פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מחלה

נמצאו 519 חלומות המכילים מחלה - עמוד 22


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

בחלום שאני חלמתי אני לשה בצק והבוס שלי שהוא חולה במציאות במחלה סופנית נמצא ליד הבצק שאני מכינה בחלום הוא ואחיו רודף אחריו כל הזמן שיבוא ליד הבצק שאני מכינה והבצק תפח בצורה כל כך יפה שהוא מבעבע ואני עושה ממנו עיגולים קטנים מה מסמל חלום זה אשמח לתשובה

בחלום אני יודעת שיש לי מחלה ושנותרו לי 24 שעות לחיות. הפרפרים בבטן מהלא נודע כלכך הלחיצו והפחידו אותי. בתחילת החלום אני נמצאת בחדר עם קירות לבנים עם אבא שלי (עולם הרפואה ומוות לא זרים לו כך שהוא נשאר עם אותו המבט היומיומי שלו אבל הרגשתי שהוא יודע שמחר אני אמות). בחלק השני של החלום אני רצה ברחוב בורחת. אני רצה על המדרכה ורואה באופק הלא רחוק את האורות מהמכוניות העומדות על הכביש ויש גם עמוד (כנראה של תמרור) מולי. אני מועדת על מכסה ביוב ופורצת בבכי. בחלק השלישי של החלום אני נמצאת בשירותים ציבוריים, נכנסתי לאחד התאים,יש לציין שהוא היה גדול יחסית. האסלה הייתה חלודה, והיה שם איזה סוג של צינור ניקוז ממתכת שגם הוא היה חלוד. בזמן שאני מסתכלת על החלודה מישהי פונה אליי, אני לא זוכרת לגמרי על מה דברנו אבל נהיינו חברות. בחלק הרביעי הלכתי במסדרון עם החברה החדשה שלי וסיפרתי לה שנותרו לי פחות מ24 לחיות, כשהיא שאלה אותי מה המחלה שלי אמרתי בהרהור: מה המחלה שלי? מה המחלה שלי?" -וכאן אני צריכה להעיר הערה קטנה, לפני שנתיים הייתה לי קבוצת חברות שזרקה אותי, ועוד מישהי, קראו לה עינבל. כשהגעתי למצב שהייתה לי רק חברה אחת שלא הייתה איתי בכיתה, ולא הייתי רואה אותה הרבה, החלטתי התחבר עם עינבל. אבל לא הכי אהבתי אותה, היא הייתה מעצבנת. היא הייתה תמיד אפשרות שנייה בשבילי. ובאותה שנה כשחברתי למישהי אחרת ישר התייחסתי אליה כמו שהתייחסו אליי כשהחברות שלי זרקו אותי. וככה נשאר המצב. במשך יותר משנה וחצי. עד שעכשיו סיימנו חטיבה ולא דיברתי איתה, גם אין לי ממש סיבה. ועכשיו נחזור לחלום- אחרי ששאלתי מה המחלה שלי מיד פניתי אל עינבל והיא אמרה איזשהו שם מדעי. היא פשוט הופיעה פתאום איתנו, ואיכשהו זה לא הפריע לי -אני אדם שמאוד אכפת לו ממה שחושבים עליו- בחלק החמישי אני חוזרת מהבריחה לבית הישן שלנו. היו יחסית הרבה אנשים אהל לא ראיתי פנים. כשאני חוזרת אני מחזיקה תחפושת כלה ישנה ומלוכלכת של ילדים. והכלתי לשבת עם אימא שלי. אני זוכרת חיבוק ארוך ונשיקה.

חלמתי שאני גרה בכפר ערבי עם ההורים שלי בלי האחים שלי וכל הזמן אני יושבת לדבר עם סבא שלי שנפטר ממחלה לפני חצי שנה וכשאני רוצה לחזור הביתה לבית היהודי שנמצא קרוב מאוד לבית האמיתי שלי אני פוגשת בדרך מישהי שאני מכירה ואני רואה מלא שטרות של כסף אמיתיים ולא אמיתיים אני מרימה מאתיים שקלים מהמדרגות שם ואז רואה ילדים משחקים בכסף הלא אמיתי ודוחן של כסף ואמא שלי שחיה עומדת שם אני מדברת איתה והיא אומרת לי שהיא מצאה עשרים שקלים לאחר מכן הגענו לבית שלנו ואני חולמת חלמתי על סבא שלי שאני יושבת איתו ואני כבר לא יכולתי יותר הייתי חייבת לנשק אותו ברגע שנישקתי התעוררתי וראיתי את אמא שלי בדמות של סבתא שלי

חלמתי שאני גרה בכפר ערבי עם ההורים שלי בלי האחים שלי וכל הזמן אני יושבת לדבר עם סבא שלי שנפטר ממחלה לפני חצי שנה וכשאני רוצה לחזור הביתה לבית היהודי שנמצא קרוב מאוד לבית האמיתי שלי אני פוגשת בדרך מישהי שאני מכירה ואני רואה מלא שטרות של כסף אמיתיים ולא אמיתיים אני מרימה מאתיים שקלים מהמדרגות שם ואז רואה ילדים משחקים בכסף הלא אמיתי ודוחן של כסף ואמא שלי עומדת שם אני מדברת איתה והיא אומרת לי שהיא מצאה עשרים שקלים לאחר מכן הגענו לבית שלנו ואני חולמת חלמתי על סבא שלי שאני יושבת איתו ואני כבר לא יכולתי יותר הייתי חייבת לנשק אותו ברגע שנישקתי התעוררתי וראיתי את אמא שלי בדמות של סבתא שלי

בתנועות מתונות של שחיית חתירה, מתרומם, עף באויר. גומא מרחקים, לא ממש ארוכים... מביט למטה רואה אותו, ניצב על רמה גבוהה מוריקה. אחי. הוא בריא, ללא שמץ מחלה. אני עומד מולו, כל כך יפה אחי... עיניו טובות, לובש אפודה בצבע בז' מדבר אלי, ללא קול, אומר,"מעופך, השתמש בו רק כשאין לך ברירה". התעוררתי, שמחתי לפגוש את אחי...

<< עמוד קודם 22 עמוד הבא >>