פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אני מוצאת את

נמצאו 419 חלומות המכילים אני מוצאת את - עמוד 22


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני מוצאת את עצמי בבית שלי וזה היה יום שישי ואני הכנתי לארוחת שבת סיר אפנה עם גזר ושוקיים של עוף בתוך הסיר. של האפונה והתארחה אצלי מזל חברה מעבודה ולפני שאנחנו יושבים לאכול ארוחת ערב. דופקים בדלת טניסאים לי דוח חנייה משטרתי של בעלי המנוח. איתן ואז אני מראה את זה למשל והיא אומרת לי סוזי. זה דוח. יומיים לפני שהוא נפטר. והדוח נעשה בחיפה ואני מתווכחת איתה ואומרת לא ייתכן. איתן לא היה בחיפה. ואז היא אומרת. בואי נלך לתחנת המשטרה. הקרובה ונוכיח שזה לא היה ושהוא גם מת ואז היא החליטה לקפוץ מהמרפסת. הקטנה ואמרה לי להביא את הסיר אפונה כדי שנוכל בדרך ואז. היא. קפיצה מהמרפסת ואז סרקתי לה את הסיר. וקפצתי אחריה ושיצאנו מהבניין ראינו את הלקוח שלנו בשם שלמה ושהוא משחק את עצמו עבריין וסיפרנו לו והוא אמר תלכו ואל תוותרו ובדרך אנחנו עוברים דרך הבית של סבתא של אבא שלי וההבנה לי ואני אומרת לה שאם היא תאכל את האוכל. של סבתא שלי. היא לא תפסיק להתענג

אני מוצאת את עצמי עם אנשים בעבודה יוצאים להופעה ואחרי זה היינו צריכים לאכול בחדר אוכל שלהם והחברים שבעבודה דליה מזל דוד יוסי החליטו לעשות עליו חרם והם הודיעו לי שאני לא אוכל איתם והכינו לי את המנהשלי בנפרד ואחרי שסיימתי לאכול ויצאתי מישם בוכה ועצובה והם התיישבו לאכול ואני מוצאת את עצמי מסתובבת לבד ברחוב ולפתע אני פוגשת את אמא שלי ואבא שלי זל ביחד ואני מחבקת אותם וצוחקת איתם והתעוררתי

אני מוצאת את עצמיבבית שלי והכנתי אוכל לארוחה יום שישי שהיא סיר אפונה עדינה עום שוקיים של עוף ולפתע היא הגיעה מזל מעבודה שלי להתארח לאחר שדברנו וצחקנו דופקים לי בדלת ומביאים לי דוח חניהשל בעלי המנוח איתן אני מסתכלת על הדוח אני רואה שהוא קיבל את יומיים לפני שהוא נפטר וזה נעשה בחיפה ואני אומרת למזל אין שום סיכוי שהוא היה בחיפה אז היא עונה לי בוא נלך לטחנה הששטרה ונוכיח להם וכך עשינו ומזל החליטה לקחת איתנו את סיר בישול שהכנתי בטענה אם נהיה רעבות ושאנחנו יוצאים מבהבניין אנחנו רואים את הלקוח שלנו שלמה שתמיד משחק אותה עבריין ממוצע וספרנו לו את הבעיה והוא גם ענה תלכו למשטרה ואל תותרו להם ותזכרו להם שהוא גם נפטר המשכנו בדרכנו ועברנו דרך סבתא שלי מצד אבא שלי המנוח ואני אומרת למזל אם תוכלי ממטעמים של סבתא שלי לא תפסקי להתענג עליהם והתעוררתי

אני מוצאת את עצמי בתוך איזה מיבצר עם כל המשפחה עם הילדים שלי מוטי ליאת וקארין וגם אמא שלי והמקום היה סגור שלא היה ניתן לצאת החוצה ויום אחד שהיינו בבריכה קלטתי פריצת דרך איך לצאת מישם ואספתי את כולם את הילדים שלי ואת אמא שלי והובלתי אותם למדרגות ולדלת המסתור ושהגעינו היה שם שוטר ושומר והמצאתי את השמות של האנשים שנתנו לנו אישור לצאת וכך עשיתי וזכינו לעבור את השער ורק היינו צריכים לעבור את החומה וטיפסנו כדי לצאת בכל הכוחות ושהצלחנו הודנו לבורא עולם שעזר לנו לצאת אל החופש והתעוררתי

עומדת על במה ענקית יחד עם בתי ושחקנית ידועה, ההופעה לפני סטודנטים, המקום של הבמה הוא אצטדיון הפוך הבמה למעלה הקהל יושב למטה,ההופעה בעיצומה, הזרקאורים מסנוורים עיניים ואנחנו מופיעות בקלילות רבה, הטקסט זורם ההופעה מוצלחת ואנו זוכות לגלי צחוק ומחיאות כפיים סוערות, הרגשה נפלאה, כייף ושחרור מכל מועקה !פתע האורות נכבים... ואני שואלת את עצמי למה דווקא עכשיו מכבים את האור ממשל פני הקטע הכי טוב!!!! (אולי משהו עושה לי זאת בכוונה!) החושך נמשך זמן קצר ביותר. כאשר נדלקים האורות על הבמה עומד בחור, כנראה מנהיג הסטודנטים) הוא נותן לקהל סימן ע"י הרמת שתי ידיו למעלה כאשר אצבעותיו פרושות לצדדים, באותו רגע מתחילה מהומה, צעקות, קריאות , הרמת שלטים! אני מבינה שזו התכנסות למטרת הפגנה, מהקריאות והצעקות אני מבינה שזו הפגנת כת של יהודים למען ישו! עד מהרה אף אחד לא שם לב אלינו! ופתאום אני מוצאת את עצמי בתוך הקהל הסוער, נדחפת ונסחפת עם זרם האנשים, כולם הולכיםלכיוון אחד , אני מבחינה שכולם עונדים שרשרת עם צלב על הצוואר.בעלי על ידי, בתי נעלמה והשחקנית הנוספת לא קיימת יותר! אנחנו מגיעם עם ההמון למן מבנה , ספק אוהל ספק גזע עץ ענק,או אולי אפילו מערה. אפל בפנים, מלא עשן, אין דלת וחסר גם קיר אחד. אנשים נכנסים ויוצאים, יש ריח חזק של קטורת, אנחנו כמעט בפנים..מקרוב אני רואה נרות דולקים וצלבים, בעלי רוצה שנקנה נר קטורת בשביל הבת שלנו, הוא אומר שהיא אוהבת דבר כזה. אני מתנגדת, מתווכחת אתו, מנסה להתרחק מהמקום ואומרת לו "בוא הבייתה"! אני פונה לאחור כדי ללכת ובאותו רגע נתקעת בבחורה רזה ונצבת מולה פנים לפנים, היא משירה מבט לתוך העיניים שלי, היא בגובה שלי, לובשת שימלה ירוקה או גלימה עם קפוצו'ן, יש לה שער ארוך ומאוד מתולתל, (מזכירה לי את נורית גלרון) היא פונה אלי ואומרת:"איך את לא מתבישת להופיע, את בכלל לא שחקנית, את אפס אחד גדול, תעשי טובה לעצמך ואל תעלי יותר על במה"!(מתעוררת בתחושתמועקה כבדה, מתקשה לנשום.....)

<< עמוד קודם 22 עמוד הבא >>