פענוח חלומות בס"ד

חלומות על צבי

נמצאו 728 חלומות המכילים צבי - עמוד 15


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני חולם רבות על מצבים בהם אני בסכנה/דברים שהיו מתפרשים כסכנה במציאות, וכשאני מבין שאין ברירה אלא להכות את מי שלפניי אני מרביץ אך האגרופים מרגישים ללא כוח. אני בעודי משחרר מכה אני מרגיש חלש ושאיננה תשפיע, והדמות שמולי אכן לא מרגישה בדרך כלל את הכאב. כדוגמה - חלמתי לאחרונה שמגיעים אנשים ופורצים לי לבית במודע ובהתרסה תוך כדי שאני רואה אותם עושים זאת. אני אומר להם לצאת או שאקרא למשטרה וכשאני מבין שאין ברירה מפני שהם כבר בביתי אני מכה אותם אך ללא השפעה כלל. הם אינם מושפעים מן המכות, להיפך, הם תמיד מחייכים, מתקפלים מהמכה, אך בדרך כלל פותרים את המאורע כלא כלום או ממשיכים בשלהם.

חלמתי שכל המשפחה שלי נמצאים בתוך משחק בטלפון שבו אנחנו השחקנים ואני הייתי במשחק חייבת להגיע לנקודה שבה סבתא שלי נמצאה. רק אני ידעתי שסבתא שלי שם. ומהרגע שהגעתי אליה הכל נהפך להיות ממש כמו במציאות. סבתא שלי במציאות לא זוכרת כלום ולא מזהה אף אחד. ושהגעתי אליה בחלום התחלתי במשך מלא זמן לספר לה דברים בלי שהיא תגיב, וברגע אחד היא אמרה לי את יודעת שכל מי שהילדים שלי אוהבים הם כמו הילדים שלי. ופתאום ראינו את אמא ואבא שלי על ספסל לידנו, הם לא ראו אותנו. סבתא שלי הצביעה על אמא שלי ואמרה זאת איילת, אמרתי לה איילת מה? אמרה לי לוי,( וזה לא השם המשפחה הנכון שלה), אחרי זה הצביעה על אבא שלי אמרה לי זה עזרא שאלתי אותה שוב עזרא מה? אמרה לי נשאר אותו דבר. שאלתי אותה יש לו ילדים? היא אמרה יש לו שלוש בנות, דניאל יובל ואגם. ואז הסתכלתי עליה אמרתי לה סבתא אני אגם היא הסתכלה עליי התחילה לבכות ולחבק אותי ואמרה אני לא זיהיתי אותך סליחה סליחה ואני באמצע בכי אמרתי לה שזאת אשמתי כי לא באתי לבקר אותה המון זמן, ואז חזרנו אל תוך המשחק.

אבא שוב חזר הביתה לזיו קרה משהו עם הטלפון ןעזרתי לה אבא אמר לי לא לעשות כלום אחרי שחיכיתי מלא זמן הייתי צריכה מידע כלשהו ממנו והוא לא נתן לי ניתקתי בעצבים הוא הכניס את השניצלים שהיינו אמורים לאכול לכיס(?) והתעצבנתי עליו כי עכשיו לא יהיה לנו מה לאכול אמרתי לו שהוא מעצבן הוא אמר לי לא להגיד ככה בחיים, ״אני אבא שלך את תאהבי אותי״ אמרתי לו שאני בחיים לא יאהב אותו ״את לא סלחת לי?!!״ התחלתי לרוץ במדרגות ולצעוק שאני בחיים לא אסלח לו ואני שונאת אותו הוא רדף אחריי פחדתי פחד אימים הגעתי לדלת באתי לסגור אותה והוא החזיק אוצה ביד העיינים שלו מפחידות אני מרגישה בסכנת חיים אמיתית ניסיתי ניסיון אחרון לסגור את הדלת עם הרגל חזק(בעטתי לאוויר) הוא הצליח להכנס מרוב פחד התעוררתי

אנחנו מתארחים איפשהו לא יודעת איפה לא מזהה את הבית ואנחנו ישנים בחדר אחד אני בעלי והילדים בחלום ישנו ואז אני פותחת עיניים בחלום ומולי על הרצפה מטייל נחש, במהירות מקפץ ממקום למקום. אני בועטת בבעלי עם הרגליים שיקום ומצביעה לו בשקט. הנחש ממק מקפץ בחדר. מטפס על קירות ועל ארונות , מגיע עד למיטה של הילדים ומקפץ למקום אחר עמרי קם בשקט וקורא למארחת שלנו לא יודעת מיהי אבל היא הייתה אישה לא זקנה אבל לא צעירה והיא איכשהו תופסת את הנחש לפני שהוא מכיש , מכניסה אותו לקופסה והוא מתחיל להתמוסס כזה ונהיה ערמה של קליפה כזו ( נשל ירוק ואז שקוף) ובקופסה נשאר כמו חומר כזה (כמו דבש ) היא אומרת לנו לא לגעת עדיין בכלום. הכל עבר בשלום ולא סיפרנו לילדים

<< עמוד קודם 15 עמוד הבא >>