פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אף

נמצאו 2,486 חלומות המכילים אף - עמוד 199


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני בבית הספר בלילה במסגרת לילה לבן. יש איזו הצגה בתיאטרון שאני בתפקיד משהו מאחורי הקלעים שם ולאחר מכן סרט עם המורה להיסטוריה( המאוד אהובה אגב) בכיתה שבה מוקרן הסרט אין הרבה ילדים רק כמה חברים קרובים מהשכבה וחבר של חברתי הטובה יושב לידה-פרט שולי. הדבר המוזר הוא שבמהלך כל הערב נמצא מישהו, ילד שעזב את השכבה לפני שנתיים, אותו ילד אולי כדאי לציין היה מה"מקובלים" ואף פעם לא אהבתי אתו במיוחד או הרגשתי אליו משהו, הוא היה לא מאוד נחמד. במהלך הערב השכבתי א;ני והוא היינו קורבים מאוד ובמהלך הסרט ישבנו יחד על כורסא והחזקנו ידיים אחרי כמה דקות הוא אומר שהוא חייב לנשק אותי ואנחנו מתנשקים. - אף פעם לא הרגשתי אליו משהו והפעם האחרונה שנתקלתי בו במקרה הייתה לפני חצי שנה לכן זה מאוד מוזר לי שחלמתי עליו כזה חלום

החלום התחיל בזה שאני התעוררתי משינה, הבית לא היה שלי, הייתי בחדר חשוך עם קירות עץ ורצפת עץ, היה ארון עץ עתיק,ישן ופשוט צמוד לקיר שפונה עם הצד שלו למיטה... ישנתי על מיטה זוגית עם מצאים לבנים, עם אחותי עדן, ואחי רז/רון, שלושתינו ישנו באותה המיטה, ופתאום התעוררתי,החדר היה חשוך מאוד אבל התעוררתי בגלל אור כחול מהמם שבקע מהרווחים בין הדלתות בארון... וחשבתי לי איזה חלום מוזר וחזרתי לישון.. ואחרי דקה שוב התעוררתי והארון נפתח ויצאה מישם דמות כחולה קטנה, כהה מקופפת, אני יכולה ממש לצייר אותה לפרטים, היא יצאה ונעלמה ופתאום הופיע לצד המיטה כשהפנים שלה מסתכלים אל המיטה אבל לא אליי, ואני קמתי מהר והלכתי לסוף המיטה וממש רעדתי, הסתרתי חצי מהגוף שלי בשמיכה (הייתי בישיבה והסתרתי עד גובה הכתפיים), וניסיתי לצעוק לאמא שלי אבל לא יצא לי קול מהפה מירוב פחד, ואחרי זה הסתכלתי על היצור כדי לוודא שהוא לא מסתכל עליי, ואחרי שראיתי שהוא לא הפנה מבט אליי ניסיתי שוב לצעוק לאמא שלי, ושוב לא יצא לי שום קול מהפה, אז אמרתי לעצמי, אני לא אסתכל עליו, אני כמה שניות אשכח ממנו ואצרח הכי חזק שאני יכולה, וצרחתי "אמאאאאאאא" ויצאה לי מהפה צרחה ממש חזקה ונדלק האור בחדר הצמוד ואמא שלי באה והדליקה את האור בחדר שהייתי בו אבל היצור נעלם, וסיפרתי לה והיא חיבקה אותי ואמרה... "פגשת אותם?.. את תואהבי את הקטנים" והיא רצתה ללכת בחזרה לישון בחדר שלא ולא נתנתי לה, אחרי כמה דקות השמש זרחה וקמנו כולנו מהמיטה, ושני האחים שלי ישבו בספה אדומה/חומה וראו טלוויזיה והיה רווח של איזה מטר בין הטלוויזיה לקיר לשם מעבר, והקיר מאחור היה בטון ובצבע צהוב-קרם. אמא שלי רצתה להכנס להתקלח ואני הלכתי אחריה כמו זנב, לא הסכמתי להתרחק ממנה, וביקשתי שכשתתקלח אני אהיה במיקלחת, והבטחתי שלא אציץ למרות שלדעתי עכשיו זו סתם הבטחה.. למה לי להציץ?.. וגם אם אציץ לראות שהיא באמת שם.. מה זה משנה?.. בכל מקרה הבטחתי ונשארתי במקלחת כשהתקלחה, הייתי ליד דלת המקלחת שהייתה פתוחה למחצה וראיתי את שני אחיי בספה צופים בטלווזיה ופתאום מאחורי הספה ראיתי שתי אצבעות כחולות וגדולות צמודות לקיר (את האגודל והאצבע שצמודה לו) הן היו מתוחות והוא לא זז כדי שלא יבחינו בו, קראתי לאמא שלי לצאת מהר מהמקלחת והצבעתי על האצבעות, היצור הזה לא הזיז את היד והיא ראתה אותו ופשוט הסתכלה עליי מלמעלה בחיוך והמשיכה להתלבש ולנגב את השיער, אני הלכתי וישבתי בפינה אחרת של המקלחת, מפינה בה לא ממש רואים מה קורה ליד הדלת, ומישהו קרה לה והיא חייכה והלכה לדלת, ופתאום ראיתי יד חומה עם כתמים צהובים מחבקת אותה ( היד נראתה ממש דומה ליד של צפרדעץ ממש דומה, אבל במקום עיגולים בקצות האצבעות היו שם מעיין אצבעות שהזכירו קצת אצבעות אדם וציפורניים כמו של תוכי, צרות, שחורות ומבריקות בקצה. . ליד היו קרומי שחייה ועוד כמו של דג מעמקים.. מעין קרום דק ושקוף למחצה ) , והוא חיבק את אמא שלי בגב, מכתף לכתף, והוא אמר" לה אני הולך עכשיו... ושהיו לך חמישה ימים של אושר " והיד הפסיקה לחבק, יצאה מין הדלת ונעלמה... ואז היא האם, הסתובבה אליי ופשוט חייכה והתעוררתי מהחלום.. והמוזר הוא שהגוף לא היה שלי והמשפחה לא שלי... כאילו ראיתי את הכל כזיכרון של מישהו אחר.. וזה היה ממש ממש אמיתי ואני זוכרת מלא פרטים קטנים שראיתי בספור.. אף פעם לא חלמתי חלום בסגנון ולא שמעתי על חלום דומה. הסיטואציה הייתה ממש אמיתית, כאילו אני באמת זו שחובה הכל.. היו שלושה יצורים, שניים כחולים ואחד חום, והאם אמרה"את תואהבי את הקטנים"משעמע שהיה יותר מאחד קטן ואני ראיתי רק אחד קטן.. זה שיצא מהארון. הילדה שאני חוויתי דרכה את הסיפור הייתה בת 9 בערך ואני בת 17, הילדה השנייה "עדן" הייתה בערך בת 7 והילד השני בן 5-6. אני הבכורה גם בחיי, יש לי שני אחים קטנים ואין לי אחות. אני לא זוכרת את פני האם, אבל אני זוכרת שהייתה עם עור בהיר, שיער אדמוני עד העורף, גלי,עם חיוך רחב, שפתיים דקות וקמטים עמוקים סביב השפתיים כשחייכה. אשמח לדעת מה הוא אומר בגלל שלי באמת אין מושג.. במיוחד החלק בסוף כשהיצור החום איחל לאם "חמישה ימים של אושר"... זה נשמע מאיין מסר.... מצפה לתשובה.. ולהתראות

בחלומות שלי הוא כאילו חי אבל בסוף נעלם אני מדברת איתו בקשר איתו ובאיזשהו שלב הוא נעלם מבלי להגיד שום דבר ואף אחד לא יודע איפה הוא אי מי הוא בכלל כאילו שבלעה אותו האדמה בחלום הראשון סיפרתי לך ראיתי שני בנינים מוזרים בצבע צהוב דיברתי איתו הרבה בפאלפון מאוד הרבה כמו חברים טובים ואז הצעתי לו להיפגש בתוך הבניין הצהוב הוא אמר לי שאני אחכה לו שם והוא יבוא, היה שם כמו מין מיטה כזאת כמו אצל הרופאים או מסאזים כחולה נשכבתי שם ונירדמתי ואז אמא שלי חזרה הם היו ברכב עם אבא אמא העירה אותי וראיתי שהוא לא בא, כשניסיתי להתקשר אליו הפלאפון שלו לא היה זמין ראיתי הודעה ממנו שהיה רשום תבדקי את המייל שלך אמא שלי אמרה לי בואי נילך הוא כבר לא יבוא אם הוא לא הגיע עד עכשיו אני ניסיתי וניסיתי לחייג אליו ולא היה זמין ובאיזשהו שלב התבלבלו לי המספרים ושכחתי את המספר שרציתי לחייג אליו ניסיתי לחבר את המספר מחדר ולא הצלחתי ואז זהו נגמר החלום התעוררתי בחלום השני של הלילה אני לא בדיוק זוכרת אני לא זוכרת אם ראיתי אותו או לא אבל הייתי איתו בקשר דיברתי איתו... באיזשהו שלה היה מקום כזה כאילו בניין לידו כזאת כמו מין גינה עם פרחים צהובים וליד הבניין הייתה אבן גדולה אני עמדתי על האבן הייתי בשמלה כלשהי אז הוא נעלם ואני ידעתי שהוא מת והתאבלתי עליו בכיתי והייתי בדכאון ואז התעוררתי זה היה בניין גבוה והיה נראה כמו בניין נטוש בצבע צהוב עם חלונות לידו היה עוד בניין כזה זה היה נראה כמו מקום ריק שיהיו בנויים שם רק כמה בניינים אבא ואמא שלי היו עוברים דרך הבניינים האלה כל הזמן עם הרכב ובלילה היה בניין לא גבוע חום נראה לי הייתי ליד הבניין, עמדתי על האבן עם הגב לכיוון איפה שאנשים היו עוברים הם לא היו שמים לב אליי היה שם קצת דשה קטן ופרחים צהובים קטנים היה קצת רוח אבל היה יום בהיר, הייתה שמש אחרי זה נהיה חשוך הרוח נהייתה יותר חזקה והתעוררתי תיארתי שבשני החלומות איגור היה נעלם במסתורין היה בקשר ופתאום נעלם כאילו האדמה בלעה אותו בחלום הראשון לא ידעתי לאן הוא נעלם רציתי לחייג אליו והתבלבלו לי המספרים לא הצלחתי לחייג את המספר לא זכרתי במקרה השני כשהוא נעלם כולם היו אומרים שלא יודעים איפה הוא אמרתי לבד לעצמי בתוך תוכי "אני יודעת איפה הוא, הוא כבר לא בחיים"... השפלתי מבט למטה והייתי מאוד מאוד עצובה הייתי עם שמלה כלשהי עמדתי על האבן מסביבי היה דשא קצר ופרחים שהיו זזים מהרוח ואחר כך נהיה חשוך הפרחים זזו יותר חזק הרוח הייתה יותר חזקה נהיה קצת קר ומפחיד והתעוררתי

חלמתי שיש לי סרטן לא בכיתי ולא הייתי בדיכאון וממש קיבלתי את זה לא רציתי לגלות לאף אחד מחבריי וממקורביי את זה אמרתי שאני לא רוצה לעשות טיפולים כמותרפיים הכל היה ממש אמיתי ההתחננות של אמא שלי אלי שאני יטפל בסרטן והבכי שלה הקול שלה ופשוט הכל אני כל החלום הייתי ממש רגוע יצא לי לחשוב הרבה בעבר אל זה שאולי יש לי סרטן כי תמיד היו לי חששות על זה ובכללי אני ילדה עם מערכת חיסונית נמוכה והרבה "תקלות" במערכת הגוף ככה שגם יצא לי לחשוב ממש על איך אני יקבל ומה אני יעשה עם זה פעם ראשונה בכל 15 שנות חיי שאני חולמת על זה שזה מוזר כי אני חולמת הרבה

זה קרה בשכונה שלי , הייתי בחוץ לב וישבתי על מדגרות כאלו ומעבר לכביש מולי ישבו כמה ילדים מהכיתה שלי שאחד מהם היה דוד , הם לא ראו אותי אבל אני ראיתי אותם . אחרי כמה דקות שישבתי והסתכלתי עליהם ראיתי שדוד קם והלך לאנשהו וילד אחד הלך איתו יחד , באותו הרגע קמתי והלכתי אל שאר הילדים המכיתה שלי שנשארו על הספסל . ישבנו ודיברנו ואצלי ביד היה מכתב שבו כתבתי כמה שאני אוהבת את דוד ואף אחד לא ידע מזה , ואז ניהיה לי חם אז רציתי ללכת הביתה להחליף נעליים כי הבית שלי היה ממש קרוב . אז קמתי ובטעות השארתי את הפלפאון שלי ואת המכתב על הספסל והתחלתי ללכת , ואז באמצע הדרך שמתי לב שהמכתב לא אלצי ורצתי מהר אליהם לספל ולקחתי אותו , מזל שאף אחד לא הספיק לקרוא אותו . ואז כשחזרתי והייתי בדרך לחזור ולשבת איתם בספסל אז דוד כבר היה שם , אז הלכתי למדרגות שישבתי בהם מעבר לכביש והתחלתי לעלות במדרגות וכשבאתי להתיישב והסתובבתי עם הפנים אל הכביש דוד עמד מולי . והוא הבהיל אותי ונפל לי העגיל לחול ואז חיפשנו אותו ומצאנו . אחר כך הוא אמר שיש לו משהו בשבילי והראה לי גם מכתב אהבה שכתב בשבילי , אז קראתי את המכתב שלו והתחלתי לבכות וחיבקתי אותו . במקביל לכול זה הייתי ביום כיף עם החברה הכי טובה שלי שפעם גם אהבה אותו . ובמקביל לשתי אלו הייתי בטיול עם עוד ילד אחד מהכיתה שלי שאהב אותי והציא לי להיות הבת זוג שלו . ובסוף החלום ראיתי רק שאני ודוד מאושרים כזוג .

חלמתי שאני בבית שלי שנראה אחרת , חבר מתקשר אלי לטלפון המספר שמופיע על הצג 111111 . הוא שואל למה אני וד לא ירדתי שקבענו ללכת לחוג פילאטיס. אני מבקשת ממנו לעלות למעלה. הוא עולה ומבקש לשתות מים. בבית ממול יש חניה. לחניה נכנסת משאית קטנה וממנה יוצא אבא שלי שנפטר כבר לפני שלוש שנים , אבל הוא נראה צעיר לגמרי כמו שאני זוכרת אותו שהיה צעיר. הוא עולה לבית ואומר שבא לבקר אותי ואני שואלת אותו אבא למה באת לבקר , יש פה טעות , אתה גם נפטרת לפני שנתיים. והוא מחבק אותי , דבר שאף פעם לא עשה שהיה בחיים ואומר לחבר שלנו , היא לא יכולה עכשיו ללכת לפילאטיס , אבא שלה בא לבקר אותה.

היינו אצל סבתא שלי בבית כול הדודים והמשפחה ואז ראיתי את אחותי הקטנה שלא ראיתי אותה מלא זמן ואז ריאתי את סבא שלי שניפטר הוא התגלה אליי ואז צעקתי כדי שכול םיראו אותו אבל אף אחד לא ראה אותו הם חשבו שאני משתגעת ואז הוא היה עצבני עליי וצעק עליי ללכת לשבת במקום אחר רחוק מכולם ואחר כך יצאתי ישבתי במקום אחר עם אחותי ואז ראיתי את סבא שלי שניפטר שוב הוא היה עצבני עליי ואני בכיתי וביקשתי שיסלח לי והוא אמר בסדר סלחתי בעצבים ואני ביקשתי שוב שיגיד את זה מהלב אז הוא אמר שגברים לא מתעסקים עם שטויות כאלה

אני מטיילת בעיר ויש ירידה ואנשים מתים שם אני פוגשת את בעלה של דודה שלי והם נוסעים במכונית ונותנים לי לחנות אותה ואני מפספסת חניה טובה ומסתובבת עוד שעות. אני עם ילדים משחקת משחק יורדים מהעליה בריצה ואסור שיגעו בי ואני רצה הכי מהר מכולם והם מתפעלים ועושה גלגולים ואף אחד לא מצליח לגעת בי עד שאני נעצרת לפני רמזור ואני עומדת מול בחורה יפה עם סוודר תכלת שיער שחור חלק ועיניים ירוקות והיא נוגעת לי בכתף ואומרת שאני לא תפוסה ואני ממשיכה. אני בוגדת בחבר שלי. אני בלהקה אני ניראת בלונדינית שיער חלק וגוף יפה לא כמו במציאות ההפך ואני רבה עם חברה ומאיימת לספר שהיא בוגדת בחבר שלה שבעצם זו אני עושה את זה ושני החברים שלנו עוזבים את הלהקה לנגן במקהלת ילדים והמתופף שם מחבק אותם ומקבל אותם בברכה ומבקש שלא יעזבו ויתנו הזדמנות. החבר שלי לשעבר המיתולוגי מהעבר חוזר ומציע לי נישואים ואני מסכימה למרות שאביו עדין מתנגד ואני והוא מתחת לחופה עם טבעות ואני לא מאושרת.

<< עמוד קודם 199 עמוד הבא >>