פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אם

נמצאו 5,356 חלומות המכילים אם - עמוד 164


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

במן נסיעה אני באה לחצות את כביש יש שם המחבר ענק אני יוצאת מהרכב לברר מה קורה ואז גונבים לי את אוטו ואז האירי בירורים מגלה איפה אוטו ועולה אם כמה אנשים לכיוון במדרגות בקומה מסוימת מפחד ויורדת במעלית למטה אחרי כמה דקות יורדים הילדים שלי מובאים לי חלקים מהאוטו ואת התיק

חלמתי שלושה חלומית שונים שהם בעצם היו לי מן חלומות שמתקשרים אחד לשני ויכול להיות חלום אחד אפילו עם פרקים שונים כזה לא יודעת. בחלום הראשון הייתי עצמי ואני אפילו זוכרת שלבשתי חולצת מכבי והמכנס עם הפרחים שלי ובאתי אליך כהרגלי ואת ישבת בחוץ עם אמא שלך ואחותך וחברה של אחותך ושיחקת איתן כזה ואמא שלך אמרה לי שהיא אהבה את הפוסט שהעלתי לפייסבוק. נראה לי שזה היה יום אחרי יום הזיכרון כזה והיה לי מישהו שקרוב אליי והוא היה חייל והוא נעדר ואף אחד לא יודע מה בגורלו וכתבתי על זה פוסט. אחר כך עלינו לחדר שלך ויכול להיות שדיברנו על זה קצת. בחלום השני הייתי פחות או יותר בת 25. היה ממש עלילה וחלום אבל אני לא זוכרת, אני רק זוכרת שהייתי בלונה פארק עם עוד אנשים חברים שלי או משפחה שלי לא יודעת ואז ירדתי כזה מרכבת הרים ואני פתאום מקבלת טלפון ממישהו שאומר את השם שלי כאילו בטון ששואל אם זאת אני ואז מנתק. ולא יודעת למה אבל ידעתי בחלום שזה בן אדם אבוד בחיים שלי סוג של. כמו שמראים בסדרה אבודים כזה. וגם מוקדם יותר באותו יום בחלום קרה לי משהו שהתקשר לזה אבל אני לא בדיוק זוכרת. ואז אני באמת לא זוכרת מה הקשר אבל הוא היה קשור איכשהו לבן זוג שלי שמת? והבן זוג שלי היה נראה כמו עידן עמדי בחלום (כאילו היה לי סוג של פלאשבק שלו) ואני הייתי נראת כמו מילה קוניס?

חלמתי שחברה מאוד טובה שלי נותנת לי לשמור על התינוק שלה, אני לוקחת את התינוק ואנחנו נוסעים ביחד לבית שלי. אנחנו הולכים לישון ביחד. אני שואלת את עצמי במה אאכיל את התינוק. בבוקר אני קמה ואמא שלי והשכן שהיה לה כשהייתי ילדה מגיעים לבקר אותי בדירה שלי בירושלים. אני מנסה להבין מדוע היא הביאה את השכן ונראית לא מרוצה מהסיטואציה. היא אומרת שהיא באה לתת לי מתנת יום הולדת, עדיין קשה לי עם הנוכחות של שניהם בבית שלי ואני מנסה לגרש אותם.הבית שלי ושל יונה נראה מאוד חשוך והמסדרונות בו יותר ארוכים מבמציאות. כשהם הולכים אני שואלת את עצמי מה עם התינוק של הדרי ומבינה שאני לא יודעת, אני מחפשת אותו ולא מוצאת. אני מבינה שאני לא זוכרת אם אתמול לקחתי אותו או לפני כמה ימים והאם כבר החזרתי אותו. אני מחפשת בכל הבית ולא מוצאת. אני מגיעה לבית של אמא שלי, הכל מבולגן, מלא בצעצועים ישנים של תינוקות, גדולים מאוד וגרנדיוזים או קטנים וישנים ולא מבינה מה פשר החפצים בבית של אמא שלי בת ה-60. אני לא מוצאת שם את התינוק למרות שיש לי הרגשה חזקה שהוא שם מסתתר בתוך הבלאגן- אולי מת ואולי ישן. אני תוהה איך זה שלא שמעתי את הקול שלו עד עכשיו ואיך זה הגיוני שאני לא זוכרת איפה הוא. אני רוצה להתקשר לבעלת הדירה שעזבתי לשאול אם היא הייתה בדירה ביומיים האחרונים כי יש לי חשד שהתינוק שם. אני מתקשרת לאבא שלי והוא אומר לי להתקשר לעורך דין להתייעץ על פיצויים ונשמע מאוד אדיש. אני מתקשרת לאפי ונשמע שהוא מתעניין אבל לא לוקח אותי ברצינות, אני מנתקת את השיחות ומרגישה אבודה לגמריי. לא יודעת מה לעשות, אני חושבת על התאבדות. כשאני מתחילה להתייאש מאי המציאה של לביא ולשקול שוב ושוב התאבדות אני מתעוררת.

<< עמוד קודם 164 עמוד הבא >>