פענוח חלומות בס"ד

חלומות על צבע צהוב

נמצאו 268 חלומות המכילים צבע צהוב - עמוד 22


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני נמצאת בבית ואמא שלי מארגנת אירוע שהוא לא שלנו. היא מראה לי את כל הבגדים שיש ללבוש ואמרה לי שתפרו במיוחד בשבילי תלבושת של רקדנית בטן בצבע צהוב ואנ יאומרת לה שבגלל הגב שלי אסור לי לרקוד כבר ריקודי בטן כי אני מפחדת לעשות נזק לגב.... היא מאוכזבת.. ( פעם הייתי רוקדת באירועים משפחתיים וכרגע בגלל ניתוח בגב אני לא יכולה- לידיעתכם )

> קראו את פענוח החלום

החלום התחיל בזה שאני התעוררתי משינה, הבית לא היה שלי, הייתי בחדר חשוך עם קירות עץ ורצפת עץ, היה ארון עץ עתיק,ישן ופשוט צמוד לקיר שפונה עם הצד שלו למיטה... ישנתי על מיטה זוגית עם מצאים לבנים, עם אחותי עדן, ואחי רז/רון, שלושתינו ישנו באותה המיטה, ופתאום התעוררתי,החדר היה חשוך מאוד אבל התעוררתי בגלל אור כחול מהמם שבקע מהרווחים בין הדלתות בארון... וחשבתי לי איזה חלום מוזר וחזרתי לישון.. ואחרי דקה שוב התעוררתי והארון נפתח ויצאה מישם דמות כחולה קטנה, כהה מקופפת, אני יכולה ממש לצייר אותה לפרטים, היא יצאה ונעלמה ופתאום הופיע לצד המיטה כשהפנים שלה מסתכלים אל המיטה אבל לא אליי, ואני קמתי מהר והלכתי לסוף המיטה וממש רעדתי, הסתרתי חצי מהגוף שלי בשמיכה (הייתי בישיבה והסתרתי עד גובה הכתפיים), וניסיתי לצעוק לאמא שלי אבל לא יצא לי קול מהפה מירוב פחד, ואחרי זה הסתכלתי על היצור כדי לוודא שהוא לא מסתכל עליי, ואחרי שראיתי שהוא לא הפנה מבט אליי ניסיתי שוב לצעוק לאמא שלי, ושוב לא יצא לי שום קול מהפה, אז אמרתי לעצמי, אני לא אסתכל עליו, אני כמה שניות אשכח ממנו ואצרח הכי חזק שאני יכולה, וצרחתי "אמאאאאאאא" ויצאה לי מהפה צרחה ממש חזקה ונדלק האור בחדר הצמוד ואמא שלי באה והדליקה את האור בחדר שהייתי בו אבל היצור נעלם, וסיפרתי לה והיא חיבקה אותי ואמרה... "פגשת אותם?.. את תואהבי את הקטנים" והיא רצתה ללכת בחזרה לישון בחדר שלא ולא נתנתי לה, אחרי כמה דקות השמש זרחה וקמנו כולנו מהמיטה, ושני האחים שלי ישבו בספה אדומה/חומה וראו טלוויזיה והיה רווח של איזה מטר בין הטלוויזיה לקיר לשם מעבר, והקיר מאחור היה בטון ובצבע צהוב-קרם. אמא שלי רצתה להכנס להתקלח ואני הלכתי אחריה כמו זנב, לא הסכמתי להתרחק ממנה, וביקשתי שכשתתקלח אני אהיה במיקלחת, והבטחתי שלא אציץ למרות שלדעתי עכשיו זו סתם הבטחה.. למה לי להציץ?.. וגם אם אציץ לראות שהיא באמת שם.. מה זה משנה?.. בכל מקרה הבטחתי ונשארתי במקלחת כשהתקלחה, הייתי ליד דלת המקלחת שהייתה פתוחה למחצה וראיתי את שני אחיי בספה צופים בטלווזיה ופתאום מאחורי הספה ראיתי שתי אצבעות כחולות וגדולות צמודות לקיר (את האגודל והאצבע שצמודה לו) הן היו מתוחות והוא לא זז כדי שלא יבחינו בו, קראתי לאמא שלי לצאת מהר מהמקלחת והצבעתי על האצבעות, היצור הזה לא הזיז את היד והיא ראתה אותו ופשוט הסתכלה עליי מלמעלה בחיוך והמשיכה להתלבש ולנגב את השיער, אני הלכתי וישבתי בפינה אחרת של המקלחת, מפינה בה לא ממש רואים מה קורה ליד הדלת, ומישהו קרה לה והיא חייכה והלכה לדלת, ופתאום ראיתי יד חומה עם כתמים צהובים מחבקת אותה ( היד נראתה ממש דומה ליד של צפרדעץ ממש דומה, אבל במקום עיגולים בקצות האצבעות היו שם מעיין אצבעות שהזכירו קצת אצבעות אדם וציפורניים כמו של תוכי, צרות, שחורות ומבריקות בקצה. . ליד היו קרומי שחייה ועוד כמו של דג מעמקים.. מעין קרום דק ושקוף למחצה ) , והוא חיבק את אמא שלי בגב, מכתף לכתף, והוא אמר" לה אני הולך עכשיו... ושהיו לך חמישה ימים של אושר " והיד הפסיקה לחבק, יצאה מין הדלת ונעלמה... ואז היא האם, הסתובבה אליי ופשוט חייכה והתעוררתי מהחלום.. והמוזר הוא שהגוף לא היה שלי והמשפחה לא שלי... כאילו ראיתי את הכל כזיכרון של מישהו אחר.. וזה היה ממש ממש אמיתי ואני זוכרת מלא פרטים קטנים שראיתי בספור.. אף פעם לא חלמתי חלום בסגנון ולא שמעתי על חלום דומה. הסיטואציה הייתה ממש אמיתית, כאילו אני באמת זו שחובה הכל.. היו שלושה יצורים, שניים כחולים ואחד חום, והאם אמרה"את תואהבי את הקטנים"משעמע שהיה יותר מאחד קטן ואני ראיתי רק אחד קטן.. זה שיצא מהארון. הילדה שאני חוויתי דרכה את הסיפור הייתה בת 9 בערך ואני בת 17, הילדה השנייה "עדן" הייתה בערך בת 7 והילד השני בן 5-6. אני הבכורה גם בחיי, יש לי שני אחים קטנים ואין לי אחות. אני לא זוכרת את פני האם, אבל אני זוכרת שהייתה עם עור בהיר, שיער אדמוני עד העורף, גלי,עם חיוך רחב, שפתיים דקות וקמטים עמוקים סביב השפתיים כשחייכה. אשמח לדעת מה הוא אומר בגלל שלי באמת אין מושג.. במיוחד החלק בסוף כשהיצור החום איחל לאם "חמישה ימים של אושר"... זה נשמע מאיין מסר.... מצפה לתשובה.. ולהתראות

> קראו את פענוח החלום

בחלומות שלי הוא כאילו חי אבל בסוף נעלם אני מדברת איתו בקשר איתו ובאיזשהו שלב הוא נעלם מבלי להגיד שום דבר ואף אחד לא יודע איפה הוא אי מי הוא בכלל כאילו שבלעה אותו האדמה בחלום הראשון סיפרתי לך ראיתי שני בנינים מוזרים בצבע צהוב דיברתי איתו הרבה בפאלפון מאוד הרבה כמו חברים טובים ואז הצעתי לו להיפגש בתוך הבניין הצהוב הוא אמר לי שאני אחכה לו שם והוא יבוא, היה שם כמו מין מיטה כזאת כמו אצל הרופאים או מסאזים כחולה נשכבתי שם ונירדמתי ואז אמא שלי חזרה הם היו ברכב עם אבא אמא העירה אותי וראיתי שהוא לא בא, כשניסיתי להתקשר אליו הפלאפון שלו לא היה זמין ראיתי הודעה ממנו שהיה רשום תבדקי את המייל שלך אמא שלי אמרה לי בואי נילך הוא כבר לא יבוא אם הוא לא הגיע עד עכשיו אני ניסיתי וניסיתי לחייג אליו ולא היה זמין ובאיזשהו שלב התבלבלו לי המספרים ושכחתי את המספר שרציתי לחייג אליו ניסיתי לחבר את המספר מחדר ולא הצלחתי ואז זהו נגמר החלום התעוררתי בחלום השני של הלילה אני לא בדיוק זוכרת אני לא זוכרת אם ראיתי אותו או לא אבל הייתי איתו בקשר דיברתי איתו... באיזשהו שלה היה מקום כזה כאילו בניין לידו כזאת כמו מין גינה עם פרחים צהובים וליד הבניין הייתה אבן גדולה אני עמדתי על האבן הייתי בשמלה כלשהי אז הוא נעלם ואני ידעתי שהוא מת והתאבלתי עליו בכיתי והייתי בדכאון ואז התעוררתי זה היה בניין גבוה והיה נראה כמו בניין נטוש בצבע צהוב עם חלונות לידו היה עוד בניין כזה זה היה נראה כמו מקום ריק שיהיו בנויים שם רק כמה בניינים אבא ואמא שלי היו עוברים דרך הבניינים האלה כל הזמן עם הרכב ובלילה היה בניין לא גבוע חום נראה לי הייתי ליד הבניין, עמדתי על האבן עם הגב לכיוון איפה שאנשים היו עוברים הם לא היו שמים לב אליי היה שם קצת דשה קטן ופרחים צהובים קטנים היה קצת רוח אבל היה יום בהיר, הייתה שמש אחרי זה נהיה חשוך הרוח נהייתה יותר חזקה והתעוררתי תיארתי שבשני החלומות איגור היה נעלם במסתורין היה בקשר ופתאום נעלם כאילו האדמה בלעה אותו בחלום הראשון לא ידעתי לאן הוא נעלם רציתי לחייג אליו והתבלבלו לי המספרים לא הצלחתי לחייג את המספר לא זכרתי במקרה השני כשהוא נעלם כולם היו אומרים שלא יודעים איפה הוא אמרתי לבד לעצמי בתוך תוכי "אני יודעת איפה הוא, הוא כבר לא בחיים"... השפלתי מבט למטה והייתי מאוד מאוד עצובה הייתי עם שמלה כלשהי עמדתי על האבן מסביבי היה דשא קצר ופרחים שהיו זזים מהרוח ואחר כך נהיה חשוך הפרחים זזו יותר חזק הרוח הייתה יותר חזקה נהיה קצת קר ומפחיד והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 22 עמוד הבא >>
RSS