פענוח חלומות בס"ד

חלומות על רצה

נמצאו 2,573 חלומות המכילים רצה - עמוד 190


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

זה התחיל בקיטנה בקיץ. הגענו לאיזה פארק מים וישר כל הבנים קפצו למים ובינהם מי שאני מאוהבת בו (במציאות הצאתי לו חברות והוא לא הסכים אבל למרות זאת אני עדיין מאוהבת בו) הבנות נחו על הכיסאות עד שפתאום נשמעה צרחה. כולם הפנו את הראש לבריכה הגדולה שבה הבנים ראו וראינו את הבן שאני מאוהבת בו טובע ואף אחד לא ידע מה לעשות. ישר קפצתי למים לקחתי אותו ונישקתי אותו. הייתי בטוחה להוא ירפה מהנשיקה אבל הוא לא. כאילו הוא רצה שזה יקרה. אחרי הקייטנה הלכתי איתו חזרה הביתה ודיברנו. פתאום עצרתי והוא עצר איתי. שאלתי אותו "אתה אוהב אותי ?" והוא אמר לי "כן" הייתי מאושרת. אחר כך אחרי הקייטנה כשחזרנו לבית הספר היה איזה ילד שהציק וכל הזמן קרא לנו בשמות כי מישהו הפיץ שהתנשקנו בקייטנה. הייתי נורא נבוכה. ואז התעוררתי

הייתי אצל דודה שלי בבית הדודה שנורא אהבתי להיות אצלה בילדותי. הייתי שם עם הבן שלי בחלום לא הרגשתי נשואה ובעלי והילדים האחרים לא היו שם. פתאום אני רואה את הבן שלו זוחל על הרצפה וכף ידו הימנית וכף רגלו השמאלית כרותים, הייתי אדישה ראיתי שהוא שמח.... פתאום נכנס דודי לחדר והפנה את תשומת ליבי אל הילד ונכנסתי להיסטריה ניסיתי לטפל בו בעצמי ולהדביק לא את היד והרגל, ליצור את הדם וזה לא הצליח לי, אז נדבקתי את זה עם סלוטייפ הזמנתי אמבולנס וחיכיתי עשרים דקות והוא לא הגיע. לקחתי את הילד והתחלתי לרוץ איתו לעבר בית החולים... הגעתי לבית החולים ואני לא מוצאת את הכניסה אז טיפסתי אל החלון ונכנסתי דרכו. בית החולים שמם, אין אך אחד.... התחלתי לחפש אנשים ירדתי קומה ואני מגלה בית רדוף רוחות במסיבה מסטולה של אנשים תלושים ומפחידים.... לא היו רופאים, וכשהסופר היחיד הגיע ידעתי שהוא לא רופא.... קמתי ועזבתי עם הילד והתחלתי לצעוד לבית חולים אחר. ניסיתי לעצור רעבים ומוניות שיעזרו לי עם הבן ואנשים לא רצו לעצור. רכב אחד עצר ורצה לקחת רותי לבית הכנסת של הקהילה שחייתי בה בילדותי, הסברתי להם שאני לא צריכה בית כנסת אלא בית חולים. המשכתי ללכת.... כל זמן החלום אני צורחת ובוכה בבכי היסטרי וחונק ואני מרגישה שהבכי לא יוצא החוצה, אני בוכה פנימה, גם הצרחות לא יוצאות החוצה.... ניסיתי להתקשר אל טקסית שהיא רופאה מנתחת והיא לא ענתה לי לטלפון. פתאום מצאתי את עצמי בבית של אישה שאמרה שהיא רופאה והייתה הראשונה להקשיב לי, היא הכניסה למחשב שלה את כל הפרטים שסיפרתי לה ועדיין לא ניתחה אותו.... הייתי מתוסכלת. וזהו פה התעוררתי

הייתי בשדה ירוק יחד עם ביתי הקטנה. כשלפתע השמיים קדרו והיה נדמה שעומד לרדת מבול. השמיים נהיו שחורים ומתוכם פתאום החלו אבנים להתעופף במעגלים כמו בסופת טורנדו. לקחתי את ביתי מהר לחומה שהייתה שם והסתתרנו מאחריה כדי לא להפגע מהאבנים. לפתע הבטתי לשמיים וראיתי מין משפך שיורד מהשמיים ומתוך המשפך הזה פרצה אש.. כשלפתע אני שומעת את קול אלוהים אומר" עד מתי חרון אפי" או משהו בסגנון הזה . אבל השפה שהייתה בחלון הייתה בשפת התנ'ך. הרגשתי שאלוהים כועס מאוד

<< עמוד קודם 190 עמוד הבא >>