פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עשו

נמצאו 2,761 חלומות המכילים עשו - עמוד 155


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שדבורה עוקצת אותי למרות שאני וחברה מנסות להעיף אותה. וכשהיא עקצה אותי איכשהו גם חברה שלי נעקצה ואז חלמתי שאני במין ים שכזה ויש מסביבי אנשים ואז מישהו מהאנשים אמרו שאם צועקים אז ההיפופוטמים יוצאים ואז מישהו צעק ושאלו אם זאת אני ואז ההיפופוטמים יצאו והיו מלא ואחד מהם נתקע בי. ואז חלמתי שאני כמעט מתנשקת עם ידיד מהשכבה שלי ואנחנו לא מתנשקים בסוף בגלל חברה שלו לכיתה למרות שהם לא חברים היא כאילו הפריע לנו. ואז חלמתי שאני על מטוס והוא מתחיל להתהפך ולהאיץ תמהירות ואז האדם שישב לידי במטוס קפץ פתאום מתוך המטוס ואז המטוס נחת ואמר לי שאני הבאה בתור לעשות בנגי ואמרתי שאני לא עושה בנגי כי אני מפחדת.

> קראו את פענוח החלום

הייתי ביום חופש בעבודה ושם עשו יום כיף לעובדים היה שם אחד שהוא מוצא חן בעייני ועוד כמה דמויות נחשבות....נהנתי נורא ובטעות בלון שנתנו אחת הבנות שרצתה לתת לבן שלה עף אז הלכתי להביא לה עוד אחד כזה ברגע שאני הולכת לתת לה אני רואה את הבנאדם ההוא שמוצא חן בעיניי ועוד כמה חברים ואנשים בחיי....מגיע איש שמביא איתו משלוח ....באותו הרגע יוצר וויכוח ביני לבין הבנאדם שמוצא חן בעיניי ואני מחליטה לעשות לו ככה שיקנא והולכת בכאילו אם אותו השליח החומר ...וברגע שאני יצאתי החלטתי לחזור ואותו השליח פשוט לא נתן לי...הוא החזיק אותי בכח ולא נתן....צעקתי בכל הכוח אבל לא שמעו בגלל הדלתות העבות...ניסיתי לתת סימן במצלמות אך הוא הסתיר אותנו בצורה שאי אפשר לראות. ..לבסוף אני מצליחה להוציא את הטלפון מבלי שהוא ישים לב שאני שולחת הודעה לאותו הבחור שמוצא חן בעיניי ...כאשר הבחור רואה את ההודעה הוא יוצא ביחד עם עוד אנשים ... האיש שהביא את המשלוח לבסוף שחרר אותי....וכל העיניין טופל אבל ברגע ששאלו אותו אם הכל בסדר פשוט נחנקתי מהדמעות ולא הצלחתי לדבר ולא הצלחתי לשחרר את הדמעות

> קראו את פענוח החלום

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

> קראו את פענוח החלום

אני קופאית ובאה מישהי מבקשת ממני להטעין לה כרטיס גיפט ב850 שקל ואני באה לקחת וצועקים לי ברקע להקליד את זה בקופה במספר 41 ואז היא נותנת לי שקיות ואומרת לי יש פו 839 וכמה אגורות ואז אני פותחת את השקיות ואני רואה את השטרות חלקם מתפוררים לי וחלק דהוי והם פתוחים בין שני ניירות אחרת ואז אני קצה והולכת למנהל שיספור ויגיד לי מה לעשות והמנכל של הרשת עומד מאחוריו ואומר לו בשום פנים ואופן המנהל שלי לוקח את הכסף ומביא לי כרטיס ואני באה ללכת ונופל לי מהיד הדברים ואני מתכופפת להרים והיה לי חצאית וגרביונים ואז אני מתקדמת לכיוון הקופה ללקוחה ולקוחה אחרת ילדה רצה אחרי ילד וזורקת עליו סכין ואני בורחת

> קראו את פענוח החלום

הלכנו מהבית ספר למבנה כלשהו לעשות מבחן בגרות כל התלמידים נכנסו לכיתה ואני ראיתי חברה אז עצרתי אותה ודיברנו בחוץ ביקשתי מימנה את הבקבוק מים שלה בשביל לשתות כי הייתי צמאה ושמענו אחזקה ממש חלשה ובגלל שבתוך הכיתה היה מלא רעש הם לא שמעו כלום אנחנו מסתכלות למעלה לשמיים ורואות טיל בא לכיוונינו ומתכוון לנחות , הוא נחת בדיוק בשטח הריק מימולנו והחברה ברחה בחזרה הבית בריצה ואני התחלתי לרוץ ונעצרתי התחלתי לבכות והייתי בהלם קאפתי במקום ולא זזתי

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 155 עמוד הבא >>
RSS