פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אני מוצאת את

נמצאו 401 חלומות המכילים אני מוצאת את - עמוד 14


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני נוסעת בכביש ראשי, אני רואה אתון קטנה שרצה בכביש ומכונית פוגעת בה. אף איד לא עוצר לטפל בה. אני עוצרת לידה מתקרבת לאט שלא תברח ומחבקת אותה כדי שאוכל להוביל אותה. אני רואה מישי שמכירה את האתון ולא מוכנה לעזור לי. אני מחפץ ומחפשת ואף אחד לא עוזר. בוף אני מוצאת את המכלאה שלה ומשחררת אותה שם אבל היא חוזרת אליי. הבעלים שלה מגיעה ולא מאמינה שהיא ככה מקשיבה לי כשאני קוראת לה היא באה אליי.

הייתי עם הילדה שלי, אחותי ובעלה במפגש של אנשים שמתכננים אייך להתאבד. לאחר כמה ימים של שיחות אני מוצאת את עצמי בלילה כשפתאום הכל חשוך ומחפשת היכן כולם. פתאום אני פותחת מן וילון כזה ורואה שכולם יושבים על הדשא. בעלה של אחותי במן שלוות נפש פתאום אומר שהוא כבר עשה את חשבון הנפש שלו והחליט לעשות את זה בנהיגה ברכב. אני אמרתי שאני לא רוצה להתאבד וחוזרת הביתה. ואז אחותי אומרת בכעס: אז בשביל מה עשינו את כל זה, בשביל זה עזבתי את הבית לכמה ימים ואמרה לבעלה: טוב בוא נלך הבייתה. תוך כדי זה הילדה שלי רוקדת ושרה בצד.

חלמתי שאני הולכת לבקר את האמא של האקס שלי בבית חולים כי קרתה לה תאונה וכשאני בדרך ואני מתקשרת אליו עונה לי החברה שלו ואומרת לי לא לבוא אני באה בכל מקרה ואני מוצאת את עצמי נלחמת על תשומת הלב של משפחתו מולה שיאהבו אותי יותר ממנה שאני אהיה היותר חשובה

אני מוצאת את עצמי בבית שלי מארגנת מן מסיבה כזאת עם כל המשפחה וזה היה כל המשפחה המורחבת וזה היה יום קיץ חמסין ושפתחנו את כל התריסים בבית ופתאום אני רואה על הקירות מן חרקים כמו עטלפים קטנים וכתומים על הקירות ואני מנסה להרוג אותם ולהרגיע את הבהלה בבית מהחרקים ועוד אבא שלי יושב בסלון מכוון אותך איפה יש עוד עטלפים להרוג אותם והתעוררתי

אני ואחוצי בחניה של ביתי, אחותי מספרת שהיא רוח רפאים שיכולה לעבור בין קירות ולהיעלם לאחר מכן פורצת מלחמה ומתגלה שוואלט דיסני הוא היטלרואז אני מוצאת את עצמי במקום מושלג אם מחוננת בעלתשלושה עיניי יהלומים שהיה צריך להגן עליה,ואז הופעתי בתוך אולם היה שם אנשים בחליפות שחורות אני וכמה מחברותיי נשארנו היחידות ואז אחת החברות שלי רוצה לברוח דרך מיקום המילוט של רכבת ההרים של וואלט דיסני אני מנסה לעצור בעדה אבל היא עלתה כבר לרכת ואז הטיל של הקור הגרעיני פוגע בה אנחנו בורחות מהפיצוץ ומתאבלות על חברתי ואז נמשכת המלחמה כמעט נצחנו ואז נגמר החלום.

אנח מנסה לגנוב ארנק שנימצא על אופנוע ומתחילה אזעקה ואני מתחילה לרוץ ורואה שיש סירטון של זה בפייסבוק ורואים שזו אני , ואני רצה הביתה ואני לא יכולה להזכר באיזה קומה אני גרה. וזה הבית הישן שלי ואני עם 2 חברות ונכנסים למעלית עוד אנשים שרוצים לבוא אלי ואני מסתירה את הפנים וכשאני מוצאת את הקומה שלי אני ניכנסת הביתה ערומה ורצה בבושה לחדר

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

חלמתי שאני וחבר שלי יושבים בבית עם אח שלי הקטן הבית היה מעוצב כמו קולנוע ואז אבא שלי נכנס חבר שלי הולך לאח שלי הקטן ואז אבא שלי מעיף אותו מהבית .. לאחר כמה ימים אני מוצאת את עצמי במקום מוזר עם יער ואז יש אנשים ששרים והמקום היה כמו קרוסלה וחיפשתי שם את חבר שלי ולא מצאתי

<< עמוד קודם 14 עמוד הבא >>