פענוח חלומות בס"ד

חלומות על הים

נמצאו 2,343 חלומות המכילים הים - עמוד 142


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני הולכת לבקר את דוד שלי שנפטר לפני כחןדךודש ואני הולכת לבקר אותו ובחלום חלמתי שבים נמצאים כל הנפטרים אז הלכתיי לים ומצאתי אותו שם זוחל על החול ואני קוראת לו והוא בא לחבק אותי למרות שאומרים לי שאסור שהוא יגע בי וכשרציתי לשטוף את עצמי במים של הים נכנסתי רק עם הרגליים והיה כמו מין תהום כזה בתוך המים הם היו ממש עמוקים

אני הולכת עם כמה חברים לאיזה שהו מקום שבו אני רואה שחקן שאני מאוד מאוד אוהבת . בתוך המקום אני רואה כל מיני יצירות שני הכנתי על זמר שאני מעריצה . אני הולכת לגלוש בים עם חברים שהייתי רוצה שיהיו חברים שלי ועם גבר שהייתי רוצה שיהיה בן זוג שלי . אנחנו גולשים בים כחול מאוד ויפה מאוד עם גלים גבוהים ויפים מאוד . אני יוצאת מהים בוכה כי אני נזכרת שהזמר שאני אוהבת ומעריצה נפטר לפני הרבה זמן , בזמן ששאר החברים שלי ממשיכים לגלוש בים . מחוץ לים מחכה לי השחקן שאני אוהבת ושואל אותי למה אני בוכה אז אני לא עונה וממשיכה ללכת כשאני רואה על הקיר שמולי את כל הציורים והיצירות שאני הכנתי עליו . אני נכנסת למיטה מתכסה בשמיכה בוכה ומתייפחת והוא שואל אותי שוב למה אני בוכה אז מספרת לו בעיניים עצומות ואחרי דקה הוא מלטף אותי מנסה להרגיע אותי לוקח אותי למחשב ומראה לי סרט שיגיע אותי . בכי . גלישה . ליטוף . מיטה . שמיכה . עיניים עצומות . עיניים . דמעות גולש . גולשת .

אני הולכת עם כמה חברים לאיזה שהו מקום שבו אני רואה שחקן שאני מאוד מאוד אוהבת . בתוך המקום אני רואה כל מיני יצירות שני הכנתי על זמר שאני מעריצה . אני הולכת לגלוש בים עם חברים שהייתי רוצה שיהיו חברים שלי ועם גבר שהייתי רוצה שיהיה בן זוג שלי . אנחנו גולשים בים כחול מאוד ויפה מאוד עם גלים גבוהים ויפים מאוד . אני יוצאת מהים בוכה כי אני נזכרת שהזמר שאני אוהבת ומעריצה נפטר לפני הרבה זמן , בזמן ששאר החברים שלי ממשיכים לגלוש בים . מחוץ לים מחכה לי השחקן שאני אוהבת ושואל אותי למה אני בוכה אז אני לא עונה וממשיכה ללכת כשאני רואה על הקיר שמולי את כל הציורים והיצירות שאני הכנתי עליו . אני נכנסת למיטה מתכסה בשמיכה בוכה ומתייפחת והוא שואל אותי שוב למה אני בוכה אז מספרת לו בעיניים עצומות ואחרי דקה הוא מלטף אותי מנסה להרגיע אותי לוקח אותי למחשב ומראה לי סרט שיגיע אותי .

בחלום שלי אני עובר לבית ספר חדש ולא מוקר הסיביבה נראית שונה לגמרי מבארץ . כשה אני מגיע לשם המנהלת מקבלת אותו והיא קוראת לילדה ממש יפה לבוא לעשות לי סיור בבית ספר הילדה לבושה בשמלה לבנה לגמרי יש לה עינים כחולות ועמוקות כמו הים כשה הוא ממש צלול ושיער בלונדיני חלק . היא מראה לי את הכיתה שלנו שהיתה פשוט חדר גדול ולבן שהיתה לו מרפסת גדולה לים . כשה הגענו התחיל בידיוק השיעור אז התחלנו ללמוד ואז פשוט כך קמו כל הילדים והמורה וצעדו בסדר למרפסת והילדה שעשתה לי את הסיור תפסה לי את היד ומשחה אותי אחריה למרפסת . במרפסת יכולתי לראות שיש עוד הרבה מרפסות אחרות בידיוק כמו שאני הייתי בה וגם באחרות הסתדרו ילדים . הים היה שקט בחמש דקות הראשונות אבל אז ניהיתה רוח חזקה והתרומם לו גל גבוהה מאוד והילדים שהיו לידי אתחילו לשיר שיר במילים שאני לא הבנתי והילדה שעד עכשיו החזיקה לי את היד אמרה לי בלי קול שהגל הזה או יהרוג אותנו או לא .

אני יושבת על סלעים במקום לא מוכר, עם התיק האישי שלי. השעה מאוחרת והכל חשוך. בשביל להגיע חזרה לבית אני צריכה לשחות בתוך המים (ים) ולהגיע לצד השני של הים. אני לוקחת רק את הפלאפון ולא מתקשרת לעזרה. מאירה סביבי את המים ורואה שאין כל חשש. מכניסה את האצבעות שלי לתוך המים, ונעקצת, נצרבת וננשכת. בכל זאת אני מחליטה לעבור לצד השני של הים. אני מחליטה להשאיר את התיק ולחזור לקחת אותו באור יום. אני נכנסת פנימה ומתחילה לשחות לכיוון השני, לא בלחץ ולא בהיסטריה יחסית רגועה. אני מרגישה שיש יצורים חיים מתחת פניי המים, אני נעקצת, נאכלת, נצרבת מהם אבל ממשיכה לדרכי. ממשיכה לכיוון הבית שלי. כשאני מגיעה לצד השני, הצד של הבית. אני מתבוננת שברגל ימין שלי כולי חתוכה. אני רואה את כל הבשר ומן עור צומח, כמו צינור שמחליק החוצה. אני רואה שכבר התחילו לתפור, אבל הכל פתוח. אני רואה שאין לי דם, אבל הכל מכאיב ופתוח. אני רואה חלק קטנטן של תפירה על הרגל בצבע שחור. אני והבן זוג שלי מחליטים שחייב ללכת לבית – החולים. אבל כל פעם משהו אחר מעקב אותנו. אני מגיעה לביתי ורואה כל כך המון אנשים ואת כל המשפחה המורחבת שלי. אני רואה את כולם ישנים בסלון על מזרנים, הסלון נראה גדול יותר, מואר יותר. אני ניגשת למטבח והוא נראה כמו מסעדה. כולם יודעים שאני בעלת הבית ומביאים לי הכל. הבית מלא אנשים שאיני מכירה וגם שאני כן מכירה. אני ניגשת לסלון ומבקשת מקרובת משפחתי להביא לי את התיק שהשארתי בצד השני של החוף על הסלעים. בנתיים אני הולכת לכיוון הסלון ומתבוננת ברמי ( החבר שלי) משוחח עם אחותי (חן). אני ניגשת לכיוונם, ורמי מבקש שניסע עכשיו לבית חולים. אני לא לחוצה לנסוע לשם, אני מחכה שיחזור אליי התיק. אני הולכת בנתיים למקום אחר, נכנסת למן אוטובוס מלא נערות בחורות ונשים בכל הגילאים. מתברר שישנה תחרות "יופי נשי " בחוץ. ירדו המון נשים מבוגרות ונערות צעירות ויפייפיות . הנשים המבוגרות התחילו לעודד את אחת מהנשים המבוגרות שהייתה בתחרות, וצעקו כמה שהיא סקסית, התחתון חוט שלה כל כך יפה עליה. הצעירות לא עשו המון רעש עמדו וחיכו לתורן. יצאתי מהאוטובוס וצעדתי לכיוון הסלון, שם ראיתי את התיק שלי וביקשתי תודה מקרובת משפחתי. הגעתי למטבח (מסעדה) שהיה בבית. וחיכיתי על הפס, היו כל כך הרבה אנשים אצלי במטבח (מסעדה). פתאום אני רואה את מנהל העבודה האחרון שלי ועוד אישה בלתי מוכרת. כל כך השווצנו אני ורמי במה שאנחנו ובבית הגדול שהוא שייך לנו.

<< עמוד קודם 142 עמוד הבא >>