פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ראש

נמצאו 7,858 חלומות המכילים ראש - עמוד 121


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלום אוטובוס מכות בני נוער מתחילים לריב איתי באוטובוס אני לא מכיר אותם אבל נראה שיש להם בעיה אישית איתי אז התחלתי לריב איתם מכות ובטעות הרגתי אחד מהם הם סיממו את הנהגת וירדו מהאוטובוס היא מתחילה לתפוס אותי מהיד ולא לתת לי ללכת לשום מקום והיא מתה ממנת יתר אז זרקנו את הגופה שלה מהאוטו על הכביש הראשי ואני עברתי לנהוג ואז יש מחסום של משטרות הם אומרים שהם ראו אותנו זורקים גופה מהאוטו ואז מלא משטרות אחרינו מרדפים משטרה עושה אחרינו מרדף אז שברתי תמחסום נכנסתי בו על פול גז ואז הם מרימים את כל הקשר עלינו לא הפסקתי לברוח הם האשימו אותנו על רצח שני אנשים והחזקת סמים שימוש בסמים וברחנו מהמשטרה עד שהאוטו לא הפסיק לעבוד אז ירדתי בבית נכנסתי לבית שלי ולא היה אף אחד הבית היה חשוך רק דוד שלי היה שם ביקשתי ממנו סיגריה הוא אמר לי שבידיוק הוא הולך לקנות אמרתי לו אני בא איתך והלכתי עם דוד שלי וראינו מלא משטרות נוסעות נגד התנועה המשטרה לא זיהיתה אותי כי שמתי כובע שחור על כל הפנים ואז דוד שלי בידיוק עשה פרסה והשוטר נסע נגד הכיוון ועוד שניה תאונה אז אמרו לנו לעמוד 20 דקות בצד אמרו לנו בנתים ללכת למסעדה אז הלכנו ובמסעדה אני רואה תנערים האלה שרבו איתי באוטובוס ואז הם צועקים משטרה הרוצח פה דוד שלי מסתכל עלי באותו רגע בתוך ה עיניים ואז ברחתי משם גנבתי אוטו ונסעתי הם נכנסו בי שוב היה מלא שוטרים ים אז האוטו שוב הפסיק לעבוד אז עליתי על גג של בית והשוטרת צעקה לי במיקרופון שלהם תיכנע הפסדת ואז ראיתי חצר של בית ליידי אז קפצתי לשם ועליתי על הגדר ואז תפסו אותי והתקשרתי לאמא שלי והיא לא רצתה לשמוע אותי לא לדבר איתי לא כלום וסבתא שלי בכתה והבת זוג שלי ניתקה איתי קשר

חלומות אחרונים מכילים חלמתי שאני נוסעת בהסעה עם המורה שלי לשעבר לתקשורת ועם כל התלמידים מהכיתה שלי שהוא לימד והוא נתן לנו לשחק איזשהוא משחק עם שלבי שוקולד והיינו צריכים להתרכז במה שאנחנו רואים ולספור כמה שיותר פריטים שונים או מרכיבים שונים בשוקולד ומי שהיה מסיים את כל השלבים היה מנצח וניצחתי במשחק ביחד עם בת זוג למשחק כי המשחק היה בזוגות וההסעה ממשיכה לנסוע ואחרי שאני מנצחת המורה מפקפק בניצחון שלי ושואל אותי איך ניצחתי וכמה שלבים היו במשחק אז אני עונה לו שהיו 41 שלבים במשחק והוא שואל את בטוחה לא 44 אז אני אומרת לו שבדרך כלל למשחק יש 44 שלבים אבל היום שיחקנו על 41 שלבים אז הוא רוצה לקחת את המשחק ולתת לתלמידים אחרים להתאמן על המשחק ואני מנהלת איתו שיחה על המשחק ואומרת לו שלא כדאי לו כי רוב התלמידים לא אהבו לשחק את המשחק הזה והוא אפילו הגעיל אותם משילוב המרכיבים ופתאום תוך כדי שיחה עם המורה לתקשורת אני רואה את ההסעה עוברת במקום מוכר שנראה ממש כמו הדרך לבית הספר היסודי שבו למדתי בנווה שאנן ובאיזושהיא תחנה בדרך אני רואה את המחנכת הראשונה שלי מהבית ספר היסודי ובהסעה היו תלמידים שגם הכרתי מהיסודי ולמדו איתי ביחד באותו בית ספר יסודי ובאותה כיתה ואני לא שמתי לב בהתחלה הייתי בויכוח עם המורה וההסעה עצרה כדי שהמחנכת של היסודי תוכל לומר שלום ומה נשמע כאילו שזאת הייתה קומבינה מטעם המורה וההסעה עצמה שתכננו את המפגש הזה בלא ידיעתי ובהתחלה לא התלהבתי כולם יצאו כזה מהחלון לברך את המורה המחנכת מהיסודי ואני הייתי היחידה שלא באמת התעניינה וכשהיא מסיימת לשאול מה קורה עם התלמידים האחרים שהיו בהסעה פתאום היא מתחילה לדבר אליי ולשאול אותי מה שלומי כאילו שהבן אדם שהכי מעניין אותה זו אני וקצת התביישתי ונורא פחדתי כי לא הבנתי מה היא רוצה ממני מה פתאום מכל האנשים דווקא להתעניין בי

חלמתי שהייתה תקופה של פיגועים בישראל. ובאותה תקופה אני ודודה שלי עשינו יום כיף כשחזרנו מהיום כיף הבייתה הקראש שלי היה שם עם חבר טוב שלו אז אמרתי להם שהם יכולים להצטרף, לאכול איתי. בזמן שאכלנו סיפרתי להם שראיתי את הילדה שעזבה את בית הספר בכיתה ב' והם היו בהלם. אחרי כמה זמן הייתי צריכה לקום מהשולחן כדי ללוות את דודה שלי לאחר מכן חזרתי לאכול ואז שוב הייתי צריכה לקום מהשולחן אבל כשחזרתי הקראש שלי והחבר שלו לא היו שם התחלתי קצת לדאוג וגם ההורים שלי כי זאת הייתה תקופה של פיגועים אז היו לי ולמשפחה שלי שני אפשרויות או שקרה להם משהו או שהם פשוט הלכו הבייתה לבד בלי להודיע לנו ואז קרה להם משהו או שלא. אז ליתר ביטחון אני ואבא שלי יצאנו לחיפושים קצת מסביב לשכונה עם האוטו. באמצע הדרך ראינו בפתאומיות שני אנשים עם שחור. אבל אז בצורה מהירה בלי להכין את עצמנו קפצו עוד הרבה אנשים בהתחלה חשבנו שזה הקראש שלי וחבר שלו אבל אז הבנו שזה בכלל מחבלים לכל אחד היה נשק מסויים אני ואבא שלי התחלנו להלחץ אז צעקתי לאבא שלי: "אבא תחזור אחורה מהר", אבא שלי ניסה לחזור אחורה אבל היו מלא מחבלים ולא יכלנו לזוז. אחרי כמה זמן אחד המחבלים פרץ את הזכוכית ממול אבא שלי וירה בו, בדיוק במקום שהוא עושה בו טיפולים כי אין לו כיליה ויש לו רק אחת אז הטיפולים האלה עוזרים לו לתפקד ולהשאר בחיים. המקום הזה נמצא ממש מעל הלב, ראיתי שיורים בו במו-עייני. מרוב שירו בו מהר כל-כך אפילו לא הספקתי לראות שיוצא ממנו דם, ראיתי רק חור, הייתי בהלם. אבל גם לא קפאתי במקום כי ידעתי שאני צריכה לתפקד אבל גם לא כל-כך סמכתי על עצמי. כשבאתי להניע את הרכב ולנסות לנסוע, משהו בלתי-נראה כבר הניע את הרכב. וכל הזכוכית שניפצו אותה, הייתה מלאה באפור כמו עשן שמקיף את הרכב.

<< עמוד קודם 121 עמוד הבא >>