פענוח חלומות בס"ד

חלומות על רמו

נמצאו 427 חלומות המכילים רמו - עמוד 24


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שהמשפחה שלי נמצאת בבית של חבר שלי שנפטר לא מזמן.. ואני ישן שינה עמוקה ומקשיב להם. ואז אני מתעורר בבוקר (בחלום ) ואנחנו יורדים למטה, וזה שכונה תלאביבית רגילה אבל הבניין נמצא במרכז כמו איזה ארמון.. ורק כשקמתי גליתי שזה בכלל לא היה הבית של חברי.

הייתי הבת של פרעה רעמסס השני היה לי אח ואחות . היה לי כל מה שרק רציתי אבל אז הגיע משה וכל המכות של מצרים אני גם קיבלתי אותם ! היה מאוד מפחיד ורע . ואז הכתירו אותי שם לפרעונית מצרים אחרי שכל העם כבר מת חלק מתו מהמכות של מצרים וחלק מתו בים סוף. הייתי לבד במצרים ואז אני התאבדתי קפצתי מהמרפסת שבארמון !

הייתי מלכה מאוד חזקה ,חכמה , ערמומית והיו לי חמישה ילדים ארבע בנות בריאות וטובות ואחד בן הוא היה חולה ב-המופיליה ואז כל העם שלי הגיע אלינו אמרו לנו תרדו למעטה אנחנו נסיע אותכם לעיר אחרת . אנחנו ירדנו היה שם מרתף קטן נכנסנו לשם ואז הגיע כעשרה אנשים , והם אמרו לנו : "לפי פקודת העם את וכל משפחתך חייבים להיות מתים ולכן אתם תהיו ירויים !" בהתחלה אני לא הבנתי ואז הם הוציאו רובים ואקדחים והתחילו לירות בנו ! הייתה צרחה נוראית שם שכמוה לא נשמעה לעולם . בי פגעו שמונה כדורים , שני כדורים ביד שלושה בחזה שניים בראש אחד ברגל ואחד בגב . זה היה נוראי ואכזרי מאוד !

בעלי כאילו חזר מהצבא עם הרמות ארגזים של בגדים ואמר שהוא חזר אבל הוא נמצא בקומה אז אמרתי לו שהרופאים אמרו שהוא הולך למות אית הוא הבריא והוא ענה שהוא בריא את רואה והלך לחדר מישהו בא ושאל עליו עניתי לו שאני לא יודעת שישאל אותו והוא ענה לו שהוא איננו כאילו הוא לא הוא עצמו

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

היה בן אדם עם רובה ו אני ו אחותי התחבאנו ממנו ו אז הוא התקרב ו אחותי צחקה ו הוא בא עם הרובה בשביל להרוג אותה והצלחתי להעיף אותו ו אז אני ו אחותי הקטנה הלכנו לחנות בשביל לקנות ארטיק וראיתי שם את דוד שלי ו חיבקתי אותו חזק ו הרגשתי כמה התגעגעתי אליו ו הוא אליי ואז ראיתי שם אחות אחרת שלי ונכנסו לחנות והתלבטנו מה לקנות ואז בחרנו והלכנו לקופה ואז חיפשתי את ה כסף מצאתי ובירכתי ואז גם את הפלאפון חשבתי שהוא נאבד אז אמרתי שמע ישראל ואז מצאתי ואמרתי ברוך השם ואז התחלתי לדבר עם המוכרת ו ילדה אחת שאלה אותי איפה אני עובדת ואז אחותי אמרה מלצרות ואז פתאום נכנס לי קוץ לאצבע ו אמרתי למוכרת שאני אטבע אותה ואז הסתכלתי לצד וראיתי את חברה שלי מחייכת חיוך ארמומי ואז נכנס כלב ו הוא התחיל לנבוח ובא לכיווני וברחתי אז הוא נכנס לחנות ואז נכנס עוד כלב שחור ורדף אחריו

אני והאקס שלי ישבנו במתחם אוכל בקניון רחובות עם חברים לנו ואז האקס שלי אמר שהוא צריך לשירותים ואז אמרתי לו טוב אני אבוא איתך גם אני צריכה לשירותים ואז לפני שנכנסנו לשירותים שאלתי אותו מה קרה לו כי הוא היה עצוב הוא אמר שכלום אז אמרתי לו כנס לשירותים תצא ונדבר ואז שיצאנו מהשירותים שאלתי אותו שוב מה קרה הוא אמר שוב כלום ואז לקחתי את ידו החזקתי אותה ואמרתי לו דבר זאת אני ואז התחלנו לדבר בהתחלה בשירותים ואחרי זה עברנו למקום אחר והוא סיפר לי שם על הריחוק בינו לבין חברים שלו ואני הסברתי לו כמה חברים זה יותר חשוב משרמוטות וכמה שחברים תמיד יהיו לצידו והשרמוטות לא ואז תוך כדי שדיברתי איתו על זה הוא השווה את החברים שלו אליי והבין שאני תמיד אהיה פה לצידו התחמקנו ואז הוא בא לנשק אותי ושאלתי אותו אם הוא עדיין החברה הנוכחית שלו הוא טען שכן אז אמרתי לו שזה עוד לא מתאים ואז סתם נישקתי אותו בפנים

<< עמוד קודם 24 עמוד הבא >>