פענוח חלומות בס"ד

חלומות על תה

נמצאו 28,368 חלומות המכילים תה - עמוד 160


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שנהגתי ברכב אבל בלי שהיה לי רישיון פשוט לקחתי לבד את האוטו של אמא שלי והתחלתי לסוע ואז שמתי לב שהתרחקתי מידי ואני כבר על כביש שש בשנייה הראשונה שיכולתי לעשות פניית פרסה עשיתי ואז פתאום ראיתי מישהי שקראו לה מאיה והכרתי אותה מאיפה שהוא עצרתי את האוטו חיבקתי אותה והתחלנו ללכת מחובקות בכביש בלי האוטו שאלתי אותה מה איתה וזה ואמרתי שהתגעגעתי אליה ושאלתי בנוסף אם היא רוצה לסוע איתי באוטו שאני אקפיץ אותה לאיפה שהוא היא סירבה בנימוס ואמרה לי לבוא איתה ברגל אז המשכנו ללכת מחובקות לאורך הכביש עד שפתאום הגענו למין מקום כזה של בתים שהם ממש על הים ובאמצע יש שתי נדנדות היא אמרה לי שזה מקום מכוער ושלא כזה יפה פה הסכמתי איתה ואז אמרתי לה תראי יש פה דולפינים היא שאלה אותי איפה ותוך כדי שחיבקתי אותה הצבעתי לה עליהם ולפתע ראינו משהו כמו ארבעים דולפינים קופצים אחד אחרי השני היא תפסה אותי ביד ואמרה לי בואי נצלול איתם בשלב הזה קצת חששתי כי הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה הייתה 23:30 וידעתי שב00:00 יש לי שעת עוצר בבית אבל בכל זאת הלכתי איתה לבשנו חליפות צלילה וצללנו ביחד אחר כך חזרנו לאוטו שלי והקפצתי אותה הביתה נפרדנו לשלום ונסעתי הביתה

> קראו את פענוח החלום

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

> קראו את פענוח החלום

אני מטיילת עם הבת שלי ותינוק שכנראה שלי ופתאום הם לא איתי. אני נכנסת להיסטריה ומתחילה לחפש אותם בשיגעון. בו זמנית אני מחפשת את אמא השניה שלה ושאני מספרת לה שאהדתי אותם היא עונה לי בתשובה קרה שזה כנראה הגורל. בסוף אני מוצאת את הבת שלי מעולפת אבל מצליחה להאיר אותה. התינוק חשבתי שמצאתי אבל בסוף זה היה בובה ואז התעוררתי

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 160 עמוד הבא >>
RSS