פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שארו

נמצאו 299 חלומות המכילים שארו - עמוד 15


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

ירדתי לאילת עם חברים ישבנו על ספסל באיזה חוף כמה והורדתי את הכפכפים שלי ישבנו כמה שעות עם שתיה ונרגילה היו זכוכיות מסביב לספסל . אחרי כמה שעות רצינו לחזור הבית חלק הלכו לכיוון האוטו וחלק נשארו לקחת את הדברים אני חיכיתי קצת ואז הלכתי לאוטו ובדרך שמתי לה שאני עדיין חיפה ושכחתי את הכפכפים שלי ולא חזרתי לקחת אותם

חלמתי חלום ממש מפחיד חלמתי שלאמא שלי היה בעיה והיא הייתה צריכה ניתוח והניתוח הזה הוא 15 שעות הניתוח הזה הוא מורכב ומסובך היא נכנסה לניתוח ואז בישרו לנו שהניתוח לא הצליח והיא מתה ואז ממש ממש בכיתי וחלמתי שהיא נפלה לים כזה ממש עמוק וטבעה בו אחרי שהיא מתה ואז התקשרו אליי לא ידעתי מי זה זאת הייתה אמא שלי היא אמרה לי שהיא מתה ואנחנו מדברות עכשיו מהשמיים וזה אפשרי והתחלתי לבכות וסבתא וסבא שלי נשארו לשמור עלינו. שאלתי את אמא שלי בטלפון כל מיני שאלות למה הניתוח לא הצליח והיא אמרה לי בגלל שהיא נשמה יותר מידי

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

נסענו לחו״ל אני אבא שלי אמא שלי ואחותי , לאוצה ארץ שטסנו היה שם משחק כדורגל והלכנו לאיצטדיון לראות אותו , עלינו למעלה לתאים לראות את המשחק דרך הטלוויזיה , בתא מאחורינו ישבו אחים של אבא ואמא דיברה איתם על אחותם , בתא ליד ישבו חברות שלי , המשחק עוד לא התחיל אבל כולם ירדו למטה והמשפחה שלי נשארו בתאים . יצאתי למרפסת לראות אם קרה משהו ואם הנשחק התחיל , המשחק עוד לא התחיל אבל רציתי לעשות סיבוב למטה אולי אני יראה מישהו , ירדתי למטה ומאמן אחד דיבר איתי על זה שהוא מחפש מי שהוא המשכתי ואני רואה שני אנשים מדברים אני לא רואה את הפרצופים אבל אני קולטת שאחד מהם לובש את הבגדים של אחי אני מתקדמת ורואה שזה אחי אני באה להביא לו חיבוק ורוצה לקחת אותו לאמא ואבא , הוא מביא לי חיבוק קצר והולך אני נכנסת לבפנים לחפש אותו אבל יש שם מלא אנשים ואני לא מוצאת אותו

חלמתי שאני רוצח שכיר שעובד בשביל הארי אחד בחיפה טהבאתי לו שטיח , כנראה זה סימן שהורדתי מישהוא. הוא ישב בחורב, אני זוכר שפגשתי כל מיני עבריינים קטנים שם אבל היה ברור שאני ברמה גבוהה מאוד. חלמתי שאני בלי רשיון נוסע אליה עם נעה, בדרך בשכונה שלה אני רואה מלא ילדים שמנסים לעצור אותי לא מבין למה, אני מתקרב רואה שריפה ענקית. רואה מכבי אש נוסעים מחנה את האוטו והולך לבית שלה, פוגש אותה שם למטה מדברת עם בת דודה שלה ויש לה מבטא מוזר, היא מאוסטרליה , אורטל מסתכלת עלי אומרת לי מה אני עושה פה, אומרת תלך, אני נשרר מנסה לדבר איתה, ואז הערסים של השכונה מביאים לה מים, אני אומר למישהוא חלב עם המים. הוא לא מקשיב, אני תופס אותו בראש ומכניס לו סגריה לפה, שואל אותי מי אני, אני עונה לו חבר שלה 4 שנים. ואז אמרתי לה בואי נדבר, נשארו לי 2 סיגריות בקופסא, היא אמרה טוב אבל אצל חברה בבית. אמרתי לא, בואי נדבר לבד. היא ניסתה להתחמק ובכתה. מפה לשם התעוררתי, אני זוכר את התחת שלה עם הטייטס והפנים עם העניין החומות הגדולות ממש ממש טוב.

<< עמוד קודם 15 עמוד הבא >>