פענוח חלומות בס"ד

חלומות על פיק

נמצאו 898 חלומות המכילים פיק - עמוד 23


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני נמצאת בתוך סופר חנות של קניות ענקית עם אמא שלי אנחנו קונות בגדים ואוכל לבית פתאום הלכתי לאיבוד בסופר מאמא שלי אני מתחילה לחפש אותה בכל הסופר ולא מוצאת בדרכי למצוא את אמא אני מקיפה את הסופר בקופה נמצאים מפיקים מוזיקליים חשובים אני מחייכת אליהם והם אליי אני נכנסת שוב לסופר מהתחלה ואני רואה מלא אנשים בדרכי וגם נער בהתחלה של הסופר אני מסתכלת עליו הוא לא מסתכל עליי ואני ממשיכה ללכת ואחר כך מצאתי את אמא שלי עם אחותי מסתכלות על מגבות לבית

חלמתי שאני בהריון ואני הולכת בקניון ענקי עם ההורים שלי אנחנו מחפשים את המרפאה שאני הוכל ללדת לבנתיים אבא שלי קונה לי תבשיל שיש בו בשר למרות שבכלל רציתי קבב אנחנו רואים בן אדם יושב בכיסא ומסתכל עלינו ואת המוכר מגיש לנו אני לא מספיקה לסיים להתאפר לקראת הלידה ואני לבסוף אחרי שאכלתי ראיתי נערים ונערות ומפיק מוזיקלי בדרך ולבסוף ילדתי

מרגיש שזו הבת שלי שהיא כבר בחורה יושבת בחדר ליד שולחן ומבקשת מים מים מים מים מים מים ואני רצה מבולבלת ומחליטה שלפני שאני נותנת לה מים אני נותנת תרופה שהיא צריכה לקבל ואז רצה אליה ושמה לה בפה את התרופה אבל היא ממשיכה להתחנן : מים, מים, מים, מים, מים ואני ממהרת להביא לה מים ולפני שאני מספיקה, הראש שלה צונח לאחור וזהו היא מתה. אני רצה לחדר של הרופא שמסתבר היה שם כל הזמן, ושואלת שוב ושוב בבכי תמרורים: אם הייתי מספיקה לתת לה כוס מים היא היתה ממשיכה לחיות?! ואז מתעוררת בתחושת אכזבה על זה שלא נתתי לה מים לפני התרופה. ההבנה ששיקול הדעת שלי היה שגוי, מוציאה אותי מדעתי

חלמתי שאני נמצאת בתוך סופר ענק עם אמא שלי אנחנו קונות בגדים ואוכל לבית פתאום הלכתי לאיבוד בסופר מאמא שלי אני מתחילה לחפש אותה בכל הסופר ולא מוצאת בדרכי למצוא את אמא אני מקיפה את הסופר בקופה נמצאים מפיקים מוזיקליים חשובים אני מחייכת אליהם והם אליי אני נכנסת שוב לסופר מהתחלה ואני רואה מלא אנשים בדרכי וגם נער בהתחלה של הסופר אני מסתכלת עליו הוא לא מסתכל עליי ואני ממשיכה ללכת ואחר כך מצאתי את אמא שלי עם אחותי מסתכלות על מגבות לבית

מרגיש שזו הבת שלי כבר בחורה יושבת בחדר ליד שולחן ומבקשת מים מים מים מים מים מים ואני רצה מבולבלת ולפני שאני נותנת לה מים מחפשת איזו תרופה שהיא צריכה לקבל רצה אליה ושמה לה בפה ,והיא ממשיכה לבקש מים, מים, מים, מים, מים ואני ממהרת להביא לה מים ולפיי שאני מספיקה היא הראש שלה צונח לאחור וזהו,. אני רצה לחדר של הרופא שמסתבר היה שם כל הזמן, ושואלת שוב ושוב בבכי תמרורים אם הייתי מספיקה לתת לה כוס מים היא היתה ממשיכה לחיות?! ואז מתעוררת בתחושת אכזבה על זה שלא נתתי לה מים לפני התרופה. ההבנה ששיקול הדעת שלי היה שגוי, מוציא אותי מדעתי

<< עמוד קודם 23 עמוד הבא >>