פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עצמי

נמצאו 3,567 חלומות המכילים עצמי - עמוד 21


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

ילד בוכהאני רוצה לספר לכולם כאן איך DR apata שינה את גורלי. במשך כמעט חמש עשרה שנה עבדתי כמוכרת בחברת רכב ובקושי קיבלתי עמלה כדי לשלם את החשבונות בזמן שעמית מסוים בראש קנה בתים. הייתי מבולבל סביבה כי כולם קינאו בכמה עמלה היא עשתה. לא הבנתי מה לא בסדר כי הייתי טוב בעבודה שלי ולא היה שום דבר נוסף שהיא עשתה שעשה אותה שונה ובמשך כמעט חמש שנים לא יכולתי לאזור אומץ לבטא את עצמי בפניה. יום אחד כשהיא גירשה אותי, התחננתי בפניה שתיתן לי עצה והחלטתי ללמוד ממנה, אבל היא אמרה שאני יותר טוב בעבודה, מה שעוד יותר בלבל אותי כי ברור שהיא יותר טובה. לאחר שיחות רבות, היא הודיעה לי על ד"ר אפטה שביצע את כישוף הקסם שלה שהפך אותה ליוצאת דופן. היא נתנה לי את איש הקשר שלו וביקשה שאדבר איתו ואעשה כל מה שהוא מבקש ממני. עברו שבעה חודשים ורק קניתי את הבית הראשון שלי וחסכתי מספיק כסף כדי לשלוח את התאומים שלי לקולג'. הייתי שבור וחסר בית ולעולם לא הייתי מעלה על דעתי להיות בעלות על בית כל כך מהר. תודה ד"ר אפטה. בקש ממנו עזרה וברשותו אני משאיר את מספר הקשר הישיר שלו WhatsApp / Viber: (+22958359273) או אימייל: drapata4@gmail.com

אני מוצאת את עצמי בטיול עם קבוצה של העבודה והגיע שעה ארוחה ערב כולם יורדים לחדר אוכל ואני רואה המון חברים וחברות שלא ראיתי המון ונתהלבתי והבן שלי מוטי אומר כמה בואי נתפוס שולחן ונתחיל לאכול ואני רואה שמרגישים דג מפולט שניראה ממש טעים והיתישבנו בשולחן שיגידו לנו ותעוררתי

יוצאים כל המשפחה להפלגה שבת דודה שלי הזמינה אותנו נותנת לי שני שטרות של דולר הספינה עצמה מכוערת והמים עכורים ומלוכלכים ההפלגה היא לארוע של אחד מהילדים שלה .אני חושבת שעוד מעט נצא כי הספינה עדיין לא מלאה ובטח זה יקח המון זמן עד שנצא המעגן מאוד צפוף שהספינות נוגעות לא נוגעות אחת בשנייה המזג אויר ממש לא כל כך טוב אבל פתאום הספינה מתחילה לשוט ובמהירות גבוהה תוך כדי שאני מודיעה שעשיתי המסלול הזה אין ספור פעמיים וחושבת על כך מדוע אני משקרת . בעלי עלה לחזית הספינה ואני הלכתי אחריו והשארתי את הילדים בתוך הספינה הלכתי אחריו ונתתי לו את השטרות ואמצא שתי השטרות היה דף שחשבתי שאולי זו קבלה או משהו . לקח בעלי הכסף ואמר לי מה רק 2 דולר זה סתם לא שווה . פתאום נשמעו צופרים והספינה בתחילה לשקוע כאילו בכוונה ולחפור בקיר ולעשות בו חור ואנחנו שוקעים איך נשאר לי ולבעלי רווח לנשימה ואז מיד הספינה התחילה לעלות . מיד בעלי קפץ והספינה למעגן ואני אחריו ואני חושבת על הבת הקטנה שלי שאני צריכה להציל ואומרת לעצמי אבל הבן הגדול הוא אהבת חיי איך לא חשבתי קודם אליו. תוך כדי המחשבות אני רצה לפתח הכניסה לספינה ורואה ששוטר מוציא תינוק ושם בעריסה לא ראיתי את התינוק כי היה מכוסה הכנסתי את ראשי לספינה ואין אף אחד ואז הבנתי שלכולם היה קל יותר לצאת מהספינה מאשר לי ולבעלי.

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

<< עמוד קודם 21 עמוד הבא >>