פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אמי

נמצאו 2,239 חלומות המכילים אמי - עמוד 125


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שהייתי בים על רפסודה ליד הנמל או השובר גלים ונהנתי מאוד. יש לציין שהים נמצא מישום מה בעיר שאין מה ים במציאות ואני יודעת שזאת העיר שלי בגלל שיש שם בניינים ומבנים שיש בעיר שלי. ואז פתאום הגיע גל צונאמי גדול (רעידת אדמה שהרעידה את הים ממש ממש חזק) ואז אני מסתובבת לאחור ורואה ילדה ג'ינג'ית עם תלתלים של בובה כאילו מזהירה אותי מפני משהו ומצביעה על משהו מאחוריה. כשאני מביטה לאן שהיא מצביעה אני רואה אנשים מתים ואני רואה את אחי הקטן (שבמציאות הוא כבר גבר גדול ובוגר). אני רואה את אחי כמו שהוא היה כשהיה ילד בסביבות גיל 10. אני צועקת את שמו ואני קופצת מהרפסודה כדי להציל אותי שלא יטבע בים הסוער. הילדה הג'ינג'ית מתחילה לטבוע גם והיא מסמנת לי להציל את אחי ולא אותה. לאחר מכן, הכל מתחיל להתמלא במים והמהבנים מתחילים לקרוס. ושניה לפני שאני מצילה את אחי (כבר הגעתי אליו) אני מתעוררת. אני רק יודעת שבחלום הגיע סוג של אפוקליפסה, סוף העולם ושהתעוררתי בבהלה.

צמח טורף היה בבית הספר כל הזמן נסינו ליברוח ממנו או להביס אותו אבל הוא רק גדל היתי בחלום עם חברות וילדים מהכיתה אחר כך נכנסנו לכיתה קטנה שהמורה לחשבון היתה שם סיפרנו לה על הצמח והיא לא האמינה לנו החלטנו להשאיר את התיקים בבית הספר וליברוח משם רצנו במורד המדרגות והצמח ניסה לאכןל אותנו בסוף יצאנו מבית הספר וקראנו למכבי אש והם הצליחו להביס את הצמח לפחות זה מה שחשבנו הלכנו מבית הספר וראינו מתחת לבית של חברה שלי את הצמח המת וליידו שלולית ירוקה ומבעבעת אחר כך ראינו שמהשלולית מתחיל לצא משו כמו הצמח הזה התחלנו לרוץ ולרוץ עד שהגענו לפארק בשכונה ושם ראינו עוד ילדה מהכיתה שאמרה שאת הצמח י אפשר להביס אני ידעתי שזה חלום וניסיתי להתעורר אבל לא הצלחתי להתעורר מהסיוט בסיוט ביקשתי מילדה חזקה ליצבוט אותי זה לא עזר גם ביקשתי מילד שמן לנשק אותי בסיוט ועדיין לא התעוררתי ובסיוט הצמח המשיך לנסות ליתפוס אותנו גם לכמה רגעים אני אפילו לא הרגשתי שזה סיוט שהכל חלום חשבתי שזהו אני עומדת להאכל על ידי צמח ענק ובסוף הסיוט לא יכולתי לסבול את כל זה עליתי על עמוד חשמל וקפצתי ממנו למטה ברגע שהתאבדתי בסיוט התעוררתי

אני אחי ואמי נסענו לפנימיה שלי. אחי עשה תעלול וכולם אמרו שזה לא אח שלי בגלל שאני מסודרת והוא לא אחרי זה הלכתי לדלת של המנהל ושמתי מה הוא אומר ראיתי מדריכה ורצתי והחלקתי היא שאלה מה קרה ואני אמרתי שהחלקתי היא ענתה לי שעם היא לא היתה מכירה אותי היא היתה חושבת שהקשבתי למנהל אחרי זה רצתי לצד שני וראיתי דלת פתוחה נכנסתי ראיתי את אמא שלי ושני ילדים מה שכבה שלי מכנים עוגה אני הצטרפתי אליהם ועשתי בלגן אחרי זה המדריך שלי אמר שיש חדר אוכל אבל שהנשיא לא הביא את האוכל ושלא נגיד כלום כי אחרי זה הוא יפצה אותו אחרי זה נכנסתי לחדר אוכל וראיתי רק שאריות סלט מלפפונים וספגטי אחרי זה חברה שלי באה והביא לי כוס מים ואמרה לי לבואו ולשבת איתן התישבתי והן אמרו לי שהמקום תפוס לקחתי כיסא ובמקום השמור אמא שלי התישבה אחרי חדר אוכל כולם היו סביב לאמי

חלמתי שאמי מקלחת תינוק(זכר) ממש בן כמה חודשים והוא לא רוצה להתקלח אבל אני לא שומעת בכי. ומרטיבה אותו עם המיים ואחר כך מהר עם הסבון כדי שלא ייבכה ומפחדת שהוא לא יחליק לי מהידיים. רק אחרי שהכנסתי אותו למקלחת מה שמוזר זה שהורדתי לו את בטיטול והוא לא עשה כלום ואחר כך הלבשתי אותו. כל החלום לא שמעתי אותו בוכה אפילו הסתכלתי עליו מידי פעם לראות אם הוא נושם. אין לי מושג של מי התינוק כי לא הרגשתי שהוא שלי

סיימתי שיעור בשוודית והלכתי עם המורה שלי לשיעור הבא כשנכנסנו לאזור של הכיתות ראיתי מחבלים שחטפו את הכיתה של היהודים הייתה יריה באוויר ואז ברחתי משם לרכבת התחתית. כשנכנסתי לתחנת רכבת עמדו שלושה זוגות של גברים לכל זוג היה אחד שמדבר ואחד מחזיק אקדח. שאלתי את אחד האנשים איפה יש פיצרייה בסביבה והוא אמר שיש פיצרייה אחת בתחנה המרכזית. עליתי לרכבת ונסעתי כמה שיותר רחוק. בחדשות הודיע שתפסו את המחבלים ויש הרוגים. הגעתי שוב לבית הספר והלכתי לאזור הספרייה לאסוף את הרכוש שלי כאילו גרתי בבית הספר. בין הדברים היו שלושה חרבות שתיים גדולות ואחת קטנה אני לא ידעתי שלקחתי את החרבות מהבית שלי לבית הספר. המנהלת וצוות המורים באו לראות שאני אורז את חפציי ואז הם ראו את החרבות ושאלו למה יש לי חרבות במזוודה אמרתי להם שאלו חרבות לא אמיתיות ושהן לא חותכות אפילו לקחתי אחת מהן והעברתי על היד שלי ולא קרה כלום. הם לא האמינו לי ואז המנהלת נקראה למסיבת עיתונאים ושם צעקתי עליה שאני אזהרתי אותה שזה מה שיקרה ושהיא לא הקשיבה לי והכל קרה בגללה. אחר כך חזרתי לקחת את המזוודה וכלום לה היה שם כל דברים שלי נעלמו ואז אחד מהתלמידים אמר לי שהמנשייךביקשה שיקחו לי את הדברים לעליית הגג של בית הספר. רצתי אחרי התלמידים שלקחו לי את המזוודה ואז כשהגעתי למעלה הם דחפו את המזוודה בפתח בין הקיר לגג ואז אחד המורים זרק פצצה באוויר והיא התפוצצה וכל פעם שהצלחתי לרדת במדרגות מורה אחר זרק עוד פצצה עד שהגעתי למטה ושם מתתי מהפיצוץ. משם עברתי למקום אחר עברתי לשואה הייתי בחדר שבו היה מיון של אנשים ואמרתי שאני לא שייך אז שלחו אותי החוצה מהמקום ובדרך ליציאה עברתי ליד חדר אוכל ובו ישבו מלא אנשים נאצים שאכלו צהריים יצאתי החוצה ובחוץ היה מחנה מלא ביהודים שהחזיקו כפיות ואכלו את האוויר ואז ניסיתי לצאת אבל הילדים במחנה ניסו לעצור אותי מלצאת אז נכנסתי למכונית שעמדה שם וניסיתי לנסוע מהר לתוך הגדר אבל הילדים עמדו וחסמו אותי. ואז מישהו אמר ברמקולים ליהודים במחנה הנה שיר שאתם אוהבים ואז בבת אחת הקיר של הבניין הפך לפרצוף של אדם זקן שנראה כמו היהודי מהקריקטורות של הנאצים. התקרבתי אליו והוא פתח את הפה ובלע אותי. משם נכנסתי לתוך בניין אחר של מחקר בנשק גרעיני ושם איזה פרפסור אמר שיופי שהגעתי ושהניסוי עומד להתחיל הם הזריקו לי חומר ונתנו לי לנהוג על אוטובוס סירה ואז התעלפתי הזריקו לי עוד חומר ואז מתתי. התעוררתי ברומניה באחד הרחובות ביחד עם אמא שלי ובן זוגה הלכנו לבית קפה ואחרי שבחרתי לשתות מיץ המלצרית קראה לנו יהודים מוכלכים ושאלתי את אמא שלי למה המלצרית קיללה אותנו? והיא אמרה שככה זה מקובל ברומניה.

<< עמוד קודם 125 עמוד הבא >>