פענוח חלומות בס"ד

חלומות על ספסל

נמצאו 416 חלומות המכילים ספסל - עמוד 21


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני בבית ספר עם ידידה שלי והיא ביקשה שנלך ללמוד בהפסקה לפני השיעור על ספסל בחצר אני אמרתי לה שתרד בינתיים ותחכה לי אני הלכתי לשטוף את העין ופתאום הכל היה מטושטש ואחרי ההפסקה היא עלתה לרבה איתי ולא הסכימה לדבר איתי ולהקשיב לי באמצע הריב צעקתי לה שאני אוהב אותה

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור ראשון״ לאנשים עם כל מיני בעיות. נסענו לשם עם חברה שהשתתקה מהצוואר ומטה. לקחנו אותה לשחייה בבריכה שהייתה מחולקת עם החבלים האלו של בריכות. עזרנו לחברה לשחות- החזקנו אותה מעל המים כדי שתנשום ואז נתנו לה לשקוע, ואז שוב הרמנו אותה. לפעמים איכשהו היא הצליחה להתיף את עצמה. הבריכה הייתה ממש עמוקה (למה??? מכניסים לשם נכים!!) ונהניתי לשחות בהן מאוד. זה היה שלו ברגעים ששחיתי לבד. דיברתי עם מישהו מתחת למים והוא הסביר לי על מצלמה תת מימית ולמה זה לא טוב לשתף ישר דרכה תמונות לאינטרנט. עברתי בין חלקי הבריכה, ובאחד ראיתי טלה ממש ממש קטן ששחה. הוצאתי אותו לסף הבריכה כי רציתי להצטלם איתו, אבל למצלמה לקח יותר מדי זמן וניסיתי כמה פעמים אז הוא נשך אותי. יצאתי מהבריכה ברצון מטורף להגיע למקום כלשהו. בדרך עברתי במן גינה קטנה עם ספסלים (ממש גינה כזו בין מבנים, כמו במן אוניברסיטה) והייתה שם ציפור טרף (נץ?) שניסתה לעוף מהרצפה ולא הצליחה. היה שם איש שאמר לה איך לעוף (מה הטכניקה) וכשהיא לא הצליחה הוא התאכזב. לא נשארתי שם לראות מה קורה בהמשך והמשכתי ללכת. הגעתי החוצה והלכתי למבנה עגול כזה מבד כבד שחלק כזה מבחוץ, שהוקם בצורת אוהל קרקס. כשנכנסים צריך לעקוף מן קיר כזה שמסתיר את מה שיש בפנים. כשנכנסתי היו שם כל מיני יצירות שזכרתי שראיתי באילת (כנראה יצירות של תלמידים) ונתקפתי נוסטלגיה. משום מה הגעתי לסף בכי ופגשתי שם עוד שתי חברות. התמונה הבאה היא אני וחברות הולכות במסדרון לחדר שלנו כנראה, ובאחד החדריםהדלת הייתה פתוחה. כנראה שההורים שישבו על המיטה שם זיהו אחת מאיתנו כי נכנסנו פנימה. על המיטה ישבו ההורים, מצד שמאל ילד בן 13 בערך, ביניהם ילד עם תסמונת דאון, על כורסה מימינם ישבה ילדה בת 12, וכשנכנסנו ראינו שקרוב לכניסה (החדר היה קטן מלאכלס מיטות לכל האנשים) יש שני ילדים קטנים (גיל 4 בערך) לבושים בבגדים זהים וצבעים שונים, בן ובת. תאומים. חיבקתי אותם תוך כדי שיחה עליזה עם ההורים, ואז ראיתי את האח השישי ״-הכנס שם של מושא קראש (?)- ?!?״ ״סיון??? עברו שנים! כבר אחרי צבא...״ האמא: ״אולי תספרו להם למה אנחנו כאן״ אז הם סיפרו על האח עם תסמונת הדאון שסובל מהתפרצויות זעם. האחות בת ה-12 הייתה אאוטגוינג כזו ועם הפלאפון אבל השתתפה בשיחה. נראה שהיא והאח בן ה-13 קרובים (אבל כמובן, בקשר אהבה-שנאה). הם המשיכו לדבר על הנושא, לא זוכרת מה חוץ מזה שהאמא שאלה את בת ה12: ״למשל (בשביל להדגים משהו על האח בעל תסמונת הדאון) היית יוצאת עם גברים או נשים?״ האחות: ״לא יודעת, אני שונאת בנים. אבל לפעמים הם בסדר״ (משהו כזה בסגנון התשובה)

חלמתי שאני נמצאת באיזה מקום קצת מוזר בתחתית של הר שממנו המון המון מדרגות שבסופן יש איזורים מאוכלסים במרום שבו אני נמצאת סיימנו מסע שלא רציתי להמשיך כי השותפים לא היו נוחים לי אז עצרנו שם אבל בשלב הזה נעלמו השותפים ומי שהיה שם אלה אנשים שונים שישהו שם וגם חברה שהייתה אמורה להחזיר לי נעליים חגיגיות חדשות יחסית מאד יפות שרציתי ואני אוהבת והיה שם גם בעלי פתאום הגיעה מישהי שצעקה משהו והבנו שהיא צריכה טיפול רפואי כי נשברה לה הרגל כולם רק אמרו לה שבית החולים נמצא למעלה בקצה המדרגות והמשיכו לשבת ואני אמרתי מה זאת אומרת איך היא תעלה ככה צריך להסיע אותה והסתכלתי על בעלי שבחוסר חשק קם להסיע אותה למעלה ההר בינתיים באתי לקחת את הנעליים שהיו בקופסא בתוך שקית שהחברה הניחה מאחורי הספסל עבורי אבל הן לא היו שם חיפשתי אותן לא מצאתי הייתי עצובה בשלב הזה נראה לי שקצת מציאות התערבבה זה היה רגע לפני התעוררות חלמתי שאני מפרסמת באינטרנט אם מישהו מצא ואיכשהו זה עבר בין אנשים ואותה בחורה הסתבר מצאה אותן קודם והשיבה לי

<< עמוד קודם 21 עמוד הבא >>