פענוח חלומות בס"ד

חלומות על יא ד

נמצאו 291 חלומות המכילים יא ד - עמוד 25


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני נמצאת בדירת חדר לא שלי, אני מנקה ומנקה, וחושבת לי שהניקיון הוא מועט, אבל זה לא נגמר, אני ממשיכה לנקות, יש שם המון עציצים, שטיח, פריטים יפים, כסאות אוכל ושולחן אוכל, חברתי נמצאת שם, היא אומרת לי שהקשר עם החבר שלה הוא לא כ"כ טוב, ואני רואה באותו חדר את הבחור, שזה בעצם הבית שלו, אני מרגישה שאני רוצה לגמור את הניקיון, אבל זה לא נגמר, יש לו עציצים גדולים ואני שוטפת אותם, אני רוצה דרך החלון בחורה יפיפיה, עם גוף נפלא, היא דוהרת עם הסוס, ואני רוצה להגיד לה שלום, היא נופלת מהסוס, בגלל שהיא הסתכלה עלי, היא יודעת שאני רואה אותה והיא אומרת לי, בקול תתקשרי לאלינור, עולה על הסוס וממשיכה לדהור בגדול.

ראיתי את עצמי ועוד חברה מתהלכות בבית לא מוכר צוחקות ובו זמנית בוחרות שם לשעשוע ואז אני רואה וגם היא דמות בלרינה בשם נדיה ששנינו מבינות שזו רוח רפאים הרוח מנסה לתקשר איתי אבל אני מפחדת ומתחילה ל צעוק תוך כדי שאני מתקדמת לכיוון המדרגות כשהגעתי למדרגות הייתי בדממה ואז זרקתי עצמי לעובר המדרגות וכשהגעתי לסופם לא היה לי שום סימן החברה שאיתי יורדת במדרגות לכיווני ואומרת לי את רואה היא שמרה עליך אני עולה במדרגות יחד איתה ושם אני רואה מספר דמויות שאני מבינה שזה רוחות ושואלת את החברה בפניקה אם גם היא רואה את זה והיא השיבה שלא אני מנסה לברוח מהרוחות שרק מסתכלות עלי ומתרבות בשלב הזה התעוררתי

שלום רב, חלמתי שאני נמצאת בבית עם הרבה ערבים ויהודים. אני וכל היהודים מנסים לתכנן בריחה מהבית הגענו לחדר כלשהו וראינו את הערבים מתקלחים ואישה שהיתה בתוך הבית אמרה לנו שהערבים שמתקלחים בכל אחד מהם יש נשמה שנפטרה ופתאום סבתא שלי מופיעה היא היתה יפה ומאוד התלהבתי ושמחתי שראיתי אותה. שאלתי אותה, מה יהיה איתי? ומה עם תינוק? (מתי יהיה לי תינוק) היא דיברה בפרסית (שפת האם שלה) היה לי קשה מאוד להבין ואמא שלי פתאום הופיעה ואמרה לה למה את מדברת איתה בפרסית? תגידי לה, פורים, ניסן והיא השיבה ואמרה, לא ניסן הזה, ניסן הבא. אני בכיתי ואמרתי שגם ככה קשה ליושתעזור לי כי קשה לי.

יושבת על אסלה, עירומה ומתביישת. מסביבי הרבה אנשים. המתקן של נייר הטואלט רחוק. אני מבקשת שמישהו יביא לי נייר אבל כולם מתעלמים. אני מתחילה לצעוק ולהאשים אותם בכל מיני האשמות ובסוף נרדמת על האסלה. כשאני מתעוררת אני מחליטה להתגבר על הבושה, קמה, הולכת למתקן של הנייר ומנגבת את עצמי. מישהו אומר: "או, סוף סוף היא קמה!" אני אומרת: "מה, אף אחד לא רצה לעזור לי." ואישה אחרת עונה שהיא דווקא רצתה לעזור עד שהתחלתי לצעוק ולהאשים אותם ואז התחרטה. כשאני מסיימת אני מסתובבת בחזרה ומגלה שמישהו דווקא שם לי גליל נייר לידי כשישנתי ולא שמתי לב.

<< עמוד קודם 25 עמוד הבא >>