פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עם חברה

נמצאו 1,960 חלומות המכילים עם חברה - עמוד 167


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שהיה סוף העולם, ולקחו אותי ואת כל מי שאני מכירה למקום שזה היה כאילו המפגש האחרון של כל העולם ביחד לפני שהוא נכחד. נסענו באוטובוס וכשהגענו נפתחו הדלתות של האוטובוס ואני רואה ארובות ענקיות וערמה מטורפת של גופות של אנשים. בשלב הזה הבנתי שלקחו אותנו למחנה השמדה כמו של השואה וכשנכנסנו רצו לגרום לנו להישאר בכך ששמו שם חנות כמו דיוטיפרי כדי שנחשוב שכדי לנו להיות שם. היתי עם חברה שלי והיא נגעה בכוונה בגדר החשמלית של המחנה כדי לראות מה יקרה ואז היא התחשלה קצת וקפצה ואז המשיכה כרגיל. אני ידעתי שיעשו לה משהו על זה שהיא נגעה אז התרחקתי קצת ממנה וניכנסנו לחנות והיא ראתה שם ספר וסאה להראות לי אותו ולפני שהיא הביאה לי אותו היא אמרה לי שהיא לא מרגישה כל כך טוב ואז היא נפלה לריצפה והרימה אותה אישה מסודרת בלבוש אלגנטי וזרקה אותה לפח שמוביל לערמה של כל הגופות. אחרי זה אני ואחותי הקטנה ניסינו לברוח משם ורצנו לאיזה יער והתחבנו אבל לא הצלחנו וחזרנו למחנה. בחלום הזה אני כל שניה התעוררתי לחצי שניה ונרדמתי חזרה והוא כל הזמן המשיך עם העלילה הנוראה וכולם התחילו למות ורק אני נישארתי וניסיתי לשמור על אחותי הקטנה כל הזמן, ואז אני התעוררתי והערתי את אמא שלי והיא הכינה לי לשתות ושתפתי פנים ואז אחרי איזה רבע שעה חזרתי לישון ושוב חזר לי החלום הזה ובו אני הלכתי במחנה במקום סגור והיה בריצפה סורגים שאפשר לראות דרכם את הכומה התחתית ששם הכינו את האוכל והיתה שם אישה שניראת עדינה עם רגליים משולבות ונחה. אז קפצתי על הסורגים עד שהם נישברו ונפלתי לקומה התחתונה והתחננתי ובכיתי לאישה שתעזור לי להינצל ואז היא בכתה נורא כי היא לא ידעה מה לעשות ולבסוף היא החביאה אותה בתא של שירותים והייתה לי תחושה של הקלה אבל כעבור 10 שניות הדלתות של התא התחילו להתפורר ולעוף עלי כמו בסופה. ולבסוף השואה ניגמרה ושיחררו אותנו והאיש ששיחרר אותנו אמר "שמעתי שבכיתם שם קצת, מה קרה?" כאילו שהוא לא ידעה כלום, אבל הוא כן ידע מה קרה שם והוא זילזל בזה, לא הבנתי כל כך מה הוא רצה. אני ממש ממש פחדתי בגלל זה, ואני ממש ממש רוצה לדעת מה זה אומר, סליחה שיצא ארוך פשוט החלום הזה המשיך והמשיך כל הלילה אז שניגמרה העלילה, כאילו בכח, עד שהשואה נגמרה.

אני יושבת בבר עם חברה. בא ברמן חתיך ומוזג לנו שוטים. אני אומרת שאסור לי לשתות אלכוהול בגלל האנטיביוטיקה אבל שותה בכל זאת. אנחנו יוצאים מהבר ופתאום אני והרמן חותכים לסמטה בדרך הוא ניהיה ירוק וכל האנשים נהיים מצויירים חוץ ממני. אני נבהלת וחוזרת חזרה פתאום הכל מצוייר והזוי יש מוזיקת רקע.

אני מוצאת את עצמי עם חברה לעבודה מזל מסתובבת בבית חולים בחדרי לידה ובחדרי תינוקות ומתלבהת מהתינוקות שנולדים ומזל באה עם השימלה הלבנה שלבשה באירוע שילה ואני מזהירה אותה שתישמור עליה ולא תלכלך ושסיימנו את כל הקומות וירדנו לצאת מהבית חולים אחנו רואים יוס המנהל למטה בכניסה והתעוררתי

חלמתי שאני בהריון חודש רביעי או חמישי ואני יודעת שיש לי בן בבטן , אני יושבת עם חברה ואני אומרת לה שאני לא מרגישה את התינוק זז , אנחנו נוגעות בבטן ומרגישות את התינוק את הרגליים וידיים שלו אבל הוא לא זז, פתאום אני מרגישה את הבטן ורואה אתה התינוק על הידיים שלי כאילו הוא כבר יצא מהבטן ושזו בת והיא זזה לאחר מכן היא לא זזה , אני הולכת לרופא והוא אמור לי שכניראה היא נולדה מתה... כלומר הייתה כבר מתה בבטן

<< עמוד קודם 167 עמוד הבא >>