פענוח חלומות בס"ד

חלומות על צחוק

נמצאו 431 חלומות המכילים צחוק - עמוד 17


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני נמצאת בצריף מעץ שאמור להיות הבית של סבתא שלי אבל הוא לא ואני שומעת ברמקול שבבית ילדים מכיתתי עולים אחד אחרי השני להרצות. אני יודעת שלי אין הרצאה מוכנה אז אני מבינה שאני צריכה לברוח. אני נמצאת בחדר ריק שממנו אני רואה את חדר ההרצאות ועוד חדר צדדי. בגלל שאני לא יכולה לצאת מהדלת הראשית - כי סבתא שלי תראה אותי - אני נכנסת לחדר הצדדי שהוא חדר שינה כי יש בו מיטה יחידה באמצע החדר (החדר קטן). מהחדר אני נכנסת למשהו שאמור להיות מחסן ואז אני רואה חלון קטן למעלה (כמו בשירותים). אני לוקחת שרפרף ויוצאת מהחלון. אני נופלת לתוך חורשה כזאת שהיא יבשה עם זרדים והצבע המרכזי הוא צהוב. אני מתקדמת קצת בחורשה ורואה חורבות כאלה וקירות בודדים. אני הולכת ביניהם ומתיישבת בפינת ישיבה עם ספסלים מתחת למשהו שעושה צל. בפעם אחרת שחלמתי את החלום הזה (הוא חזר על עצמו מספר פעמים) הייתה בחורבות חתונה, ובדיוק כשאני שמה לב לחתונה הילדים מהכיתה שלי מופיעים מסביבי ומסתקרנים על המקום הזה ועל החתונה. אני מתבאסת כי אני חושבת שאיבדתי את המקום הפרטי שלי. אחרי החתונה כולם הולכים ואני יושבת לבד על הספסל מהחלומות הקודמים שלי. בחלום שלישי שחלמתי לא מזמן אני בזולה עם חברים טובים שלי ויש מישהו שאני אומרת לו ביי ושמה על הכתפיים שלו את היד שלי. פתאום נפלנו אחורה והתחלנו לצחוק ממש הרבה - יותר מצחוק רגיל. לפתע התחיל לרדת גשם חזק מאוד והשיער שלי נרטב והיה לי על העיניים. כשהסטתי אותו הייתי שוב בחורשה מהחלומות הקודמים שלי - לבד.

> קראו את פענוח החלום

באתי לכנס או מקום ישיבה במבצע איתי כיסא גדול ונוח בצבע אדם וישבתי עליו היה נוח ברמות ומאוד מרווח , היו שני אנשים שאני מכירה שישבו על מכיסא זוגי והיה להם צפוף והם הסתכלו עליי ועל הכסא שלי ומאוד אהבו את הכסא שלי , אני צחקתי ואמרתי שאני מוכנה להתחלף עם אחד מהם אל היה בצחוק וללא כוונה שאעשה כך בכלל

> קראו את פענוח החלום

הדיירים מסיימים לעשות הבדלה, ודן, שני ותאלין יוצאים לחצר כדי לקבל את השבוע החדש. דן מברך את שני בשבוע טוב, והיא מחזירה לו בהססנות: "שבוע טוב לדן". בהמשך, חיים שיוצא לחצר עם כלי תפירה מכריזב שמחה: "אני פותח פה חנות תפירה", ומבקש משני ללמד אותו איך מכינים צעיף. כל הדיירים מתפוצצים מצחוק, ושני המשועשעת מסבירה לו שאלה כלי תפירה וצעיף סורגים, ולכן עליו לבקש מהאח הגדול כלים לסריגה. חיים מופתע מהטעות, ונכנס מאוכזב לבית כשהוא מלמל: "זה לא עוזר, זה לא עוזר לי". מאוחר יותר, אביחי מציע לאורנה ולמעיין לצאת גם כן לחצר בשביל לשאוף אוויר. בדרך, הם מעלים את הקושי שבלהיות סגורים בבית, ואורנה מודה: "אני מאבדת את זה, אני צריכה מרחבים קצת".

> קראו את פענוח החלום

אני חוזרת לכיתה יב (אותה סיימתי לפני שנה) אבל חלק מהאנשים אני מכירה וחלק לא. היו שם כמה ילדים מהשכבה שלי וכמה אנשים שלא ראיתי אף פעם. אחר כך אנחנו יוצאים לסוג של טיול שבו נמצא שחקן מהטלוויזיה והוא מחבק אותי. אחר כך הילדים שנמצאים בטיול הזה מתחילים לצחוק עליי ואני מגיבה אבל הם עדיין צוחקים ואז אני אומרת שאין לי כוח יותר ואני עוברת כיתה ואז השחקן אומר לי סוף סוף יש לך את האומץ לקום וללכת/לעזוב. אחכ אני נמצאת בתוך גרם מדרגות ואני מסתכלת למעלה ולא רואה כלום ומסתכלת למטה ורואה אנשים יורדים מהר במדרגות, שני אנשים שאחד מהם זה אבא שלי ואני קוראת לו והוא מסתכל וממשיך לרדת ואז אני הולכת בעקבותיו ולא רואה אותו

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 17 עמוד הבא >>
RSS