פענוח חלומות בס"ד

חלומות על התעוררתי

נמצאו 3,358 חלומות המכילים התעוררתי - עמוד 141


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

ליפני כחודשיים אבי נפטר חלמתי חלום מאוד מוזר בעיניי ואני חיי שבת לדעת את פירושו החלום התחיל בכך שאני עוברת ברחוב מוכר רחוב שמושך אותי לשם בכבדות ולא הצלחתי לזהות אותו הולכת הולכת ורואה את אבא שלי מרחוק ובלי לחשוב לרגע רצתי לכיוונו קפצתי עליו נישקתי חיבקתי והיה לו מבט מאושר אחריי כול הבכי שהיה לי נירגעתי והדבר היחיד שרציתי לי שאול אותו "אבא אתה הריי מת מה אתה עושה פה?" הוא השיב לי " לא ילדה שלי אני פה איתך" הוא חייך ותפס את ידי ומאותו הרגע התחלנו ללכת בפרדס ארוך אין לו סוף עם הזמן שאנחנו הולכים מרגע לרגע אני ביטלו חוזרת אחורה קטנה בגובה ברוחב בגיל בהכול עד הרגע שהגעתי למצב שאני ממש פעוטה והוא מחזיק אותי על הידיים וממשיך ללכת עד שאני נעלמת באותו הרגע שנע למתי התעוררתי אל תוך טלוויזיה שאני רואה את אבי הולך והולך בפרדס וכול השנים שלו עוברים לי מול העיניים זה היה חלום בתוך חלום

חלמתי שכולנו באוטו נוסעים לים המלח ויש ירידה טלולה לכיוון הים ומלא רכבים בשירה יורדים לכיוון הים ואייל עקף אותם מהצד על הקצה וצעקתי עליו שזה מסוכן ושאנחנו עוד מעט מתהפכים ושיוריד אותי שאני לא מוכנה לנסוע איתו עם נהיגה כזאת מסוכנת ושהילדים באוטו. הגענו עם האוטו ממש על שפת הים כי הוא נסע במהירות וממש בלם והיגענו עד הקצה וזה היה בירידה אני בחלום יוצאת מהאוטו כשיהונתן בידיים שלי וכאילו כולם מחוץ לאוטו פתאום אני ויהונתן והאוטו שוקעים פנימה אני מספיקה לראות את אייל ואת כל מי שהיה איתנו נלחץ ואייל צועק מה אני עושה עכשיו מה עשיתי ואני מרגיעה את עצמי תוך כדי השקיעה שזה ים המלח ולא נטבע שנצוף אבל זה לא מה שקורה אני מחבקת את יהונתן חזק חזק מהפחד שיתנתק לי מהידיים ואני יאבד אותו וממשיכה לשקוע למטה והים כאילו סמיך חולי קצת כמו בטון ואני לא יודעת לשחות אבל מתאמצת ודוחפת ברגליים ובמאמץ קשה מצליחה לעלות למעלה אבל מדלה שאני בקצה השני מאיפה שאייל וכולם נמצאים אני רואה אותם מרחוק ולא יכולה להגיע אליהם אז בחוסר ברירה נכנסת שוב למיים ושוב דוחפת עם הרגליים ועולה בצד שלהם ואז אני מגלה שמאות אנשים שהכרתי כל חיי נמצאים שם ולא הבנתי איך כולם הספיקו להגיע כאילו אם אני נושמת אז לא הייתי כל כך הרבה שעות בפנים וראיתי אנשים שהגיעו מהצפון אז לא הבנתי איך פתאום אני רואה את הילה והיא מאופרת ומתוקתקת ואני אומרת לה איך באת לפה שבת היום והיא אומרת לי אז מה שבת מה נראה לך ואז אני אומרת לה אבל איך הספקת ותוך כדי אני רואה את כל האנשים שבאו כביכול לעזור ולחפש אותי/לחלץ אותי ומחבקים ומנשקים ואני מבינה שחלק מהאנשים יששנו אצלי בבית כדי להגיע בבוקר ומבינה כאילו שלא מדובר בשעות אלה בימים ולא מבינה איך אני חיה ואז נגש אליי מידהו ומחבק אותי ואני רואה שהוא בלי עיניים כאילו העיניים שלו תפורות ואומרת לו מה אתה עוששה פה כאילו אני מכירה אותו אבל אני בעצם לא והוא אומר לי הגעתי אלייך בלילה ישנתי אצלך ויצאנו בבוקר לפה כי הם באו מהצפון ואני שואלת בקט את אחד מהמשפחה מי זה אני לא מכירה והיא אמרה לי את השם שלו כאילו מישהו שאני מכירה וכל הזסמן הזה אני בלי יהונתן לקחו אותו ממני איך שיצאתי ומרוב כל האנשים שנוהרים אליי עדיין לא ראיתי את אייל והילדים ומה עם יהונתן ופתאום התעוררתי בבהלה

בחלום שחלמתי חלמתי שאני הולך מהחניון לרחוב ולבית שלי כל הדרך התגלה אליי והיה לידי רב גדול שליווה אותי וניסה להתקרב ולדבר איתי אבל לא כל כך התיחסתי אליו היה רגע שעזבתי אותו ושחזרתי הוא היה באותו המקום שהגעתי לביניין החניון והרכב שלי היו מלוכלכים ניסיתי לנקות אבל היה רוח וכל הלכלוך עף היה נירות עלים וקרטונים והיה לי קשה ואז שמעתי 2 אנשים מדברים ממש לידי ליד החנייה שלי וכנראה מסתבר שאחד שכן והשני מחברת ניקיון ופתאום הבחור מהחברת ניקיון שלח לכיון שלי 6 אנשים הם היו גמדים והיו אוטיסטים וגם אנשים רגלים שבאו לעזור לי ולנקות את האזור שלי עם מים הרבה מים בזמן שהמנהל עבודה צועק אלהם , הם ניקו ואני הלכתי ברחוב וראיתי שוב את הצדיק והפעם את יזהר שענה לצדיק על איזה שאלה בנושא של תפילה שהלכתי ושנכנסתי הביתה למטה שוב היה הצדיק ממש חיכה לי ליד המדרגות אבל עליתי הביתה ושנכנסתי הביתה הדלת של הכניסה היתה על הרצפה והיו קורות עץ שבורות ושהסתכלתי בתקרה יוצאו מים והם מטפטפים על הרצפה ממש יש שלוליות ,הבית היה סגור גם החלונות והיו חריצים מהתריס החשמלי שנכנסו דרכם אור ,חשבתי שאני לבד אבל שמעתי מן רעש של מפתחות ודימנתי שאולי זאת הילה נמצאת בתוך החדר ואז התעוררתי .

חלמתי שאנחנו יושבים בארוחה משפחתית בבית הישן ליד החבל כביסה. גם סבא גרשון וסבתא גיטה יושבים איתנו. על השולחן מונחים הרבה תפוחי אדמה קומזיץ שכולם אוכלים מהם. סביבנו שולחנות נוספים עם משפחות לא מוכרות. אמא יושבת בשולחן אחר ומדברת עם מישהו לא מוכר בקול רם. עושה לי בושות. גם ריקי שם בשולחן שלנו. השלב מסויים סבא צריך פיפי וקם לאט לכיוון העץ תאנה. אז אני רואה את סבא וסבתא מחזיקים ידיים כשסבתא עם הגב אליי, ליד המבנה שבו יש היום מכונת כביסה של ריקי. כך התעוררתי

חלמתי חלום ובו אני רואה את אישתי שזה זמן של חודשיים חיים בפרוד.. שם אני כועס עליה. ומדבר איתה על זה שהיא בוגדת בי.. לקראת סיום החלום היא אכלה ארטישוק מבושל בבית כלשהו שבחלום זה נראה כאילו זה הבית של הוריי.. לקראת סיום החלום היה נדמה שבזמן שדיברתי איתה. נרדמתי..ואז התעוררתי וניגשתי מחוץ לחדר בו היינו ושאלתי אותה לאן היא הלכה ואז ראיתי לרדע גם את אימי זכרונה לברכה שוטפת כלים בכיור של המטבח.

חלמתי שכולנו באוטו נוסעים לים המלח ויש ירידה טלולה לכיוון הים ומלא רכבים בשירה יורדים לכיוון הים ואייל עקף אותם מהצד על הקצה וצעקתי עליו שזה מסוכן ושאנחנו עוד מעט מתהפכים ושיוריד אותי שאני לא מוכנה לנסוע איתו עם נהיגה כזאת מסוכנת ושהילדים באוטו. הגענו עם האוטו ממש על שפת הים כי הוא נסע במהירות וממש בלם והיגענו עד הקצה וזה היה בירידה אני בחלום יוצאת מהאוטו כשיהונתן בידיים שלי וכאילו כולם מחוץ לאוטו פתאום אני ויהונתן והאוטו שוקעים פנימה אני מספיקה לראות את אייל ואת כל מי שהיה איתנו נלחץ ואייל צועק מה אני עושה עכשיו מה עשיתי ואני מרגיעה את עצמי תוך כדי השקיעה שזה ים המלח ולא נטבע שנצוף אבל זה לא מה שקורה אני מחבקת את יהונתן חזק חזק מהפחד שיתנתק לי מהידיים ואני יאבד אותו וממשיכה לשקוע למטה והים כאילו סמיך חולי קצת כמו בטון ואני לא יודעת לשחות אבל מתאמצת ודוחפת ברגליים ובמאמץ קשה מצליחה לעלות למעלה אבל מדלה שאני בקצה השני מאיפה שאייל וכולם נמצאים אני רואה אותם מרחוק ולא יכולה להגיע אליהם אז בחוסר ברירה נכנסת שוב למיים ושוב דוחפת עם הרגליים ועולה בצד שלהם ואז אני מגלה שמאות אנשים שהכרתי כל חיי נמצאים שם ולא הבנתי איך כולם הספיקו להגיע כאילו אם אני נושמת אז לא הייתי כל כך הרבה שעות בפנים וראיתי אנשים שהגיעו מהצפון אז לא הבנתי איך פתאום אני רואה את הילה והיא מאופרת ומתוקתקת ואני אומרת לה איך באת לפה שבת היום והיא אומרת לי אז מה שבת מה נראה לך ואז אני אומרת לה אבל איך הספקת ותוך כדי אני רואה את כל האנשים שבאו כביכול לעזור ולחפש אותי/לחלץ אותי ומחבקים ומנשקים ואני מבינה שחלק מהאנשים יששנו אצלי בבית כדי להגיע בבוקר ומבינה כאילו שלא מדובר בשעות אלה בימים ולא מבינה איך אני עדיין בחיים ואז נגש אליי מידהו ומחבק אותי ואני רואה שהוא בלי עיניים כאילו העיניים שלו תפורות ואומרת לו מה אתה עוששה פה כאילו אני מכירה אותו אבל אני בעצם לא והוא אומר לי הגעתי אלייך בלילה ישנתי אצלך ויצאנו בבוקר לפה כי הם באו מהצפון ואני שואלת בקט את אחד מהמשפחה מי זה אני לא מכירה והיא אמרה לי את השם שלו כאילו מישהו שאני מכירה וכל הזסמן הזה אני בלי יהונתן לקחו אותו ממני איך שיצאתי ומרוב כל האנשים שנוהרים אליי עדיין לא ראיתי את אייל והילדים ומה עם יהונתן ופתאום התעוררתי בבהלה

<< עמוד קודם 141 עמוד הבא >>