פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עין

נמצאו 1,435 חלומות המכילים עין - עמוד 139


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני נמצאת בבית גדול אני יוצאת החוצה ורואה המון חולדות מתות פזורות מסביב לבית ואדם לא מוכר בבגדים כמו חליפה ועם מסיכה על הפנים רק איזור העיניים מכוסות במעין משקפי פלסטיק וכפפות בידיים והוא אוסף את החולדות המתות לתוך שק גדול ושורף אותם בערימה התעוררתי עם כאבי ראש איומים

חלמתי שאני ישנה ואני מתעוררת.. כשאני מתעוררת ויוצאת מהבית למקום מסוים - לא ידעתי אם אני יוצאת ללימודים או לעבודה או סתם להיפגש עם חברים, באתי לצאת מהבית ויש לי נחש קטן ושחור ממש מחוץ לבית.. ואז כשאני יורדת במדרגות בגינה אני רואה נחש ארסי ענקי.. ענקי.. בצבעי שחור צהוב וירוק זית.. מונע ממני לצאת מהגינה. ואז אני חוזרת אחורנית לבית והנחש השחור כבר לא בפתח הבית. אני נכנסת לבית כולי רועדת ומתקשרת למישהו - לא הצלחתי לזהות בחלום למי התקשרתי. ואני מתקשרת ופתאום אני רואה את אחיין שלי מחזיק את הנחש השחור ביד ואני צורחת עליו להעיף אותו, והוא מחזיק אותו מהראש, והאחיין אומר שהוא לא ערסי ואז אומר לי שהנחש שבכניסה לבניין ארסי. מפה לשם פתאום אחיין שלי מכניס את הנחש השחור למעין אקווריום לנחשים שפתאום היה בבית. ואז אנחנו מחליטים להתקשר ללוכד נחשים, ואז אנחנו מגלים שהנחש הענקי ממש בפתח הדלת שלי, ואני נחנסת לפאניקה. הלוכד נחשים לא מגיע ואני רועדת שאיכשהו הנחש ייכנס לבית, ואומרת שעם הנחש השחור אני יכולה להתמודד איכשהו אבל עם הענקי לא. ואז התעוררתי בבהלה.

אני נמצאת בבית גדול אני יוצאת החוצה ורואה המון חולדות מתות פזורות מסביב לבית ואדם לא מוכר בבגדים כמו חליפה ועם מסיכה על הפנים רק איזור העיניים מכוסות במעין משקפי פלסטיק וכפפות בידיים והוא אוסף את החולדות המתות לתוך שק גדול ושורף אותם בערימה התעוררתי עם כאבי ראש איומים

אני נמצאת בבית גדול אני יוצאת החוצה ורואה המון חולדות מתות פזורות מסביב לבית ואדם לא מוכר בבגדים כמו חליפה ועם מסיכה על הפנים רק איזור העיניים מכוסות במעין משקפי פלסטיק וכפפות בידיים והוא אוסף את החולדות המתות לתוך שק גדול ושורף אותם בערימה התעוררתי עם כאבי ראש איומים

יצאתי מבית מקורבים למצוא עלי תבלין למאכל בדרך עברתי ליד דלת עץ שמעליה היתה אשת דודי אליהו שניהם בחיים החלטתי להכנס לומר שלום לדוד מאחורי השער היתה מעין שכונה קטנה למבוגרים עם שבילים ומדשאות דיברתי עם דודי שהיה גאה בביקור שלי לפתע מצאתי את עצמי פוגשת באבי שכבר לא חי ישבנו יחד על הדשא שאלתי אותו איך הוא והוא סיפר לי שהמקום מאד בסדר יש הרבה עירקים כמוהו מסביב היו בניני החדרים ומבנים שנראו כאולמות ואז שאלתי אותו איך היתה ההרגשה להכנס לפה לבד בלי אף אחד אתו הוא ענה שהוא משתדל להחזיק מעמעד עוד זמן עניתי לו שיש לו למה להחזיק מעמד ושתינו בכינו מאד כשראשי על ברכיו

חלמתי שראיתי בחדשות סיפור על אם ובת שהיו בהפלגת נופש, וכשהספינה כבר חזרה (לירדן) הם ישנו ולא שמו לב ולא יצאו מהחדר, וכשהם יצאו קלטו כוחות הביטחון בירדן 2 אנשים על הספינה, חשבו שזה איזה גורם עוין והפציצו את הספינה. סיפור הזוי משהו. ואז אחרי זה במעבר חד, לא זוכרת בכלל איך הגעתי למצב הזה, אבל מצאתי את עצמי על ספינה גדולה עם אחותי הגדולה (בת 19), זה לא היה נראה כל כך כמו ספינת נופש... אני ואחותי היינו על החלק הכי עליון של הספינה, שם היה מעין חדר זכוכית כזה עם ההגה והכל, משם מכוונים את הספינה, ואנחנו עמדנו מחוץ לחדר זכוכית הזה. איכשהו אני ואחותי הבנו שאנחנו הולכות למות, ובדרך כזו או אחרת השלמנו עם זה. ואז אנחנו רואות מרחוק שמגיע אלינו גל גדול ומוזר, שכלל גם מי ים וגם עשן אפור כזה, כאילו זה היה גל ענק של מים ופצצות. חיבקתי את אחותי ואמרתי לה שאני מפחדת, אז היא אמרה לי שגם היא ואין מה לעשות. ואז נזכרתי שלא דיברתי עם אמא ואבא שלי, רציתי להגיד להם שאני אוהבת אותם. אז ממש ברגע האחרון, שנייה לפני שהגל בא לעלות עלינו חייגתי לאמא שלי אבל היא לא הספיקה לענות, ואז בא הגל והרג אותי ואת אחותי. אחרי זה, אני ואחותי הפכנו לרוחות, היינו עדיין באזור של הספינה (בתור רוחות) ואז אמרתי לאחותי שזה לא היה לי כואב בכלל כמו שחשבתי, והיא אמרה שזה כן כאב לה מאוד. ממש אחרי זה התחלתי להרגיש כאב עצום בגלל אבא שלי, חשבתי מה יהיה עכשיו שהוא איבד את שתי הבנות הגדולות שלו, איך הוא הולך לסבול ואיך הולך לכאוב לו בגלל זה, כי הוא מאוד אוהב אותנו. אחרי זה הגעתי לבית ספר של חברה מאוד מאוד טובה שלי, רק שזה היה בית ספר שהמצאתי, היא לא באמת לומדת שם ולא קיים בית ספר כזה. איכשהו רק היא (החברה) הצליחה לראות אותי ולדבר איתי ולחבק אותי. שמחתי שלפחות אני יכולה לדבר עם מישהי שאני מאוד אוהבת, וגם יש לי את אחותי, שאני לא לבד. אבל עדיין הייתה לי מעין הרגשה מגעילה כזו. ואז הגעתי לבית של סבתא שלי (אמא של אבא שלי) שם התקיימה השבעה. ואני רואה על הכניסה מודעת אבל, שאבא שלי מת. הרגשתי נורא. הוא מת מרוב הכאב, הוא לא יכל לסבול את זה, בדיוק כמו שחשבתי שיכאב לו מאוד. המודעת אבל לא הייתה כמו כל המודעות הרגילות, מודעה כזאת שהדפיסו בוורד ברשלנות, ומתחת לשם של אבא שלי היה כתוב בצבעוני "אתם מוזמנים לקונצרט של שי" (שי הוא בן דוד שלי שמנגן בפסנתר). נכנסתי לבית של סבתא שלי, שגם היא איכשהו ראתה אותי אבל כל השאר לא, ושאלתי אותה "למה עשית את זה ככה? הדפסת סתם ברשלנות" אז היא אמרה לי "לא היה לי כסף לעשות את זה יותר טוב" (ויש לה כסף) ואז שאלתי אותה "ולמה פרסמת על המודעה את הקונצרט של שי?" אז היא אמרה לי "מה אני יעשה היה צריך לפרסם את זה". ואז התעוררתי. דרך אגב זאת לא פעם ראשונה שאני חולמת על מוות של עצמי ושאני הופכת לרוח, ומתקשרת עם הסביבה בתור רוח. כבר חלמתי פעם אחת חלום כזה, רק שבחלום ההוא תקשרתי עם הסביבה באמצעות עט ודף, הם לא יכלו לראות אותי, לשמוע אותי או לגעת בי.

אני נמצאת בבית גדול אני יוצאת החוצה ורואה המון חולדות מתות פזורות מסביב לבית ואדם לא מוכר בבגדים כמו חליפה ועם מסיכה על הפנים רק איזור העיניים מכוסות במעין משקפי פלסטיק וכפפות בידיים והוא אוסף את החולדות המתות לתוך שק גדול ושורף אותם בערימה התעוררתי עם כאבי ראש איומים

<< עמוד קודם 139 עמוד הבא >>