פענוח חלומות בס"ד

חלומות על הימ

נמצאו 358 חלומות המכילים הימ - עמוד 19


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלום: אני בהיריון אני לא יודעת מי האבא. יש לי חזור אבל האם שלי גדלה אני לא יודעת על זה שאני בהיריון ואני חושבת שהכל רגיל בגלל שיש מחזור. אמא מגלה את על כך ובאה לספר לי אני מתחילה לבכות ואומרת לה שלא קיימתי יחסי מין אף פעם והתינוק לא שלי. אני נוסעת עם אבא באוטו ואני לא חגורה עוצרות אותנו שתי שוטרות בלונדיניות כמו זאת מצהיר ועצבני ואחת. ישר נחגרתי אחת באה לדלת שלי ושואלת אותי אם קרה משהו ואני עונה חה שהייתי חגורה כל הדרך ואני נשבעת לה אז היא אומרת לי בקשר למשהו אחר בינתיים היא אומרת לאבא ללכת לשוטרת השנייה. אז היא יושבת במקום של הנהג ואומרת לי דברי איתי הכי פתוח ואמרתי לה את רוצה לדעת הכי פתוח אני בהיריון אז היא אומרת לי כן רואים ואני אומרת לי שאף פעם לא קיימתי יחסי מין. הגענו ליום הלידה התינוקת נולדה עם עיניים ירוקות ואין אבא. באחד מן הימים אני אמא והילה הולכות לאיזה חנות ממתקים שמה אנחנו רואות את מעיין אבן ואופיר זיו רוקדות. ועוד איזה איש מוזר נראה כמו הומלס. אני רואה שהאיש אוכל את הממתקים בלי רשות. לבסוף אני מעירה לו על זה ואז יש ריב ואני חובטת בו עם חבל עד שפעם אחת זה פגע בו ובוא קם אליי ודחף אותי אני נופלת על הבטן.

> קראו את פענוח החלום

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שכף הרגל הימנית שלי כולה מדממת ויש בה חתיכות של שברי זכוכיות המון שיברי זכוכיות מלמעלה ומלמטה של כף הרגל אני מוציאה את שברי הזכוכיות ברוגע ובעדינות התחושה הכללית שלי היא נינוחה הכאב לא חד במיוחד כי אני לא רגישה לכאב פיזי יותר מדי (ככה אני אומרת לעצמי גם במציאות אז גם בחלום אני יודעת שאני לא רגישה לכאב)

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שהתחילו לבנות את בית המקדש, עדיין לא היה גמור. היינו בבית של סבתא שתחייה וסבא ז"ל . אבא שלי היה בחצר בדרך לבית הכנסת, אמר לי שכנראה אוטוטו יתחיל אחרית הימים ואחרי כמה דקות נשמעו צלילים של צופרות מהשמיים. היינו בבית כנסת קראתי תהילים ולא הפסקתי לבכות היו שם בנות שהכינו את כולם לקראת זה שאלוהים צריך להתגלות בפנינו, נטלנו ידיים ואמרו לנו לומר איזה ברכה. ופה התעוררתי

> קראו את פענוח החלום

מדי כמה חודשים אני חולמת על אותו בית גדול בקומה נמוכה מול הים תמיד החלום הוא על כך שאני מסתובבת בבית הזה בחדרים , המון חדרים בכמה קומות הבית הוא בערך 4-3 קומות ענק הרבה חדרים חלק מהחדרים מדהימים ונראים כמו חדשים מיטה לבנה הכל נקי וחלק מהחדרים פשוט מוזנחים וישנים מאוד מעץ. תמיד החלום הוא בזמן לילה הכל לילי ורואים ירח אני עומדת על מין מרפסת משקיפה לים מרפסת ענקית כל הבית מוקף חלונות פתוחים ומרפסות הכל פתוח הכל משקיף לים, רואים ים רגוע קצת גלים וירח. ואני אף פעם לא לבד בבית זה הבית שלי אבל תמיד בו משפחה אבא שלי במרפסת ומסתובב קצת בבית אמא שלי עסוקה במטבח ואני תמיד תמיד עסוקה בלהסתובב בחדרים עם אדם אחד מהמשפחה ומראה לו את הבית,הפעם זה היה לדוד שלי, הראתי לו את החדרים ואני כל הזמן עולה איתו במדרגות לעוד חדרים. האווירה בחלום ההרגשה רגועה אבל גם קצת מפחידה ללא הסבר. ואני תמיד מתעוררת מהחלום הזה ואני זוכרת אותו תמיד מעולה ברגע שאני קמה. אשמח לפירוש למרות שאינני מאמינה ברוחניות טרחתי לכתוב כי זה נראה לי מוזר בשנים האחרונות כל כמה חודשים לחלום על זה. תודה.

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 19 עמוד הבא >>
RSS