פענוח חלומות בס"ד

חלומות על בכי

נמצאו 3,692 חלומות המכילים בכי - עמוד 158


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

בחלום אני יודעת שיש לי מחלה ושנותרו לי 24 שעות לחיות. הפרפרים בבטן מהלא נודע כלכך הלחיצו והפחידו אותי. בתחילת החלום אני נמצאת בחדר עם קירות לבנים עם אבא שלי (עולם הרפואה ומוות לא זרים לו כך שהוא נשאר עם אותו המבט היומיומי שלו אבל הרגשתי שהוא יודע שמחר אני אמות). בחלק השני של החלום אני רצה ברחוב בורחת. אני רצה על המדרכה ורואה באופק הלא רחוק את האורות מהמכוניות העומדות על הכביש ויש גם עמוד (כנראה של תמרור) מולי. אני מועדת על מכסה ביוב ופורצת בבכי. בחלק השלישי של החלום אני נמצאת בשירותים ציבוריים, נכנסתי לאחד התאים,יש לציין שהוא היה גדול יחסית. האסלה הייתה חלודה, והיה שם איזה סוג של צינור ניקוז ממתכת שגם הוא היה חלוד. בזמן שאני מסתכלת על החלודה מישהי פונה אליי, אני לא זוכרת לגמרי על מה דברנו אבל נהיינו חברות. בחלק הרביעי הלכתי במסדרון עם החברה החדשה שלי וסיפרתי לה שנותרו לי פחות מ24 לחיות, כשהיא שאלה אותי מה המחלה שלי אמרתי בהרהור: מה המחלה שלי? מה המחלה שלי?" -וכאן אני צריכה להעיר הערה קטנה, לפני שנתיים הייתה לי קבוצת חברות שזרקה אותי, ועוד מישהי, קראו לה עינבל. כשהגעתי למצב שהייתה לי רק חברה אחת שלא הייתה איתי בכיתה, ולא הייתי רואה אותה הרבה, החלטתי התחבר עם עינבל. אבל לא הכי אהבתי אותה, היא הייתה מעצבנת. היא הייתה תמיד אפשרות שנייה בשבילי. ובאותה שנה כשחברתי למישהי אחרת ישר התייחסתי אליה כמו שהתייחסו אליי כשהחברות שלי זרקו אותי. וככה נשאר המצב. במשך יותר משנה וחצי. עד שעכשיו סיימנו חטיבה ולא דיברתי איתה, גם אין לי ממש סיבה. ועכשיו נחזור לחלום- אחרי ששאלתי מה המחלה שלי מיד פניתי אל עינבל והיא אמרה איזשהו שם מדעי. היא פשוט הופיעה פתאום איתנו, ואיכשהו זה לא הפריע לי -אני אדם שמאוד אכפת לו ממה שחושבים עליו- בחלק החמישי אני חוזרת מהבריחה לבית הישן שלנו. היו יחסית הרבה אנשים אהל לא ראיתי פנים. כשאני חוזרת אני מחזיקה תחפושת כלה ישנה ומלוכלכת של ילדים. והכלתי לשבת עם אימא שלי. אני זוכרת חיבוק ארוך ונשיקה.

הייתי באיזה דייט עם איזה אחד והיה לי חבר באותו הזמן וגם הוא ידע שיצאתי איתו לדייט בגלל יענו שהוא היה איתי לפני חבר שלי כרגע וזה לא הסתדר רציתי לבדוק מה לא הסתדר ואז הוא נישק אותי ואני נישקתי אותו ואז אחרי זה אמרתי מה אני עושה הוא לא שווה את זה למה. בדקתי אותו בכלל אני פוגעת בחבר שלי ואז רצתי לספר לחבר שלי ובכיתי ואמרתי לו שאני לא יודעת מה עשיתי בכלל ולמה עשיתי את זה ושאני טיפשה והוא אמר טוב אני סולח לך וקיבל את זה יפה מאוד והבחור שנישקתי תמיד היה מטושטש לי בפרצוף לאיזה שנייה זה היה נראה כמו חבר של חבר שלי ואז זה כבר ממש לא היה דומה והוא התחיל להיטשטש עוד פעם ואחרי שחבר שלי לקח הכל בקלות הוא הלך אל הילד והתחיל לדבר איתו ולצחוק איתו ולקרוא לו אחשלי

נאנאסתי ואז בכית לאמא שלי חיפשו את האונס ובסוף נפגשתי עם כל חבריי והם חיבקו אותי ובאתי לחבק את חבר של חברה שלי והוא זז ולא נתן לי לחבק אותו ואז באתי.ללכת והוא סיבב אותי אליו בחזרה ואמר לי זה בצחוק ואז הוא אמר שהוא אוהב אותי אז שאלתי מה עם החברה שלך והוא אמר שהם נפרדו וחברה שלי שהיא בעצם בת זוג שלו אמרה לו סליחה ובכתה לו ואז הלכה אז אמרתי לו ללכת אלייה והוא נשאר ואמר שהוא רוצה אותי ואז היינות יחד

חלמתי שביום הראשון של בית ספר שעליתי לכיתה ח היה טקס ובדרך חזור לבית ספר ראיתי ילד ששמו אופק ברק שזה ילד שאני אוהבת כבר שלושה חודשים עבר מילדה לילדה והגיע אליי ורק אני הסכמתי שהוא ייגע בישבן אבל אחרי שכולם יילכו ומאחורינו היה את המורה האהוב עליי אפי בכר ואופק הוציא אותי מהשיעור לבחוץ והתנשקנו אבל הוא צחק באמצע נשיקה וזה לא הייתה נשיקה רגילה ואז חזרתי לשיעור ושהסתיים הלימודים הלכתי עם חברה לפגוש אותו והחברה ברחה לי אז הלכתי לחברה אחרת והיא באה אחרי ששיכנעתי אותה שתבוא וראינו את אופק עם עוד ילד שקוראים לו נועם גאנו ואז היינו בדרך לחניה של הבית שלי ובכניסה לרחוב ראיתי את בן דוד שלי ששותה עם כל החברים שלו ואבא שלו שהוא אח של אבא שלי והמגיעה לשם משאית עם מלא אלכוהול ואני רבתי עם אח של אבא שלי ואז בכיתי והלכתי לחניה שלנו ואופק ונועם רבו עם רובה מים וקצף וחטפתי לנועם את הרובה קצף ואני ואופק התחרנו אחד בשני ואד הלכנו למקום ואני ואופק ירדנו לבד ושם התנשקנו

<< עמוד קודם 158 עמוד הבא >>