל עדי כך גרועים בעצם הם גרועים אחושלינג יותר מדי אם היה לי סכין באותו שנייה אני דוקר אותם ולא מחכה חצי שנייה לעשות זאת להרוג אותם זאת משאלתי הגדולה ורצוני הגדול את כל הרצונות שלי אני תוקע בצד ומשאיר את זה שימותו שיירקרבו שיאננסו שונא אותם איכס גועל נפש אחד אחד מהם שלא יעבדו עליי בצביעות למה זה לא עושה עליי גרם של רושם

מי שמזרחי זבל לא אסלח להם בחיים הם אנשים מגעילים רעים דוחים מעוררים סלידה אין לי מילה יותר עדינה להגיד עליהם הם אנשים כל כך דוחים ומגעילים אני אהרוג אותם אחנוק אדקור אותם הם ישלמו על כל מה שעשו החלאות האלה אם רק יקומו לתחיה אני מזיין את סבא שלהם שיש לו כילה

גשם חזק מאוד ונהיה חשוך אחרי שניה ערב מאוחר ובית ספר תלמידים כיתה מורה מנהלת בית הספר שלי קרוסלה מסתובבת ילד מהכיתה שלי ביקש שאעזור לו להגיע לפארק בשכונה שלי ואז הסבתי לו איך באים לשם ומספר 12 היה שם והוא הגיע עם כמה ילדים והם עשו סוג של תחרות והשתתפתי בה בנים נגד בנות מי שיפול נפסל והיה ילד שאהבתי והתרגשתי כשהוא מגיע ולא ראיתי את הפרצוף שלו ראיתי רק את השיער הבלונדיני שלו הייתי בגשם וגם התלמידים מהשכבה שלי היו ולא נרטבנו היינו יבשים

<< עמוד קודם 121 עמוד הבא >>