פענוח חלומות בס"ד

חלומות על חו ל

נמצאו 465 חלומות המכילים חו ל - עמוד 24


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

מישהו מוכר מנסה לחטוף אותי ולהרדים אותי עם איזה חומר. ידענו מראש והתכוננו לזה אז לא נרדמתי באמת. ואז אחרי כמה זמן הוא לקח אותי ואז כבר לא הצליחו לעקוב אחריו והגענו לאיזה מקום עם שדה של פרחים ושם הוא ניסה לחנוק אותי. ובגלל שאני מכירה אותו ניסיתי לדבר אליו וזה קנה לי קצת זמן עד שהגיעו אנשים ברכב גדול כזה והוא ניסה לברוח אבל הם תפסו אותו.

היה לילה ,יצאתי עם חברים ואז חזרתי הביתה לבד בלי סוללה בפלאפון והוא גם התכבה ,אני בחלום מחפשת את התחנה לאוטובוס האחרון חזרה הביתה ,האוטובוס אמור להגיע בשעה 3 לתחנה (במציאות אני יודעת היכן התחנה והדרך בכלל לא מסובכת) ,הלכתי לחפש עזרה במקום שאני מכירה שאיכשהו היה שם והאנשים שם התעלמו ולא עזרו לי..הדרך לשם הייתה לעבור את הכביש לרדת מדרגות ולרוץ בכביש של שכונה שמצד שמאל הייתה צמחייה ומצד ימין היו בתים גדולים(לבנים) ,כל הדרך שרצתי לא היה איש ,ככל שהתקרבתי יותר אל המקום שבו נמצאים האנשים ,היה יותר חשוך ואז כשהגעתי כבר היה חשוך לגמרי ועצרתי לשנייה ואז התקרבתי ונהיה אור ,האור בהתחלה היה רגיל כתום צהוב כזה ואז הוא הפך כחול,התאורה הייתה מין כחולה והייתה אפלה ועשן..היה שער 2 בחורות עמדו בשער וסוג של התעלמו ממה שניסיתי להגיד הן פתחו לי את השער בחיוך מאולץ,הבנתי שאין לי מה לחפש שם אז פניתי אחורה והתחלתי לרוץ חזרה לחפש בעצמי את התחנה ,הגעתי למעבר החצייה והיה ליידי איש מבוגר שגם כן חיכה איתי ועוד איש מבוגר שחייך חיוך מאולץ ומטריד שעמד עם המכוניות ברמזור עם חבל שניסה להגיע אליי ,מין שוט שניסה להכות אותי איתו ..לא ידעתי איך אני אמורה לעבור את הכביש ורציתי לרוץ גם כי פחדתי מהאיש וכי בעיקר אני חייבת למצוא את התחנה לבית (משום מה המשכתי לחפש את התחנה למרות שהאוטובוס כבר מזמן עבר וידעתי זאת) ,החלטתי בכל זאת לעבור את הכביש בריצה וכמה שיותר רחוק מהאיש עם השוט אך הוא התקרב אליו וניסה כמה שיותר להגיע אליי עם השוט ,הוא אכן הגיע וסובב את השוט על היד שלי והמשיך לחייך את החיוך המטריד והאיש שהיה ליידי אמר לו להפסיק והפריד את החבל ממני למזלי ..המשכתי לחפש אך לא מצאתי את התחנה

בחלום שלי אני נמצאת בשואה אבל בתוך חדר מוזר עם עוד כמה בנות שהם החברות שלי אבל במציאות אני לא מכירה אותן ולאחר מכן כולם מארגנים בריחה אני נלחמת בכמה ומצליחה לברוח 'דרך שער ואז אני חושבת שאני הראשונה שיצאתי ושמחה לאחר מכן אני רואה כמה ילדים מהיסודי שברחו לפני אני רואה שכולם יוצאים אבל לא את החברות שלי אני בדילמה אם לחזור אליהם להציל אותם או להישאר בחוץ

חלמתי שהייתי עם יובל כזה ושהיא גרה איפה שבאומן גר ואז הלכנו לבוגרת ובאומן אמר לי לפני שהוא אוהב אותי ושהוא צריך לדבר איתי והייתי כזה ״אין על מה לדבר״ והוא ממש התעצבן וכעס ואמרתי לו שזה לא הדדי והריב הזה נגצר והוא הבין.. והיו מלאא אנשים והיה כיף רצח והיה לי את מעין בסנאפצאט והוא העלה כזה תמונה של שתי שניות והיה כתוב באדום כאילו שהוא כתב ״טלאל״. כתבתי לו אם הוא בטלאל ועזבתי את הטלפון ואז שוהם ויעל לקחו לי את הטלפון וכתבו לו הודעות מוזרות ושהן הראו לי ממש צחקתי. אחרי כמה זמן זלופי עופרי זינגר ומעין ירדו כזה את העליה למגרש בגלגולים מטורפים כאלה ופיש הייתה לידי וגם יואב וגליק וזיהיתי את כולם ישר ורק אחרי כמה שניות זיהיתי את מעין. אז שזיהיתי לא ידעתי מה לעשות ופיש אמרה לי לקום להגיד לו שלום כי ישבנו על המדרכה ליד הפחים בבוגרת אז עשיתי כזה ״מעין?״ ואז קמתי להביא לו חיבוק. אחכ היה איזה סל של כדורסל שתלוי על עץ גבוה ממש והיו מלא כדורים ולקחתי כדור כי חשבתי שזה די נמוך וזרקתי ובקושי הגעתי לאמצע ואז מעין זרק והוא היה גרוע יותר ממני ואז זרקתי מלמטה כזה וכמעט קלעתי והוא זרק שוב ולא הצליח חחח ואז גליק שכב כזה ואמר לנו להביא לו כדור והבאנו ואז הוא זרק וכמעט קלע ואז אני זרקתי וקלעתי ואז נתלתי על מעין כזה בחיבוק והוא חיבק אותי כזה בחזרה ואמר לי משו כמו ״את אוהבת אותי ממש״ וזרמתי בצחוק ואמרתי ״כן יאללה חתונה״ ועשינו פינקי סוואר שהתחתנו (וכל זה קרה בלי נשיקות) ואז גליק ופישמן היו כזה גם ״יאללה חתונה״ וגליק עדה תרגילים של כושר מרשימים כאלה ומעין התלהב רצח מזה ואמר שהוא מטורף וגליק אמר ״את רואה איזה חתן פיספסת״ ואני כזה ״החתן שלי גינגי זה לוקח הכל״ ואז מעין התחיל לחקות אנשים והוא חיקה את ההורחם שלו וכולם נשפכו מצחוק וגם אני ואז כולם ירדו הביתה לאותו כיוון ובאמצע שיחקנו משחק שכולם עושים קיר אנושי ורק ילד אחד עומד מולו ושר שיר כלשהו ותוך כדי צריך לחדור דרך חורים בקיר והילד היה נעם גולדשטיין.. אז הוא שר שיר כלשהו ובסוף לא הצליח לחדור אז כולם קפצו עליו והיה מצחיק ואז כולם פרשו הביתה ולפני שאני ויובל פנינו לרחוב חיבקתי את נעם ושוהם ונעם אמר לי משו וחשבתי קצת ועניתי לו ״מחר ב12״ ואז הלכתי עם יובל ברחוב ולילך בדיוק חזרה הביתה מאיפהשהו והן שיחקו איזה משחק של תאטרון מוזר כזה ואז נזכרתי שלא אמרתי למעין שלום ואז התעוררתי

<< עמוד קודם 24 עמוד הבא >>