פענוח חלומות בס"ד

חלומות על י י

נמצאו 15,235 חלומות המכילים י י - עמוד 1404


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני נמצא בפתיחה של סניף חדש ברשת נגב, יש הרבה אנשים ופתיחה היא במקום כמטמדוכן שוק, היו במקום זוכ עם ההורים והאחים אחיות שגם באו לבדוק, התערבתי במכירה מול יועצת אחרת או שלא היה לה שם שאני מכיר, תוך כדי אני מזה כרטיס שראי על השולחן של לקח שהיה לפני כן ואני חייבתי אותו בתשלום, כשהו היה בנגריה היה קרטון מלא בהירות קרועים, ואני יודע שהתכנון הוא להשמיד את המידע כי חלקמהפנקשים הם הדפסה גם של י.ס והם בתוך כמיסבףה תוך כדי שאני רץ לחפש אותו ברחוב סואן, מתחילים לשמוע פרקים חלשים ומישהו תתחיל לדבר על צלחה שרצה בצפון. בזמן הזה אני מקבל עדכונים שיש 3נפילות בנווה פרדסים, א צא צפמצליח להגיע לתקשר עם הבית ובינבתיים מתקשרים פותחים חמל משותף ויש לסמבצית-עיתונה קובץ להעביר לי של נתונים, כשאתי רוץה להעלותה רשימת חללי, ומדובר בעשרות הרוגים, זה מגיעמבקוסץ אאוטלוק ואז נחתכת לי התקשורת ואני רואה רק חלק מהרשימה

חלמתי שאני נמצאת במקום שיש בו הרבה חדרים ובחדר האחרון עורכים מופע, אני נמצאת עם חברה ששמה בתי ועם הילדים שלה. ליד החדים יש חדרים של בית חולים, אבא שלי שוכב שם, בתי נותנת לי לשמור על התינוקת שלה אני שומרת עליה, ואחר כך אני יושבת על יד אבא שלי, הוא ישן , מתעורר ואומר לי שהוא אוהב אותי ואני יושבת ומלטפת אותו, הוא מדבר אלי. בינתיים אנטי נזכרת שאיבדתי את התינוקת של בתי, אני מתחילה לחפש אותה בכל מקום ולא מוצאת, אני מחפשת מתחת למיטות של בית החולים עוברת חדר חדר ולא מוצאת, בינתיים איציק בלי מופיע ואומר לי שאולי היא בינתיים הלכה זה לא יכול להיות שכל כך הרבה זמן לא מוצאים תינוקת שהיא תעלם, כנראה היא כבר הלכה, אני חוזרת שוב לכל החדרים, היו חדרים עם המון ציוד, זה מקום לילדים יתומים, וכך אני חוזרת הביתה.

חלמתי שאני נמצא בפתיחה של סניף חדש ברשת נגב, יש הרבה אנשים ופתיחה היא במקום כמטמדוכן שוק, היו במקום זוכ עם ההורים והאחים אחיות שגם באו לבדוק, התערבתי במכירה מול יועצת אחרת או שלא היה לה שם שאני מכיר, תוך כדי אני מזה כרטיס שראי על השולחן של לקח שהיה לפני כן ואני חייבתי אותו בתשלום, כשהו היה בנגריה היה קרטון מלא בהירות קרועים, ואני יודע שהתכנון הוא להשמיד את המידע כי חלקמהפנקשים הם הדפסה גם של י.ס והם בתוך כמיסבףה תוך כדי שאני רץ לחפש אותו ברחוב סואן, מתחילים לשמוע פרקים חלשים ומישהו תתחיל לדבר על צלחה שרצה בצפון. בזמן הזה אני מקבל עדכונים שיש 3נפילות בנווה פרדסים, א צא צפמצליח להגיע לתקשר עם הבית ובינבתיים מתקשרים פותחים חמל משותף ויש לסמבצית-עיתונה קובץ להעביר לי של נתונים, כשאתי רוץה להעלותה רשימת חללי, ומדובר בעשרות הרוגים, זה מגיעמבקוסץ אאוטלוק ואז נחתכת לי התקשורת ואני רואה רק חלק מהרשימה

הייתי בבסיס שאני משרתת בו והתכוננתי להתחיל את משמרת הלילה שהייתה לי במסגרת עזרה ראשונה לתפקיד שלי בצהל. לפני שהתחלתי להתארגן, הייתה לנו הרצאה שהעביר לנו אותה בחור בערך בשנות ה20 המאוחרות שלו. את הבחור לא ראיתי מעולם לפני כן. לאחר שההרצאה נגמרה הבנות שמשרתות איתי התחילו לאט לאט להתרוקן מהחדר וללכת הביתה. [הדמויות של הבנות שישבו שם לא היו הבנות שבאמת משרתות איתי. אחת לדוגמא הייתה חברה מהילדות שלא ראיתי אותה כבר 5 שנים בערך.] שההרצאה נגמרה התכופפתי לריצפה כי נפל לי משהו והמשכתי לארגן את השקית שהייתה לי שם. לפתע הגיעה אליי הדמות שהייתה אחראית עליי בבסיס [דמות אגב שאני לא זוכרת את הפנים שלה] ונגעה בכף ידי. הבעת הפנים שלה הייתה מודאגת ולא הבנתי מה היא עומדת להגיד לי. לפתע היא אמרה "אני צריכה שתתפשטי". נבהלתי מאוד! לא הבנתי איך היא נפלה עליי עם המשפט הזה. היא הבינה שלא קיבלתי יפה את מה שהיא אמרה ואז היא הסבירה שהמרצה חושב שכנראה יש לי סרטן, כי שהתכופפתי הוא ראה איזה סימן חשוד באיזור החזה. חשכו עיניי. הייתי בפאניקה, מפוחדת, התחלתי לבכות ולא יכולתי להפסיק. לא חשבתי על כלום חוץ מזה שאני עומדת למות. התקשרתי לאבא שלי והתחלתי לספר לו לאט לאט מה שקרה. הייתי מאוד מאוד מאוד בוכה. היה לו קשה לעקוב אחרי מה שאני מספרת לו אבל עדיין המשכתי לספר. אני זוכרת כמעט בוודאות שתכננתי להתקשר לאמא שלי ואני לא יודעת למה בסופו של דבר זה התקשר לאבא שלי. איפה כאן, אני חושבת שהתעוררתי כבר ואז נרדמתי ישר שוב והמשכתי את החלום. הייתי בשיחה בטלפון אבל הפעם עם החברה הכי טובה שלי! החלום המשיך מהקטע שאני בוכה לחברה שלי הבכי של החיים שלי ואומרת לה כמה אני מפחדת ואני לא רוצה את המחלה הזאת. וכמה אני לא אוכל לחיות עם העובדה שלא יהיה לי יותר שיער [בחיי האמיתיים השיער הוא אחד הדברים הכי חשובים לי. ואני דואגת להשקיע בו הרבה טיפול כל פעם שאני מתקלחת. ואני אוהבת אותו ותמיד החמיאו לי עליו]. והיא מנסה לנחם אותי ולא מצליחה. היא סיפרה לי שגם חברה שלה שאני גם מכירה עברה פעם בדיקה שאין לה חס וחלילה את המחלה הזו אך הבדיקה שלה יצאה תקינה. אותה חברה שעברה את הבדיקה עברה אותה כי היא סתם רצתה לוודא שהיא נקייה. לא כי היא חששה מזה או משהו כזה. בחיים לא בכיתי בכמות/בצורה שבכיתי בחלום הזה. אפילו לא כשסבא שלי נפטר [וכשסבא שלי נפטר בכיתי הכי הרבה שאי פעם בכיתי בחיי].

אני יוצאת בפאב מרתף בשעות אחר הצהריים. ברחוב אני פוגשת בחור ואנחנו מתיידדים והולכים יחדיו לכיוון רחוב הרצל בתל אביב.החושך מתחיל לרדת אבל משום מה האורות לא נדלקים והרחובות שוממים. אנחנו רוצים לפנות שמאלה לרחוב לילנבלום כשפתאום צועקים עלינו אנשים לא ללכת לשם והדבר הבא שאנחנו רואים זו סופה אבק עצומה שדוברת לכיווננו, אנחנו בורחים לכיוון רוטשילד. אחר כך אני ועוד שלושה זרים מועלים למעלה במבנה רעוע שבו אחד מהם מספר שהדבר הכי חשוב זו קרקע ויציבות.

אני יוצאת בפאב מרתפי בשעות אחר הצהריים. ברחוב אני פוגשת בחור ואנחנו מתיידדים והולכים יחדיו לכיוון רחוב הרצל בתל אביב.החושך מתחיל לרדת אבל משום מה האורות לא נדלקים והרחובות שוממים. אנחנו רוצים לפנות שמאלה לרחוב לילנבלום כשפתאום צועקים עלינו אנשים לא ללכת לשם והדבר הבא שאנחנו רואים זו סופת אבק עצומה שדוברת לכיווננו, אנחנו בורחים לכיוון רוטשילד. אחר כך אני ועוד שלושה זרים מועלים למעלה במבנה רעוע שבו אחד מהם מספר שהדבר הכי חשוב זו קרקע ויציבות.

<< עמוד קודם 1404 עמוד הבא >>