פענוח חלומות בס"ד

חלומות על דפק

נמצאו 230 חלומות המכילים דפק - עמוד 21


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

בבית הוריי דפקו בדלת והופיע החבר הקודם שלי ורצה לדבר איתי, התבלבלתי נלחצתי, ההורים שלי לא ידעו עליו והוא הופיע אצלי בבית. יצאתי איתו החוצה. הוא דיבר מבולבל הצהיר שהוא עושה שינוי שהוא אוהב אותי ורוצה להיות איתי שהוא מצא עבודה טוב והוא לא יכול להמשיך להתהולל, שאלתי אותו מה הוא רוצה ממני. הוא התיישב על ספסל ופרס את הגקט שלו כדי שאני אוכל גם לשבת כי ההיתי לבושה בכותונת לבנה, כרעתי על ברכי ושאלתי אותו מה הוא רוצה ובכיתי. אמא שלי יצאה החוצה ולא ידעתי מה להגיד הוא חיבק אותי ונישק אותי על הראש והציג את עצמו לאמא שלי. עוד פעם על הספסל- התנשקנו והתעוררתי

אני יושבת מחוץ לבית רוצה למכור פלאפון ערבי קטן לוקח את הפלאפון ואומר לי לשלם לו 400 שקל ואז עוד ערבי אבא שלו בא דפקתי מהר בבית שיפתחו לי אמא שלי בהריון אחי הקטן וסבתא שלי היו בבית הם פתחו לי אנחנו היינו מאחורה וסבתא שלי דיברה עם הערבי והוא אמר שאם לא נביא לו 400 שקל הוא יהרוג אותנו וסבתא שלי הסכימה ונעלה את הדלת

אני ואחותי ירדנו למטה ומישהו זרק על הבטן של בתאל משו ונבהלתי ואז הייתי צריכה ללכת עם שני אנשים חזרה לבית והם התקדמו מהר והיה בלוק שמפריד בין שכונה ערבית ליהודית ובטעות עקבתי אחרי ההערבי במקום אחרי דודים שלי ולערבי היה תינוק ביד הוא קלט שאני יהודיה ואני מאחוריו הוא ישר דפק לי מבט מפחייד וברחתי וכעסו עליייי שהלכתי אחריו ואמרתי שטעיתי בדרך

ישנתי ורק כשהמשטרה התדפקה על דלתי גיליתי שהיו פורצים בבית , שנכנסו דרך פתח מיזוג (שאינו קיים במציאות אצלי) שמוצאו במשרד חברת מחשבים ומגיע ל"בוידם" שבכלל נמצא בבית הורי. הפורצים הפכו ארונות , שפכו מסמכים והשאירו באלאגן עצום , לא יודעת מה נגנב ומוטרדת מאיך לסגור את פתחי הכניסה.

חלמתי שאני הולכת עם נמרוד וזיו ושי לרופאה שלנו נגה בר ניצן לקחת אישור מחלה ופתאום אנחנו הולכים על מסלול כזה מוזר וכמו בוויפאוט עף מאחורי מן קרש מלא מסמרים שנדפק ישר על כל החלק האחורי של הגוף שלי וכמובן הורג אותי במקום. כמובן שאני עדיין נראית והילדים מודעים לזה שמתתי אבל אנחנו ממשיכים לתפקד ומגיעים לרופאה והיא כמובן נותנת אישור ואומרת לי בואי אני יוציא לך את הקרש את לא יכולה להסתובב ככה,אני מתחילה לצעוק שזה יכאב לי והיא אומרת לי מה פתאום את כבר לא מרגישה כלום ובאמת אחרי המסמר הראשון שמתחיל מלמעלה בגב אני רואה שזה לא כואב והיא משחררת אותי מהקרש. אני מתחילה לנסוע עם הילדים הביצה ופתאום נתקע לנו הרכב.כמובן שאנחנו מנסים לדחוף ובסוף מצליחים להניע,הילדים רואים אותי עדיין אבל אנשים מסביב לא. פתאום אנחנו בבית ואני רואה שכולם מתכוננים לקראת הלוויה שלי וחלק מהאנשים רואים אותי וחלק לא,עופר כן ואני מדברת איתו תראה כמה אנשים יש פה וחלק ממש עוברים בשביל של הבית דרכי ועופר עומד ליד העץ עם אנשים ומסתכל עליי ומהנהן בראש. ענת נכנסת בשביל עוברת דרכי ואומרת לי אנחנו חייבים להתארגן לשבעה כמו שצריך.ואני בשלוות נפש כזו מסתכלת על כולם ומדברת עם זהר שלידי ואומרת לה ראית את כולם הנה עכשיו שתינו פה. פתאום אני במין חדר מתים אבל אין מתים סביבי ואני מדברת עם העובדת שם לא זוכרת מיזו? אבל כשהתעוררתי היתה לי תחושה שהכרתי אותה. והיא אומרת לי מה את מטיילת חייבים להתארגן

<< עמוד קודם 21 עמוד הבא >>