פענוח חלומות בס"ד

חלומות על במסע

נמצאו 312 חלומות המכילים במסע - עמוד 3


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

סבא שלי זכרו לברכה, נפטר לפני שמונה חודשים ובשנה שעברה נפרדו הוא וסבתא שלי. ישנו תכשיט שאנו יודעים בוודאות שמגיע לסבתא. בחלומי אנחנו יושבים במסעדה עם כל המשפחה, וכאשר הילדים שלו יוצאים, הוא מביא לי קופסאת תכשיטים בשקית וכאשר אני פותחת אותה הוא אומר לי ״תתנגדו למתנגדים״

חלמתי שאיש מפןרסם אני מחבבת מתאהב בסרט בשחקנית מפורסת אך לא הראו זאת, לאחר מכן הלכתי לחנות של המקום שהייתי בו (כניראה החנות של המלון). הרגשתי כאילו הייתי בגרוזיה שזאת המדינה שהייתי בה בחופשה לא ממזמן, ניכנסתי עמוק לחנות ואנשים סגרו לי את היציאה מהחנות, שאלו אותי למה ניכנסתי לפה והתחילו להרביץ לי מכות רצח וזה היה מול אנשים שישבו במסעדה והם לא עשו כלום לאחר מכן הם דחפו אותי מחלון להתחלה של הים, ניסיתי לשחות בלי שהם ישימו לב שאני חיה ואז כשהגעתי ליבשה (למרות שהיא הייתה קרובה) ראיתי את ההורים שלי ואמרתי לאבא שלי שזאת כבר לא פעם ראשונה שאני מקבלת מכות רצח מאנשים (פעם שניה) פה במלונות בגרוזיה ואז אבא שלי החליט לנקום באנשים הללו והסוף היה שאני הייתי במסיבה עם חברות אבל עדיין זהירה ויושבת באמצע החבורה

אני יושבת במסעדה וחלמתי שאבא שלי שנפטר אומר לי שעוד מעט יהיה פיגוע ואני אלך לשירותים ואתחבא שם אחר כך אמר לי לצאת ולמשוך את החברה שהייתה איתי ושיירו בי ושבה ירו כבר ונהיה בסדר הנחה לא לצאת מהשירותים עד שיגיד ברגע שאמר יצאנו וביקש שאעשה החיאה למישהו אחר בזמן הזה הוא ניצל ולוקחים אותי באמבולנס ואני מנסה לקום ולהגיד שיש חברה בשירותים אבל לא מצליחה להתעורר למרות שאבא שלי קורא לי

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

<< עמוד קודם 3 עמוד הבא >>