פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שיניים

נמצאו 3,860 חלומות המכילים שיניים - עמוד 169


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

בלילה חלמתי. אני פה בבונגלו שלי , למרות שהוא נראה שונה, אני יוצאת לגינה ,ואני המומה גן עדן קטן, בין אשכולות כבדים של בוגנוויליה בסגול וורוד כתמי תכלת זוהר של שמיים ,שלל פרחים אקזוטיים בצבעים מהממים, בין ערוגות של שושנים בבורדו לבן צהוב כתום וכחול עמוק מטילים בנחת בראש זקוף פליקנים ורודים , משק כנפיים של פרפרים זוהרים שמתעופפים סביב ,ריחות משכרים מתוקים של הפרחים מתערבבים בריח של אדמה אחרי הגשם, אני מגלה גם שני פודלים לבנים קטנים שאותם אני מוציאה מהגינה שלא יהרסו את השושנים. הטלפון מצלצל, צלצול חזק ומאיים כמו של מכבי אש כשאני נכנסת פנימה הצלצול מפסיק. אני חוזרת לגינה . הצבעים נעלמו, חצר ערומה ללא פרחים , ללא פרפרים, ללא פליקנים , רק פיקון אפור ובורות שחורים .מעץ הבוגנוויליה השרוף נשלפות זרועות מעוקלות וחדות של ענפים קרחים .האוויר מלא עשן ריח של מלחמה, ושכול, מגיע בחור שחור צעיר , גבוה מרשים, יפה ,סידני פואטיה צעיר, הוא מחייך , העיניים שלו בורקות, פה מלא שיניים צחורות והוא אומר לי שהוא זה שעקר שרף ורמס כי הפרפרים והציפורים הורסים את הכביסה שלו. אני כל כך מתוסכלת, אני רוצה לבכות ולא יכולה, אני מתאמצת והדמעות מסרבות לצאת, אני לא יכולה להתלונן, כי הוא הבוס שלי בחברת מחשבים ואני פוחדת שיפטר אותי.

זה היה יום שבת, אני נוסעת ברכב עם שני חברי ילדות- האחת בת והשני בן. הנהג הוא אביה של הבחורה. מאוד התחשק לי לקנות גלידה בחנות שבתור ילדה ונערה הייתי פוקדת אותה הרבה וביקשתי מהאבא שיעצור לי במרכז החנויות, אך הוא לא הבין לאלו חנויות התכוונתי אז הוא עצר ליד הבית שבו גדלתי. יצאתי מהרכב והתחלתי לחפש את דרכי לכיוון החנויות בשביל לקנות גלידה. עברתי בבניין (שבו ההורים שלי קנו דירה להשקעה, אך בחלום לא היה לזה אזכור) ופתאום ראיתי שיש בקומה התחתונה קיוסק.. רציתי להיכנס אך בדיוק יצאו ממנו שתי בנות שהן למדו איתי בשכבה, אך לא היה לי קשר אליהן אף פעם. בסוף נכנסתי לזמן קצר ויצאתי. ואז פגשתי את אימא שלי שהחליטה שהיא רוצה להצטרף, אבל היא לא אמרה זאת במילים. יצאתי מהבניין, מהכניסה האחורית, היכן שהחנייה ושם הייתה מסיבה גדולה מאוד עם מוזיקה והרבה צעירים שרקדו וחשבתי לעצמי בחלום שאיזה נורא זה לחיות בבניין. המשכתי לכיוון החנויות ובאחד הרחובות, שגדלתי בהם פגשתי שוב את אימי שנעצרה שם וביקשה ממני לחכות איתי. לא הבנתי תחילה למה אבל חיכיתי. באיזשהו שלב אני מבינה שהיא קבעה עם זוג אנשים שיקראו לבן שלהם בשביל לעשות בינינו היכרות. לא הייתי מרוצה כל כך מזה ובאיזשהו שלב הפה שלי התחיל להיות מאוד יבש ותו"כ שאני מנסה ללחך את הפה אני מרגישה שיש לי שערות בצד שמאל שמבצבצות מהשיניים. אני מנסה באמצעות האצבעות להוציא אותן, תחילה אני לא מצליחה והן נכנסות כל פעם פנימה, תו"כ הזוג הזה שמנסה לסדר לי את בנם, עומדים בצד ולא מבינים מה קורה איתי/נגעלים מעט. ואז אני מתחילה להוציא קובץ של שערות שחורות, באורך של שני סנטימטרים מצד שמאל של הפה שלי וזה לא נגמר. ואני מוציאה עוד ועוד ועוד מקבצי שיער ואני זורקת אותם לתוך ארונית קטנה והם מתחילים להיערם והם בורקים ובריאים בצבע שחור עז מאוד והתחושה שלי בפה נוראית. ופתאום מגיעה אופנוע עם אדם שהוא לבוש מכף רגל ועד ראש שחור ואני מבינה שכנראה הוא הבחור אבל אני לא מצליחה אפילו להסתכל עליו כי אני עסוקה בלהוציא את השיער מהפה שלי. ותו"כ אני רק חושבת על כך שאני רוצה להגיע כבר הביתה ולטפל בזה. ובתוך כל הערימת שיער יש ערימה קטנה של שיער חום ואני מתעוררת.

<< עמוד קודם 169 עמוד הבא >>