פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אני_חושב

נמצאו 463 חלומות המכילים אני_חושב - עמוד 16


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

יושבת עם חברה מהכיתה ואנחנו שומעות קולות של חברה מהכיתה ואני חושבת הנה כבר מתאספים ,שומעת חזק את הקול של ת. ובודקת אם לבושה סביר. ואומרת לחברה שאני רעבה והיא נותנת לי תפוח ואני אומרת בואי נקפוץ הביתה.. בבית שתי הדודות שלי זה הבית של דודה מ. וליד הבית בריכה קטנה מלאה דגים בכל מיני גדלים (לא דגי נוי) אפורים וחומים וביד יש לי שקית נילון עם דגים חיים ואני אוכלת ישר מהשקית ויורקת את הראש יש דג גדול אני מגלישה אותו למים כי לא חושבת שאצליח לאכול אותו ואחכ עוד כמה דגים מגלישה למים ורוצה ללכת אך לפתע שומעת קרקור ומסתכלת למים ורואה קרפד גדול ומכוער מין מבנה מאורך כמו של אילנית אך בצבע חום וממש גדול והנה עוד ועוד בכל מיני גוונים שחורים וחומים והנה אחד קטן ויש לי קופסה ביד ואני חושבת לתפוס את הקטן ולהביא לא.? כדאי? לא בטוחה הוא יגדל ויהיה מכוער והילדים האחרים יכעסו עלי וייגעלו ממנו ואני כמעט מתפתה לתפוס אותו וגם דג אחד ולהביא לא. בשתי קופסאות..

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שחברה מאוד טובה שלי נותנת לי לשמור על התינוק שלה, אני לוקחת את התינוק ואנחנו נוסעים ביחד לבית שלי. אנחנו הולכים לישון ביחד. אני שואלת את עצמי במה אאכיל את התינוק. בבוקר אני קמה ואמא שלי והשכן שהיה לה כשהייתי ילדה מגיעים לבקר אותי בדירה שלי בירושלים. אני מנסה להבין מדוע היא הביאה את השכן ונראית לא מרוצה מהסיטואציה. היא אומרת שהיא באה לתת לי מתנת יום הולדת, עדיין קשה לי עם הנוכחות של שניהם בבית שלי ואני מנסה לגרש אותם.הבית שלי ושל יונה נראה מאוד חשוך והמסדרונות בו יותר ארוכים מבמציאות. כשהם הולכים אני שואלת את עצמי מה עם התינוק של הדרי ומבינה שאני לא יודעת, אני מחפשת אותו ולא מוצאת. אני מבינה שאני לא זוכרת אם אתמול לקחתי אותו או לפני כמה ימים והאם כבר החזרתי אותו. אני מחפשת בכל הבית ולא מוצאת. אני מגיעה לבית של אמא שלי, הכל מבולגן, מלא בצעצועים ישנים של תינוקות, גדולים מאוד וגרנדיוזים או קטנים וישנים ולא מבינה מה פשר החפצים בבית של אמא שלי בת ה-60. אני לא מוצאת שם את התינוק למרות שיש לי הרגשה חזקה שהוא שם מסתתר בתוך הבלאגן- אולי מת ואולי ישן. אני תוהה איך זה שלא שמעתי את הקול שלו עד עכשיו ואיך זה הגיוני שאני לא זוכרת איפה הוא. אני רוצה להתקשר לבעלת הדירה שעזבתי לשאול אם היא הייתה בדירה ביומיים האחרונים כי יש לי חשד שהתינוק שם. אני מתקשרת לאבא שלי והוא אומר לי להתקשר לעורך דין להתייעץ על פיצויים ונשמע מאוד אדיש. אני מתקשרת לאפי ונשמע שהוא מתעניין אבל לא לוקח אותי ברצינות, אני מנתקת את השיחות ומרגישה אבודה לגמריי. לא יודעת מה לעשות, אני חושבת על התאבדות. כשאני מתחילה להתייאש מאי המציאה של לביא ולשקול שוב ושוב התאבדות אני מתעוררת.

> קראו את פענוח החלום

אני צריכה לחזור למלון. זה ביפן, אני לבד,בתחושה בעלי היה ועכשיו לא. אני בוחרת לחזור למגרש החניה ליד תחנת הרכבת כדי לקחת את האוטו. אני לא בטוחה איזה קו של רכבת. מופיע גיסי..הוא עוזר לי. אני מתארת את התחנה והוא אומר זה. מקום. מחכים, מגיעה רכבת, פתאום גם אחותי. עולים לקרון ואז רואים שכל האחרים רצים לקרון הראשון. אני יוצאת וצועקת אליהם"מהר, לשרון הראשון בטח. מתה הודעה לאיזה גרון לעלות, ורק הוא יסע" עולים. זהו גרון מוזר, חדר גדול, מזרימים, אחותי באחת הפיכות על מזרון, אני חושבת עליה שהיא תמיד מסתדרת,אני אוהבת את זה אצלה. אני בחלום כל הזמן דרוכה. מחלקים לנו תה או משהו, וכשאני רוצה לשכב לוקחים את המזרחיים. הרכבת נוסעת לאט, בחוף ים, מלאה יפנים ותיירים, חלק מישראל , אני תוהה איך נסעו כשיש סגר. חוף הים יש חול לבן שנראה כמו מלח בים המלח, אני לוקחת חופן, כי לקרון יש פתח ענק בצד, כמו רכבת משא. מראה לאחותי. אני מרגישה את הגרגרים, רואה את הניצוץ והלובן, זה מהםנט. אני ממוללת אותם.אחותי רוצה להיכנס למים. אני אומרת לה,,עוד מעט הרכבת תתחיל ליסוע מהר, קראתי על המסלול הזה, אחותי נכנסת למים,אני נלחצת ורוצה גם , אני מפנה מבט שמאלה לכיוון הנסיעה..מתקרבים לאזורי אשדות שלום, אני רוצה שהיא תחזור לקרון, היא חוזרת ואומרת לי שהיו דגים גדולים במים. היא מאושרת. אני מרגישה קנאה באומץ שלה. חולפים על פני צוקים מדהימים במים, כמו בתאילנד, מגיעים לתחנה יש מדרגות אני רוצה לחפש משהו, גיסי מסביר לי איך לרדת ולאן ללכת. אני עושה לי סימני דרך לחזור. זו תחנה עם אורות איומים, חמים, מדרגות קומה אחת אפור משעמם, עוד מדרגות וזה כמו לרדת בטירה עתיקה, קירות אבן, קשתות, אני פתאום עם שואב אבק, ושואבת חול, מרגישה שצריך לחזור לרכבת, גוללת את החוט הלבן של השואב, מרגישה שזה לא החוט המקורי שלו. מנסה לחזור לרכבת, לא ממש זוכרת את המסלול, נלחצת, מצליחה ברגע האחרון. י

> קראו את פענוח החלום

אמא ואני נוסעות ברכבת ואני אומרת לה שבקושי התעוררתי ולא הספקתי לשתות קפה ולהתאפר..אמא כועסת למה לא התעוררתי בזמן. מגיעות למקום עם הרבה אנשים זרים בחוץ בטבע מין דשא גדול יושבות על שמיכה על הדשא ובאה אלינו ילדה עם שתי צמות ארוכות ומדברת רק איתי ואני שואלת את עצמי אם זאת אני? אבל הילדה עם עור יותר כהה ולא כ"כ דומה .יש לה אמא אך אני לא רואה אותה.מדי פעם היא באה אלי ,אוכלת עוף ומדברת איתי.אמא לא מגיבה אליה. ואז אני מבינה שהילדה תעזור לי בנדל"ן ואני חושבת איך: לשלוח אותה לאנשים לשאול אם מענין אותם דירת 3 חד' בארה"ב? אבל אולי הילדה לא תזכור הכל ואני חושבת שיותר טוב לתת לה דפים מוכנים עם כל הפרטים והאנשים יראו ילדה קטנה וחמודה זה טוב לפרסום. אח"כ הם הולכים. מגיע איש דתי מאד גבוה ורוצה לשכב לידי על השמיכה ואני מושכת את השמיכה אלי שלא יוכל לשכב לידי ואז אני רואה שאיתו ילד קטן מחזיק בידו אז אני נרגעת ופורשת את השמיכה והוא שוכב לידי על הגב ,הילד בינינו מחזיק את ידי. מסתכלים לשמים מלאי כוכבים ומשוחחים הוא אומר שהגיע הזמן להתפלל ואני אומרת שלא מתפללת והוא אומר שלא משנה כל זמן שאני מסתכלת על השמיים זה אותו הדבר

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 16 עמוד הבא >>
RSS