פענוח חלומות בס"ד

חלומות על גל

נמצאו 15,232 חלומות המכילים גל - עמוד 245


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

ני שוכב בספה שלי מתעורר.. רואה נחש שמן.. וקצר עם שיניים חדות..מסתכל עלי.. ואז זוחל לכיוון המקרר.. רק שאין מקרר והבית עצום ממדים..אחר כך הוא פונה לדלת שקצת פתוחה כמו שאני משאיר לצרלי שיבוא והוא נמצא ליד הפתח בדלת. הנחש עובר בפתח אני קופץ לראות לאן הלך.. ורואה אותו נכנס לביוב שהחליף את המתקן נעלים שלי.. ורואה גור חתולים שוכב על הגב והרגלים והזנב מתכווצים לכיוון הבטן כמו עכביש ומת.. ני אומר למישהו שאני מכיר.. לא יודע מי ומה.. רק מרגיש שאני מכיר טוב.. שהנחש שלו הרג את החתול.. פתאום יש בבית עז לבנה.. ונחש קטן שמן וקצר שרק נולד והוא נושך את העז הלבנה..היא נופלת לתעלת ביוב שיש בבית פתאום.. אני מועך את הגור נחשים עם מקל.. הורג אותו ומנסה להוציא את העז הלבנה.. ואז אני שוכב בספה.. ומתעורר ורואה עז שחורה מסתכלת עלי... לא זוכר יותר.. זוכר שהרגשתי מפוחד..

אני רואה אותנו-קוני ואני- מחוברים בצווארים שלנו כאילו בצוואר יש גומי שמסובב כמה פעמים אז הגופים רחוקים באלכסון כמו איקס כלומר כפות הרגליים הכי רחוקות והגופים מתקרבים לקראת הצוואר שם מתחברים והראשים צמודים ואני שואלת "מה אי אפשר להפריד?" ורובין (מחנות חומרי אומנות, יושב מול פתח החנות כמו פסל, רציני)מרים את הראש מהניירת שלו ואומר לי: "אי אפשר להפריד זה כמו הקווים שלך בציור". אח"כ אני רואה את אמא יושבת בכיסא הגלגלים עם הראש מורכן למטה ממררת בבכי בשקט כאילו לא רוצה שישמעו אותה בוכה ולא יכולה להתאפק (כמו שבכתה על עובד)ואני מתעוררת ורוצה לרוץ להתקשר אליה וכל הרחמים והחמלה אליה עולים בי ואני כועסת על עצמי למה מרגישה כעס אליה ולא מתקשרת ולא מצליחה לדבר איתה גם כשמתקשרת צריכה להבין כמה קשה לה ,נכון חזרה הביתה ובהתחלה היתה כ"כ שמחה ועכשיו אולי יותר מבינה את כל התמונה וכמה היא מוגבלת ועכשיו יש לה שני כלבי שמירה=שתיים!! והיא רק רוצה לישון במיטה ומתחילה להיות מבולבלת עצוב לי בפנים על כל המצב ועדיין יודעת שעלי לשים לעצמי את הגבולות ולא להכניס לשם יותר מדי אנרגיות ורגשות ולסמוך עליהן שתסתדרנה.

אני בקיבוץ, בשדות שבכניסה איפה שהיו פעם התמרים אני משחררת אריה לטבע ואני אומרת לעצמי שצריכה להודיע כי עלול להיות מסוכן ורק עומדת שם ומסתכלת עליו איך הוא רץ לקצה השדה ושם יש עוד חיות בר ואיתם הוא רץ ומשחק ומשתובב כמו ספארי בשדות הקיבוץ ואחר כך באים לבדוק לי את המיטה-כנראה בגלל האריה אומרים לי לחכות בצד ומוציאים כל מה שיש -אנשים לבושים בחלוקים לבנים וכפפות ואני רואה אישה אחת בודקת את הקופסה של הפקקים לאוזניים וזורקת הצידה ואז את הטישיו שמתחת לכרית מסובבת אותו ומסתכלת עליו מול האור כאילו שלא מבינה מה זה ויש לי הרגשה מאד טובה ששחררתי את האריה כי לא יכולתי להחזיק אותו יותר בכוח.

<< עמוד קודם 245 עמוד הבא >>